גיק בשבוע - מרק צוקרברג
מייסד פייסבוק, שנחשב לאחד המיליארדרים הצעירים בעולם, התחיל את העיסוק במחשבים בגיל מוקדם. בגיל 23 הונו מוערך ב-1.5 מיליארד דולר, ובכל זאת לא כולם מסכימים לטענתו ש"אנשים צעירים פשוט חכמים יותר"
10:5902.08.08
יש הרבה יתרונות לאוניברסיטת הארוורד. היא נחשבת למובילת ליגת הקיסוס, שמאגדת את החשובות שבאוניברסיטאות האמריקניות, ותואר ממנה יפתח לכם כמעט כל דלת. המרצים טובים, המקום יפה והתואר מכובד. יש רק בעיה אחת: הארוורד לא מאפשרת לסטודנטים לפתוח ספר תמונות מקוון, עם תמונת פרופיל
ומעט מידע בסיסי.
מרק צוקרברג הבליג על המחדל עד 2003, תחילת השנה השניה ללימודיו. הוא פרץ למחשבי האוניברסיטה, ושאב תמונות מתוך תיקיהם האישיים של הסטודנטים. את התמונות הוא העלה ל-Facemash, אתר שהקים. האתר הציג רנדומלית זוגות תמונות, וקרא לסטודנטים לדרג את חבריהם, בדומה ל-Hot or Not. האתר שרד 4 שעות לפני שהנהלת האוניברסיטה ניתקה לצוקרברג את החיבור לרשת. במשך הזמן הזה ביקרו בו 450 איש, וצפו ב-22 אלף דפים.
צוקרברג זומן לוועדת משמעת באשמת פריצה למחשב והפרת פרטיות הסטודנטים. למרות שהתנצל על התקרית, אמר מאוחר יותר בראיון ל-Fast Company שהוא לא מבין מה הבעיה. לדבריו, בהארוורד "המשיכו לומר שיש את כל הסיבות האלו שבגללן הם לא יכולים לאסוף את המידע. רק רציתי להראות מה אפשר לעשות". "חשבתי שהמידע צריך להיות זמין", הוסיף. זו היתה הפרת הפרטיות הראשונה של מרק צוקרברג, מייסד פייסבוק, אחריה יבואו עוד רבות.
התחיל מוקדם
אם להאמין להערכות פורבס, צוקרברג בן ה-23 שווה היום כ-1.5 מיליארד דולר. בפורבס בחרו להפחית בערכו של היזם הצעיר. צוקרברג מחזיק בכ-30 אחוזים ממניות פייסבוק, ששווייה מוערך בכ-15 מיליארד דולר, הערכה שמבוססת על 246 מיליון הדולר ששילמה מיקרוסופט עבור 1.6 אחוזים ממניות החברה. בהתחשב בכך שהיקף המכירות השנתיות של החברה עומד על 150 מיליון דולר, נראה כי מיקרוסופט שילמו קצת יותר מדי.
כך או כך, גם 150 מיליון זה כסף, ופייסבוק היא הצלחה בכל קנה מידה. על פי אומדן comScore, במאי 2008 היו בה 123.9 מבקרים, הרבה מעבר ל-114.6 מיליון של מייספייס, מתחרתה העיקרית. בת הטיפוחים של צוקרברג עושה היסטוריה.
צוקרברג, אגב, טוען שהוא חי בצניעות, בדירה עם חדר שינה אחד ומזרון על הרצפה. הוא מספר גם שהוא נהנה מרכיבה על אופניים והליכה. תחביבים פשוטים של ילד פרברים אמריקני. אולי זה נכון. מה שברור הוא שהנער, שמתעקש להלך בג'ינס וסנדלי אדידס לפגישות עם משקיעים, מובל ממקום למקום באאודי A8 עם נהג פרטי.
קשה לחלץ ממנו פרטים על חייו האישיים. למרות פרסומו, הוא סירב בתוקף לבקשת הבלוגר רוברט סקובל להתראיין בווידאו. "אני ביישן", התוודה. בראיון ל-Fast Company הוא אמר שתחביבו הוא האקינג. לדבריו, האקינג פירושו שיתוף של מאמצים וידע כדי לעשות משהו גדול, טוב ומהיר יותר ממה שיכול לעשות אדם אחד לבד. הדברים הללו נראים קצת אירוניים, לאור ההאשמות שצוקרברג גנב את הרעיונות לפייסבוק מאתרים מתחרים.
