"פסילת הסרט 'ג'נין ג'נין' היא אבסורד, עכשיו יהיו לו יותר צפיות"

"נתתי במה לאנשים לדבר, והם אמרו את מה שבלבם בזמן של טראומה", אמר אתמול הבמאי מוחמד בכרי על סרטו "ג'נין ג'נין", המתאר את שקרה בג'נין בזמן מבצע חומת מגן, במרץ עד מאי 2002, דרך עיני הפלסטינים תושבי המקום. בכרי הגיב לפסק הדין התקדימי של השופטת הלית סילש מבית המשפט המחוזי בלוד שלפיו תיאסר הקרנת סרטו "ג'נין ג'נין" בישראל (אך לא ביוטיוב), וכל עותקי הסרט בישראל יוחרמו. כן קבעה כי יהיה על בכרי לשלם לתובע - סא"ל במיל' ניסים מגנאג'י, שתבע אותו דיבה ב־2017 על הופעתו בסרט בקטע ארכיון של שניות ספורות - פיצויים של 175 אלף שקל והוצאות משפט של 50 אלף שקל. בכרי הודיע כי יערער על פסק הדין.

בפסק הדין כתבה השופטת כי "הנתבע בחר שלא לערוך בדיקה, ולו מינימלית, ולו ראשונית, של הטענות והעובדות שבאו בראיונות ומצא לנכון לשזור בין הראיונות מגוון תמונות, קטעי וידיאו ומוזיקה… כדי להמחיש, ובחלק מהמקרים אף להעצים, את האמור באותם ראיונות". בתגובה אמר בכרי כי "זה סרט דוקומנטרי, אני מערבב שם אמנות".

צילום מסך

מתוך “ג'נין ג'נין" צילום מסך

הפסיקה עוררה תגובות נוקבות בקרב יוצרי תעודה וגורמים האמונים על חופש הביטוי. עו"ד אביגדור פלדמן, שייצג את בכרי בהליכים הקודמים שבהם התביעה נגדו נדחתה (במשפט זה ייצגו אותו עוה"ד מיכאל ספרד וחוסיין אבו חוסיין), מכנה את הפסיקה "רדיפה" ו"בושה וחרפה". לדבריו "אפשר לרדוף בכל מיני דרכים, אפשר להכניס לכלא, ואפשר בתביעות דיבה - ואלה יכולות לשמש ככלי הגבלה חמורה של חופש הביטוי. על פי פסק הדין הזה נכתב כי במבצע בג'נין נהרגו 25 חיילים. שכחו רק לציין בו שנהרגו 60 פלסטינים, כלומר חד־הצדדיות ברורה מאליה.

"כשאני ניהלתי את המשפט מול התביעה, הבאנו אנשים שאומרים שזה סרט דוקומנטרי, וככזה לא כל מי שמתראיין בו אומר את כל האמת. מי שעושה סרט כזה לא עומד מאחורי כל מילה ומילה. זה סרט לא טוב? תעשו אתם סרט! תצרפו שם את דבריו של אותו הקצין התובע. בית המשפט החליט להעניש את מוחמד בכרי כי הוא מעלה דעות לא מקובלות, כאלה שהשופטת מתנגדת להן. לכן היא גם פסקה לו סכום גבוה. אין לבכרי חברה או בית חרושת. סכום כזה יכול לגרום להתמוטטותו הכלכלית. פסק הדין לא יעמוד בערעור, יש בו כל כך הרבה שגיאות".

מוחמד בכרי. “זה סרט דוקומנטרי, אני מערבב שם אמנות" צילום: מוטי קמחי

סרט שמציג את המאורעות מזווית אחרת אכן נעשה על ידי איתן חריס: "אם לומר את האמת". הסרט עקב אחר המאבק המשפטי שהתנהל בבית המשפט במשך כחמש שנים והסתיים בפסילת התביעה של חיילי המילואים שתבעו אותו, והוא מצביע בו על השקרים, לדעת היוצר, שבסרטו של בכרי.

דורית ענבר, מנהלת הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, שתמכה בסרט של חריס, לא סבורה שהאיסור על הצפייה בסרט של בכרי פוגע בחופש הביטוי. "יש מאזן בין פגיעה בחופש הביטוי ופגיעה בשם הטוב של אדם, ובמאזן זה כמעט תמיד חופש הביטוי מנצח. גם אם יש שקרים, עדיף שהציבור יראה בעיניו ויחליט מה דעתו. אלא ש'ג'נין ג'נין' מתיר את דמם של החיילים, וגם מערער את היסוד המוסרי של אופייה של מדינת ישראל. סרט שהוא לשון הרע כל כך חמורה ופוגענית, שנכון היה לאסור את הקרנתו פה. החיילים שנשלחו על ידי הצבא והמדינה לא מפסיקים להיאבק על השם הטוב שלהם. בשלב הזה בית המשפט קבע כי יש מקום לעצור אותו. הוא לא הוסר מיוטיוב. אני לא חושבת שאפשר להסיר אותו. העולם הוא כפר גלובלי", היא אומרת כטענה לכך שעדיין אפשר לצפות בו.

שר התרבות והספורט חילי טרופר תמך גם הוא בפסיקה: "חופש הביטוי הוא ערך מרכזי בחברה דמוקרטית ואני אשמור עליו ככל יכולתי, אך אין בחופש הביטוי כדי להתיר עלילות שווא והוצאת לשון הרע".

צילומים: עמית שעל, אלכס קולומויסקי

"התחושה היא שחופש הביטוי זה רק משהו שיהודים מחליטים עליו וקובעים את הגבולות שלו", אומרת אסנת טרבלסי, מפיקת קולנוע, ומי שהיתה יו"ר הפורום ליוצרים דוקומנטריים בין 2014 ל־2019. "אין במעשה של בכרי הסתה או רצח, אלא תיעוד של סבל, מנקודת מבטו של הבמאי. הסרט 'ג'נין - יומן מילואים' של גיל מזומן מ־2002 מתעד חיילים שפולשים לבית של פלסטיני ולא מתייחס למי שגר שם לפני שהחיילים פלשו אליו, זה חופש הביטוי של במאי. לא זכור לי שנעשתה בדיקה מדוקדקת עליו. הדיון על אובייקטיביות, אמת ושקר בסרטים דוקומנטריים הוא בלתי פוסק. אבל יש אמת סובייקטיבית. זה מה שהיה פה: יוצר שראיין עשרות אנשים ובחר להביא את העדויות. התפקיד של סרטים הוא לבקר וכאן מנסים להפחיד - במיוחד במאים פלסטינים. אין לי ספק שזה קשור ללאום של הבמאי".

לפעמים לא מדובר בלאום של הבמאי אלא בזה של הגיבור שלו. רם לוי, שיצר את "חירבת חיזעה", סרט שהיו מי שניסו למנוע את שידורו בישראל בשנות ה-70, ונכשלו, אומר על הפסיקה נגד "ג'נין ג'נין", כי "זה אבסורד. האיסור הוא בלתי ניתן ליישום, והסכום שהוא נדרש לשלם הוא חסר תקדים. אני התבקשתי כעד מומחה להעיד במשפט הזה ולבחון את הטענה הבאה: האם יש כוונה מפורשת מצד מוחמד בכרי להפליל את הקצין? טענתי שלהראות אדם לשניות מעטות הולך בתוך קבוצה, ולייחס כוונה מכוונת של האשמה זה נשמע לי אבסורד. אני חושב שבעקבות הסנקציה הזאת אנשים דווקא יגלו בסרט עניין".