טכנולוגי על הבוקר
גוגל יודעת איך לסחוט לימון, "האביר האפל" יוצא לאקרנים תחת סידורי אבטחה אימתניים וחסרי תועלת, (עוד) מנוע חיפוש חדש, פוריטניות בפייסבוק, והודעות SMS כמלחמה במשבר המזון
מסחטת הכסף של גוגל
זוכרים איך גוגל החלה לסגת מסיסמת "אל תהיה רע" שלה? החבר'ה שם יודעים למה. בדו"ח הכספי האחרון שהגישה גוגל, נחשף מה שנראה לכאורה כתרגיל הוצאת כספים מפרסומות שמתנודד על סף החוקיות. כידוע, מפרסמים בגוגל מוסרים לה מודעות האמורות להתפרסם בסמוך למילות חיפוש שנקבעו מראש. למשל, בעלי חנויות לבעלי חיים אוהבים את המילה “pet”. המודעות מתפרסמות, עד שהמפרסם מגיע לסף התקציב היומי שלו. ומה קורה אם לא מספיק אנשים מחפשים את מילות החיפוש שלו, והוא לא מגיע לתקציב היומי? טוב ששאלתם: גוגל מרשה לעצמה, כמסתבר, לפרסם את המודעות גם סמוך לתוצאות חיפוש לא קשורות. יש לזה גם שם יפה: Automatic Matching.
חברות הסרטים 0, פיראטים 237,823,485
ענקית הסרטים וורנר ברדרז נקטה שורה של צעדי הגנה חסרי תקדים כדי למנוע משובר הקופות "האביר האפל", הסרט החדש בסדרת באטמן, מלעלות לרשת בטרם השקתו. החשש היה שהסרט ייאלץ להתמודד עם עותקים פיראטיים שיופצו ב-DVD. בין השאר, שלחה החברה את גלילי הסרט לבתי הקולנוע בתפזורת, חלק אחד בכל פעם, כדי למנוע העתקה קודם ליום ההשקה. כמו כן, היא סיפקה לבעלי האולמות משקפים מיוחדות, שנועדו לגלות אם מישהו בקהל מקליט את הסרט.
וזה, כמובן, לא עזר. מי שידע איפה לחפש, יכול היה להוריד את הסרט, באיכות גבוהה, כבר לפני כמה ימים. ראוי לציין שהפיראטיות לא מנעה מ"האביר האפל" לשבור שיאים ולהתקרב בהכנסותיו ל"טיטאניק".
עוד מנוע חיפוש שרוצה להיות גוגל
הנברנים המקוונים – היי, אני נושא את התואר בגאווה – עוד לא הספיקו להרגע מהשקתו של Cuil, וכבר צץ לו מנוע חיפוש חדש. הממזר נקרא SearchCloud, וכמו כולם הוא מתחייב להיות הדבר הכי טוב מאז הפיצה המוקפאת. התרגיל שלו דווקא נראה מחוכם: כמו בכל מנוע חיפוש אחר, אתה מקיש מילות חיפוש ומקווה לטוב. אבל – כאן אתה יכול לדרג את מילות החיפוש לפי סדר חשיבות. האם SearchCloud יהפוך לענק או יהיה עוד פלופ? ימים יגידו.
פוקצ'ה ב-SMS
משבר המזון מכה בעולם כולו, ומחירי המזון נותנים פייט יפה למחירי הנפט. לפני כמה חודשים, יצאו האיטלקים לרחובות, לאחר שמחירי הפסטה זינקו. מסתבר שבינתיים המצב רק הורע, ושספסרות מזון פושה במולדת המאפיה. משרד החקלאות וארגוני הצרכנים מצאו פתרון: הושק שירות חדש, שבמסגרתו שולח הלקוח המתוסכל SMS לאתר משרד החקלאות ומבקש את המחיר הממוצע לפריט מזון מסוים, ותוך שניות מודיע לו המשרד מה המחיר הממוצע, ואף מדרג את המחירים על פי חלקי המדינה השונים. הלקוח יכול כעת להתעמת עם המוכר שמציע לו חלב בפאלו במחיר מופרז. זה עשוי לגרור להצעה שאין לסרב לה של הסנדק המקומי, אבל היי. יש גבול למה שהטכנולוגיה יכולה לעשות.
אם זה יותר מ-160 תווים, אני לא מעוניין לשמוע
אחרי טוויטר, שאיפשר לכם להודיע לעולם מה אתם עושים, ולהפתעת כולם הסתבר שזה אשכרה מעניין מישהו, מגיע בליפר, האתר שיעשה למבקרים את מה ש"כוכב נולד" עשה לזמרים. קראתם ספר? ראיתם ספר? שיחקתם במשחק מחשב? בא לכם לעשות לו עוול? כתבו עליו ביקורת – אבל אל תחרגו מ-160 תווים. בעולם טוב יותר, היו מטביעים את ממציא האתר הזה באגן חומצה על פשעים כנגד התרבות, אבל במצבנו הנוכחי, כנראה שזה יהיה להיט.
מרפק בצלעות? בסדר. דקירה? עד כאן
משתמשי פייסבוק רגילים מזה שנים לתקוע מרפקים (poke) זה בצלעותיו של זה. אחר כך באה הסטירה (slap) והמהלומה (smack), ועד עכשיו הכל היה בהומור טוב. אבל בפייסבוק הציבו קו גבול כשזה מגיע לדקירה (shank). צורת הבעת החיבה המשונה הזו נבעטה מהרשת החברתית בתואנה שהיא מעודדת אלימות, והיו כמה נשמות עדינות בבריטניה שהאשימו אותה בקידום דקירות של ממש. והמדור חשב לתומו שפייסבוק היא רשת חברתית למבוגרים. היינו, אנשים אחראיים וכאלה.
קצרצרים
עכשיו זה רשמי (אם אתם מאמינים לרשויות הסיניות): יש יותר גולשים בסין מאשר בארה"ב, 253 מיליונים לעומת 223 מיליונים.
לרגל חגיגות שנת החמישים לקיומה, נאס"א פותחת כמה מארכיוני התמונות שלה לציבור. התוצאות מרהיבות.
התפעלתם מסקר TGI? שוקי גלילי מסביר למה הוא לא באמת משמעותי: טעות הדגימה.
המלכה הירדנית ראניה נלחמת בדעות קדומות כנגד ערבים באמצעות סרטוני יוטיוב.
ויונתן קלינגר תוהה מי הרוויח מדיווחי משרד הבריאות על הסכנה שבטלפון סלולרי. רמז: לא הציבור.