הסטארט-אפ הראשון: פלאג-אין לנגני מוסיקה
צוקרברג התחיל מוקדם. הוא נולד בדובס פרי, פרבר של ניו יורק, לרופא שיניים ופסיכיאטרית והחל להתעסק במחשבים כבר מגיל 10, אז קיבל את המחשב הראשון שלו. הוא לימד את עצמו לתכנת, ובתיכון המציא, יחד עם אדם ד'אנג'לו (שמאוחר יותר יקים אתו את פייסבוק), פלאג-אין לנגני MP3 שלמד את הרגלי השמיעה של המשתמש, והציע לו פלייליסט המבוסס עליהם.
צוקרברג וד'אנג'לו אפשרו להוריד את התוסף בחינם מהרשת, ומהר מאוד פנו אליהם נציגים מ-AOL ומיקרוסופט. "הם אמרו בגדול משהו כמו 'אתה יכול לבוא לעבוד אצלנו ו – אה – אנחנו גם ניקח את הדבר הזה שעשית", סיפר צוקרברג ל-Fast Company. הם ויתרו על ההצעות לטובת האקדמיה. ד'אנג'לו הלך לקאלטק, צוקרברג בחר בלימודי פסיכולוגיה בהארוורד.
לאחר אפיזודת Facemash, יצא צוקרברג במפעל מפוקפק נוסף. יום לפני מבחן מסכם בהיסטוריה של האמנות הוא העלה אתר שביקש מחבריו לקורס לסייע לו בניתוח 500 תמונות. "בתוך שעתיים כולם עזרו לי והכל היה גמור. קיבלתי A במבחן", סיפר מאוחר יותר במספר ריאיונות.
במהלך אפיזודת Facemash התפרסם בביטאון הארוורד, הארוורד קרימזון, מאמר מערכת שבו נטען כי צוקרברג יכול היה להתחמק מכל הבעיות הללו לו נתן לסטודנטים להעלות את התמונות בעצמם. בתצהיר שהגיש מאוחר יותר לבית המשפט – בהקשר אחר לגמרי - טען צוקרברג כי שם קיבל את ההשראה לפייסבוק. "פשוט לקחתי את המאמר ובניתי אתר עם הגנות הפרטיות המדויקות שתוארו בו – וזוהי פייסבוק".
ב-4 בפברואר 2004, כשהוא עדיין בן 19, עלה לאוויר thefacebook.com. בתוך שבועיים התחברו לרשת חצי מהסטודנטים בהארוורד, ועד מאי באותה שנה התחברו אליה 30 אוניברסיטאות וקולג'ים. צוקרברג לא עשה זאת לבד, הצטרפו אליו דסטין מוסקוביץ וכריס היוג', שני חבריו לחדר. מוסקוביץ משמש היום כסגן נשיא ההנדסה בחברה, והיוג' הוא דובר פייסבוק.
באותה שנה שמעו השלושה גם הרצאת אורח של ביל גייטס. צוקרברג יצא מסוחרר. הוא, היוג' ומוסקוביץ החליטו לאמץ את המלצתו של גייטס, ולקחת הפסקה מהלימודים. צוקרברג וחברתו פרסיליה צ'אן, נסעו יחד עם מוסקוביץ' ומספר חברים נוספים לפאלו אלטו שבקליפורניה. צוקרברג טען אחר כך שכולם תכננו לחזור להארוורד בסתיו. זה לא קרה.
ובינתיים, צוקרברג כבר הספיק להיתבע על ידי כמה מחבריו לספסל הלימודים, שטענו שפייסבוק אינה אלא גניבה בוטה של הרשת החברתית שלהם, ConnectU, שהוא נשכר בזמנו לפתח. השלושה – קמרון וטייל ווינקלבוס ודיוויה נרנדה, הגישו ב-2 בספטמבר 2004 תביעה בגין הפרת חוזה, גניבת סודות מסחריים והפרת זכויות יוצרים. צוקרברג הכחיש את הדברים, אבל התביעה המתמשכת ישבה ברקע, מסרבת לחלוף.
בינתיים שכרו צוקרברג וחבריו בית קטן, ששימש למגורים ולצרכי המשרד, והחלו לקחת את הפרויקט שלהם ברצינות. במהלך הקיץ פגש צוקרברג את פיטר ת'ייל, אחד ממייסדי PayPal, וזה הסכים להשקיע בחברה חצי מיליון דולר. לא הרבה זמן אחר כך, הם השיגו לעצמם משרד – איך לא? - בשדרות האוניברסיטה שבעיר.
