"הוצאתי את עצמי לחל"ת מיצירה": "מה השאלה" עם רותו מודן

איפה אנחנו תופסים אותך?

“בסטודיו שאני חולקת עם המאיירת בתיה קולטון. בגלל הקורונה הוא עכשיו במצב הכי מבולגן שהיה מהרגע שנכנסנו. אף אחד לא בא, ואנחנו יכולות לבלגן כמו שאנחנו אוהבות”.

איך ואיפה את שותה את הקפה שלך?

“קפה שחור אקסטרה חזק בלי סוכר ובלי חלב. אני מקפידה לשתות לא פחות מארבע כוסות ביום כי קראתי באינטרנט שזה בריא לשתות הרבה קפה. שותה אותו בבית איך שאני קמה, ורק אחרי שניים כאלה בן הזוג שלי מרשה לדבר איתי, אחרת קורים אסונות”.

עם מי היית רוצה לשבת על בירה?

“קראתי עכשיו את הספר ‘תקוות השיר’ שכתבה נדייז'דה מנדלשטם, אשתו של המשורר הרוסי אוסיפ מנדלשטם, מתנגד המשטר הסובייטי של סטאלין. זה הספר הכי יפה ומעניין שקראתי. ספר מאוד ישן שמצאתי ברחוב ועוסק בתקופת הטרור הסטאליניסטי והוא בעיקר ספר אהבה נהדר. הייתי ממש רוצה לשבת לדבר איתה. היא נראית לי אשה מדליקה ומעניינת שהכירה אישית סופרים שאני אוהבת, כמו איסאק באבל, מקסים גורקי ובוריס פסטרנק. הייתי רוצה לרכל איתה עליהם”.

רותו מודן צילום: אפרת בלוססקי

על מה את עובדת עכשיו?

“דווקא עכשיו אני לא עובדת על כלום. אני מלמדת בבצלאל קומיקס ואיור, אבל עכשיו חופשת סמסטר. אחרי שסיימתי את הספר האחרון הוצאתי את עצמי לחל"ת מיצירה לכמה חודשים, אז אני בחופשה מעצמי. כיף לי מאוד. תמיד הייתי מסיימת ספר ואומרת שאני צריכה דחוף לעשות משהו חדש. החידוש היה שהחלטתי שלא אתחיל שום דבר חדש למשך חצי שנה. אני נוטה לעשות הארכה כי החצי שנה עברה. יש לי כבר מחשבות מעורפלות על הספר הבא, אבל לא יותר מזה”.

מה השריטה שלך?

“מאוד קשה לי שיודעים איפה אני. האוטומט שלי הוא לא לגלות איפה אני, אפילו אם אני הולכת למכולת”.

מה העצה הכי טובה שקיבלת?

“ראיתי בבינג' את ‘הבית הלבן’ ולמדתי משם טיפ היסטרי: כשהנשיא נפגש עם אנשים, מגיע השלב הזה שהנשיא כבר אמר מה שהוא רוצה והאדם שבא לבקש ממנו משהו נשאר בחדר לא מרוצה. אז הוא שואל אותו ‘?Anything else’, ‘עוד משהו?’, ואם אין, אז ברור שהפגישה נגמרה. מאוד התרשמתי וניסיתי ליישם - וזה עובד”.

איך את אוהבת להעביר את שישי בצהריים?

“על הספה. אני מסדרת לי מסביב כל מה שאני צריכה: מחשב, טלפון, ספר, אוזניות, משהו לשתות, ספר סקיצות ומרגישה שעברתי לגור על אי”.

איזה כוח־על היית רוצה שיהיה לך?

“לא לישון. זה כוח־על שכמעט יש לי כי אני צריכה מעט מאוד שעות שינה, וגם אותן אני לא תמיד מצליחה”. .

באילו נסיבות יוצא לך לשקר?

“כששואלים אותי איפה אני”.

מי בעינייך האדם הכי סקסי?

“בן הזוג שלי עופר וקצת אחרי הריסון פורד בשנות ה־40 שלו”.

למי את מתגעגעת?

“אני נורא מתגעגעת לילדים שלי כשהם היו קטנים, אבל אני גם יודעת שאם זה היה חוזר הייתי מתחרטת על זה, בייחוד בתקופה זו. אני גם מתגעגעת לתקופה שלפני הקורונה, לנסוע לחו"ל, ובעיקר לא ללמד בזום, שזה פשוט נורא”.

על מה את אוהבת להוציא את הכסף שלך?

“על ספרים ועל בגדים יקרים ללא הצדקה”.

מה היית רוצה לשנות בעצמך?

“הייתי רוצה שיגידו 'רותו היא אדם שאי אפשר להוציא אותו משלוותו’”.

מה את מחשיבה כהישג הכי גדול שלך?

“הספר האחרון שלי ‘מנהרות’. גם מבחינת הסיפור הרגשתי שהצלחתי להגיש את הדברים שחשובים לי בצורה מדויקת וגם שהתקדמתי והשתכללתי בציור, הוא יותר משוחרר”.

מה עושה אותך מאושרת?

“ללכת לאיבוד בעיר זרה. לכן אני לא מאושרת עכשיו כי אני לא מגיעה לערים הזרות”.

מה הכי חסר לך בחיים?

“החיים לפני הקורונה, זה מה שהכי שחסר לי בחיים”.

מה את מחשיבה כנכס היקר ביותר שלך?

“בדיוק קניתי ב־eBay ספרי קומיקס מהדורה ראשונה של צייר מאנגה משנות ה־40 שזה הדבר הכי יפה שיש. אני מרגישה שזה הולך לשנות את איך שאני אצייר קומיקס. זה הולך להיות הכיוון הבא שלי, אחרי שאגמור את החופשה כמובן”.

מי האמנים שהשפיעו על יצירתך?

“טובה ינסון (‘המומינים’), וינזור מקיי (‘ליטל נמו’), וולטר טריר (‘אמיל והבלשים’), סול סטיינברג ואדוארד גורי”.

אם לא היית מאיירת, מה היית עושה?

“כרגע, להיות אוצרת במוזיאון הבריטי. עכשיו אני חזק בארכיאולוגיה בגלל הספר שלי, וזה אחד המוזיאונים האהובים עליי”.