סיכום השבוע הטכנולוגי
טביעת אצבע לכל אזרח • האם הישראלים יצליחו להיפרד ממכשירי הסלולר? • למה ממשקים של תוכנות קוד פתוח חייבים לסבול מעיצוב בעייתי?
תביעת אצבע
ממשלת ישראל הודיעה בלי שמץ תדהמה על הקמת מאגר מידע ביומטרי אזרחי. לפי הצעת החוק, שאושרה על ידי הממשלה, יחויבו האזרחים למסור לרשויות טביעות אצבע וצילומי פנים דיגיטליים, ואלה ישולבו בדרכונים ובתעודות זהות, שינפיק משרד הפנים (השר הממונה, מאיר שטרית, הוא יוזם ההצעה). מי שיסרב, צפוי לשנת מאסר ותישלל ממנו זכותו לקבל דרכון או תעודת זהות. מכיוון שהאחריות לשמירה על המאגר תוטל על יחידה שהקים משרד הפנים, אפשר להמר שממש כמו מאגרי מידע רגישים אחרים, גם זה ימצא את דרכו לביטורנט בתוך זמן קצר.
רה"מ אהוד אולמרט, העדיף לפטור את ההתנגדויות - ביניהן של עמיתיו בלשכת עורכי הדין, האגודה לזכויות האזרח והמועצה להגנת הפרטיות - בקביעה שהדבר "ישפר באופן משמעותי ביותר את השירות שניתן לאזרח על ידי גופים ציבוריים ורשויות שלטוניות". אבל ממילותיו המכובסות של השר לבטחון פנים, אבי דיכטר, אפשר להבין שהמאגר ישפר באופן משמעותי גם את השירות שמעניקות הרשויות לעובדים זרים וערבים, וכן יימכר בחדווה לגופים עסקיים. ואם לצטט את דבריו מישיבת הממשלה: ".. הצלחה בתחום זה של תעודות זהות ודרכונים, תתן תנופה רבה לגופים עסקיים ואחרים לייצור ממשק חד ערכי בין משתתף התעודה ובין התעודה...".
נבואות זעם של מומחים צילום: בלומברג
מי שעדיין סבור שמדובר בצעד חיובי, ישמח לשמוע את נבואות הזעם הלא-היפוטתיות של משפטנים ומומחי אבטחת מידע, שקובעים כי הקמת מאגר מידע שכזה פוגעת אנושות בפרטיות ולמעשה, אם יגיעו הנתונים לידי עבריינים, הם עלולים לסכן אזרחים תמימים וישרי דרך. אגב, כמו במקרה חוק הצנזורה בנוסח איראן, שעבר לאחרונה בכנסת, גם הפעם ישראל מתהדרת בתואר "המדינה המערבית היחידה שתחזיק במאגר כזה" (האילנות הגבוהים בהם נתלו מנהיגינו כוללים את כוויית, תימן, פקיסטן ואינדונזיה).
הבלוגרית רויטל סלומון סיכמה את החוצפה הקולוסאלית הזו במילים כדורבנות: "לא ברור לי מאין שואבת ממשלה כה רעועה ומושחתת את הזכות המוסרית לנסות ולהעביר חוקים כה משמעותיים בתקופה כזו של אי ודאות שלטונית".
ילדות נשכחת
ילדים מכל העולם נוהרים ל"איקאמפ", הקייטנה הראשונה בישראל המיועדת לסטארט-אפיסטים צעירים. במשך שבועיים הם ילמדו לכתוב תוכנית עיסקית, ישתתפו בתחרות "סטארט-אפ נולד", ייפגשו עם שי אגסי ויאיר גולדפינגר, יבקרו במשרדי גוגל ואינטל ויעשו נטוורקינג לרוב. 8,000 ש"ח וגם הילד שלכם יוכל להפוך לבורג במכונת הקפיטליזם הבינלאומית.
בקרוב מאיקאה. סלולרי צילם: בלומברג לפני כשבועיים פרסם המכון לחקר הסרטן בפיטסבורג אזהרות חמורות למדי בנוגע לשימוש בטלפונים סלולריים, בעיקר בקרב ילדים. מספר ימים לאחר מכן תורגמו ההתרעות לעברית ואומצו על ידי משרד הבריאות, אבל את הישראלים חובבי האסקפיזם זה לא מטריד.