עד נובמבר 2004 הצליחה פייסבוק להשיג מיליון משתמשים, וכאשר, בספטמבר 2005, היא נפתחה גם לתיכונים, התחברו לרשת 5 מיליון גולשים. אבל אי אפשר לנהל רשת חברתית בלי משברים. ב-5 בספטמבר 2006, השיקה פייסבוק את ה-News Feed, שמאפשר למי שמוגדר כחבר לראות את כל הפעולות שלך באתר. אלפי משתמשים פתחו קבוצות בפייסבוק – מה שיהפוך בהמשך לצורת המחאה הבסיסית באתר – וקראו להורדת הפיד. לטענת הגולשים, הפיד פוגע בפרטיותם, ויכול לשמש למעקב קיברנטי. שלושה ימים אחר כך התנצל צוקרברג במכתב פתוח, אבל השאיר את הפיד.
ואם זה לא מספיק, שבוע מאוחר יותר הרשת פתחה את שעריה לכל אוכלוסיית הגולשים. "אנחנו רוצים לגדול, אבל במשך השנתיים וחצי האחרונות יכולנו לגדול במהירות רבה הרבה יותר," אמרה ל-newsweek מלני דיאש, מנהלת השיווק של החברה. גולשים רבים, מצד שני, רצו לגדול קצת יותר לאט. "זה כאילו הם התמסחרו", אמר אחד הגולשים, מנהל קבוצת פייסבוק בשם "סטודנטים נגד פתיחת פייסבוק לציבור". צוקרברג לא התרשם, והמשיך הלאה.
והעקשנות השתלמה
למרות המחאות, הצעדים הללו היו חלק ממה שהוביל את פייסבוק למה שהיא כיום. ה-News Feed ופתיחת האפליקציות למתכנתים – עוד צעד נבון של צוקרברג - הפכו מודל לחיקוי. עד אוקטובר 2007 כבר רכשה מיקרוסופט 1.6 אחוזים ממניות החברה, וצוקרברג הספיק לדחות שתי הצעות לרכישת פייסבוק; אחת מצד ויאקום והשניה מיאהו, שהציעה מיליארד דולר.
ב-6 בנובמבר, 2007, צוקרברג קפץ ראש למשבר נוסף, שממנו כבר יצא חבול – הוא הודיע על השקת Beacon, מערכת פרסום חברתית, שאפשרה לאנשים לחלוק מידע עם חבריהם בפייסבוק בהתבסס על הגלישה שלהם באתרים אחרים.
קבוצות להגנת פרטיות, משתמשים ועיתונאים צעקו חמס, אבל צוקרברג המשיך להגן על הפיצ'ר. הוא הצליח אפילו להרגיז את הניו-יורק טיימס, לאחר שנתן להם להבין שהגולשים מוסיפים את האפליקציה בצורה עצמאית. למעשה, האפליקציה הוספה למשתמשי הרשת כברירת מחדל. עד ה-5 בדצמבר, ארבעה ימים לאחר שהניו-יורק טיימס כינה אותו שקרן, צוקרברג התנצל בבלוג פייסבוק, והציע דרך קלה יותר למנוע את השימוש ב-Beacon.
2007 לא היתה שנה קלה לצוקרברג. זוכרים את תביעת ConnectU? ב-9 במרץ פייסבוק הגישה תביעת נגד, בטענה שחברי ConnectU שלחו ספאם לחברי פייסבוק, שקורא להם להצטרף לרשת החברתית שלהם. ב-28 במרץ דחה בית המשפט את התביעה המקורית של ConnectU, אבל התיר לתובעים להגיש תביעה נוספת. הם עשו זאת, ולאחר השימוע, הודיע להם השופט שחלקים מתלונתם לא הוגשו כראוי, ואפשר להם להגיש אותה מחדש. טרם שמעו מהם מאז.
כרגע נראה שהצרות מאחוריו. פייסבוק צומחת בקצב מסחרר, וצוקרברג מסתובב גאה. באביב 2007 הוא אפילו אמר לקהל של אילי הון לעתיד שכדאי להם לשכור אנשים צעירים עם ידע טכני. במלותיו: "אנשים צעירים פשוט חכמים יותר".
לא כולם מסכימים. מייקל מלון, שמסקר את עמק הסיליקון כבר 25 שנה, קרא לצוקרברג להעיף את עצמו מההנהלה. "Beacon היתה קטסטרופת יחסי ציבור, דוגמה קלאסית של יזם/מנכ"ל צעיר שמבלבל בין מה שאפשרי טכנולוגית עם מה שמותר תרבותית" אמר. "פייסבוק לא יכולה להרשות לעצמה טעות כזו שוב – והיא תתרחש בשנית כשבן 23 הוא הממונה, זכרו את דברי, לא משנה בכמה מומחים בעלי ניסיון הוא מקיף את עצמו".
