המחשב העתיק בעולם חישב את תאריכי האולימפיאדות
המחשב העתיק נבנה במאה השנייה לפני הספירה, ושימש לניווט וכלוח שנה לאירועי ספורט. המדענים סבורים כי ייתכן שהוא תוכנן על ידי ארכימדס
המחשב העתיק בעולם נבנה סמוך לשנה 150 לפני הספירה - כך סבורים מדענים בריטים ואמריקאים שהצליחו לפענח כתובות שלא התגלו עד כה על גבו של אחד המכשירים המוזרים ביותר ששרדו את העת העתיקה. המדענים סבורים כי ייתכן שהמכשיר נבנה על ידי ארכימדס. כך פרסם המגזין Nature.
המכשיר, שהתגלה על ידי צוללים ב-1901, זכה לכינוי Antikythera Mechanism, על שם האי שבסמוך אליו נמצא. הוא התגלה על סיפונה של ספינה רומאית טבועה, ובמשך כשמונים שנים לא הצליחו החוקרים להבין מה תפקידו. הכלי נבנה, ככל הנראה, סמוך לשנה 150 לפני הספירה, כלומר בתקופה שבה עמדה רומא להפוך לאימפריה עולמית, אותה תקופה שבה זכו החשמונאים לעצמאות מן הממלכה הסלווקית. המכשיר נחשב לאחד המכשירים המורכבים לתקופתו: הוא הכיל כ-80 חלקים שונים, ביניהם גלגלי שיניים הראשונים הידועים למדע; התקופה הבאה שבה הצליחו לפתח אותם היתה ימי הביניים העיליים, יותר מאלף שנים לאחר בנייתו של המכשיר.
כעת, לאחר שהמדענים הצליחו לפענח את הכתובות באמצעות טכנולוגיית קרני רנטגן תלת מימדיות, נראה כי מדובר בעזר ניווט משוכלל מאד ביחס לתקופתו. הוא הופעל ככל הנראה על ידי ידית-דריכה, והוא מציין את תנועתם של הירח, חמשת כוכבי הלכת שהיו ידועים אז, והשמש – שאז עדיין נחשבה לגוף נע. כמו כן, ציין המכשיר את תאריכיהן של תחרויות הספורט הפופולריות בעולם העתיק - האולימפיאדות, אבל גם המשחקים הנמאיים, הפיתיים והאיסתמיים. המשחקים היו כה פופולריים, שביוון – שהיתה שרויה תדיר במלחמות בין ערי-המדינה השונות – הוכרזו שביתות נשק כלליות כדי לאפשר לתושבים להגיע אליהן בבטחה.
החוקרים מצאו כי המכשיר הכיל גם לוח שנה, ומשמות החודשים שלו ומשמות בוני המכשיר, הסיקו כי המכשיר נוצר בקורינתוס או אחת ממושבותיה. שמות רבים היו שמות קורינתיים, ולוח השנה היה קורינתי (לכל עיר-מדינה ביוון היה לוח שנה משלה). המושבה הידועה ביותר של קורינתוס היתה סירקוסאי שבסיציליה, והתושב המפורסם ביותר שלה היה הממציא ואיש המדע ארכימדס.
הספינה טבעה, המכשיר שרד
האם ארכימדס המציא את המכשיר? המדענים נזהרים מלקבוע זאת. עם זאת, הנואם והפוליטיקאי הרומאי קיקרו מייחס לארכימדס המצאת מכשיר דומה מאד, וידוע שלארכימדס היה ידע נרחב באסטרונומיה, ושאף כתב ספר בתחום זה, שאבד. ארכימדס מת בשנת 212 לפני הספירה, כשכבשו ובזזו הרומאים את סירקוסאי; האגדה מספרת שחייל רומאי שאמור היה לעצור אותו איבד את סבלנותו ודקר אותו למוות, כשסירב ארכימדס להתלוות אליו קודם שיסיים לשרטט מעגל.
המדענים מעריכים כי המכשיר לא היה היחיד מסוגו, וכי היתה מסורת של בניית מכשירים כאלו, שאפשר שהיתה מרוכזת בסירקוסאי. העובדה שהדגם שנמצא סמוך לאנטיקיתרה הוא היחיד מסוגו מוסברת בכך שחפצי ברונזה הותכו לעיתים קרובות – במיוחד לאחר הפשיטות והכיבוש החלקי של יוון על ידי פולשים גרמאנים במאה החמישית לספירה. העובדה שהמכשיר שרד נובעת, אירונית, מכך שהיה על ספינה שטבעה.
המצאה אגדית אחרת של ארכימדס שבה לאחרונה לכותרות. במהלך המצור הרומאי על סירקוסאי הופתעו החיילים הרומאים פעם אחר פעם משורה של מכונות רצחניות שהרגו בהם, ושבנייתן מיוחסת לארכימדס. המפורסמת שבהן – והמוטלת יותר בספק – היתה מראה גדולה, שריכזה את קרני השמש והציתה את הצי הרומאי בעודו מתקרב לעיר. ב-2005, הצליחו מדענים באוניברסיטת MIT ליצור מראה מרוכזת מספיק כדי להצית דגם של ספינה יוונית, והעירו בכך מחדש את הוויכוח בשאלה אם "מראת קרן המוות" היתה אגדה או מציאות.