היום סגור, תבואו ב־2009

 ברפובליקת סנגל, השוכנת במערב אפריקה, יש כ־12 מיליון תושבים. יותר מ־70% מהם עוסקים בחקלאות, והשאר בסחר חליפין של דגים ופוספטים. אחוזי האבטלה בה נושקים ל־50%. בסנגל, כך הכריזה אמש אפל, אפשר יהיה להשיג את האייפון החדש (דור שלישי, עם GPS) בתוך לא יותר משנה.

לא

באורנג' ובסלקום כבר מיואשים. בכירים בשתי החברות היו במגעים עם אפל בתקווה להיות אלו שיפיצו את האייפון בארץ. כולם קיבלו את אותן תשובות: לא עכשיו, אולי ב־2009. במאי הגיע לביקור בישראל פסקל קגאני, נשיא אפל אירופה. במסיבת עיתונאים שכינס הבהיר חד־משמעית שאין תאריך להגעת המכשיר לישראל. מה שכן, הוא אמר שהיבוא המקביל מרגיז מאוד את אפל. וכשהוא אומר מרגיז, הוא מתכוון שזה פשוט לא מזיז לאף אחד, ומתי לעזאזל יוצאת הטיסה הבאה למדינה מתפתחת שאפל סופרת, כמו למשל קניה.

זו לא הפעם הראשונה שלקוחותיה הישראלים של אפל חשים בזלזול קריר. במשך שנים היא הזניחה אותם: מוצרים הגיעו באיחור של שנים, העברית עשתה צרות (אם היתה כזו בכלל) ולהשיג תמיכה או תיקונים אצל היבואנית ידע מחשבים הזכיר מלחמה פסיכולוגית עם קיר בטון.

אבל השבוע, ויסלחו לי כל לקוחות מקינטוש שבעי המרורים, הזלזול הגיע לשיא חדש. עם השקת האייפון החדש פורסם חגיגית כי מעתה יופץ המכשיר לכ־70 מדינות שונות, ובהן רפובליקות זעירות ומדינות מתפתחות. נחשו מי לא ברשימה. גם היבואנית הרשמית, iDigital, קיבלה בהכנעה את הבשורה. כרגע היא בלתי רלבנטית כמו ידע קודמתה, ונראה שבקרוב היא תהיה היחידה שלא תמכור כאן אייפון.

זה לא ימנע ממנו להגיע לכל מקום: עשרות חנויות בישראל מוכרות היום אייפונים ועוד אלפי דודות חורשות את ארה"ב כשכיסיהן מלאים מכשירים.

כשאפל תתעשת, זה יהיה כבר מאוחר מדי. הקהל הישראלי כבר יכיר ויוקיר את היבוא המקביל, ולא יהסס להשתמש בו. בזכות ההתעלמות של אפל, ילמד המשתמש הישראלי שאפשר גם בלי: בלי חברות הסלולר, בלי התחייבות כובלת ל־36 חודשים, בלי טובות מאף יבואן רשמי. אחר כך נראה את אפל משכנעת אותו אחרת.