הרי כולם עסוקים מדי בדיבור בסלולרי מכדי להקשיב לחדשות. יתרה מזאת, מכיוון שאין הורה שיוכל להחרים לילדו את מכונת ה-SMS בלי להסתכן בכך שהצאצא יזדקק לטיפול תרופתי לשארית חייו, אין סיבה לייחס חשיבות רבה מדי לממצאי הסקר של אתר ביזפורטל, על פיו 44% מן ההורים סבורים ש-16 הוא הגיל המתאים לבעלות על טלפון סלולרי. אפשר להמתין בשלווה עד שאיקאה תציע גם לנו להצטרף לרשת הסלולרית שלה.
מתממשקים
דיוויד פוג מתלונן בניו יורק טיימס על ממשקים של תוכנות ומכשירים אלקטרוניים, שנועדו להקל ולייעל את חיינו. ומנגד, ג'ק שופילד מהגרדיאן מסביר למה תוכנות קוד פתוח סובלות משמישות ירודה ועיצוב בעייתי. רייף נידלמן מ-Cnet, מזווית קצת אחרת, מסביר שאין צורך לפתח שירותים מקוונים גרועים רק כי זה אפשרי.
אולי בעוד כמה שנים הכל יהיה אחרת; אנשי מוזילה פרסמו קריאה נרגשת לגולשים לקחת חלק בעיצוב עתיד האינטרנט בכלל והדפדפן בפרט, והעלו ל-Mozilla Labs, מגרש המשחקים של מפתחי פיירפוקס, כמה רעיונות מעוררי השראה. בעמוד המוקדש לפרויקט (The Concept Series) אפשר לראות סרטונים ולהשתתף בדיון.
ההדגמה המרשימה ביותר היא Aurora, ממשק אפשרי לדפדפני העתיד, שפותח על ידי חברת Adaptive Path, המציג דרכים מרעננות לתיפעול התוכנה הכי חיונית במחשב. נשיא החברה, ג'סי ג'יימס גארט (האיש שטבע את המונח Ajax), מהרהר בתפקודה של האינטרנט בעוד כמה שנים, ואנדי ראטלדג' מחברת העיצוב Unit מסביר את ההיבט העיצובי של אחד האתרים המככבים בהדגמה: מדור הספורט של "הניו יורק טיימס". לגמרי במקרה, גם העיתונאי קינג קאופמן מ-Salon הקדיש את טור הספורט השבועי שלו לשאלת עיצובם של אתרי ספורט.
בפינצטה
נדמה שאין עיתונאי חי שלא התייחס ל-Knol. איתמר שאלתיאל מייחל לנצחונה של וויקיפדיה, למרות שלדעתו היא כלל לא מתחרה באוגדן של גוגל. הבלוגר הוותיק דוק סירלס לוקח את הביקורת על Knol למחוזות פילוסופיים יותר, אבל חושב שזה לא יותר מגן עדן לתחמנים. החוקרת דנה בויד מבצעת וידוא הריגה וקובעת: זה כשלון מהדהד.
אחרי שבשבוע שעבר דנו בשאלה האם סטארט-אפים צריכים להתעלם ממאמצים מוקדמים, מגיע גורו השיווק סת' גודין ובפיו השאלה ההפוכה: האם להתעלם דווקא מה-Noobs (או בעברית: סבתא שלכם).
וכדי לסגור את המעגל סופית, ב-Slate בחנו לעומק את מנוע החיפוש Cuil, ולא הופתעו מהתוצאות המאכזבות.
קורי דוקטורו מבקש מחברות המוזיקה להשלים עם העובדה ששיתוף הקבצים לא ייעלם. את מסקנותיו מחזק מחקר של חברת Big Champagne, שמנטרת תעבורה באתרי שיתוף קבצים. מהממצאים, שמבוססים על ניסיונה של להקת "רדיוהד" להפיץ את האלבום In Rainbows בחינם באתרה, עולה כי מרבית הגולשים הורידו אותו דווקא בתוכנות P2P, פשוט כי זו הפלטפורמה הנוחה להם. באוקונומיסט מזכירים שהפרת זכויות יוצרים זה אולי לא יפה, אבל מועיל לחדשנות, ומציינים עוד, ששימוש בנתוני הפיראטיות מסייע לספקי תוכן לעקוב אחרי העדפות הצרכנים. ב-Mashable מסבירים שגם האפשרות להאזין לשירים מלאים באינטרנט עשויה לשפר את המכירות.
