הכיבוש הסיני - עכשיו בקולנוע

תגידו ״זו לא חוכמה״, ותצדקו: הרי הקולנוע האמריקאי מושבת מאז מרץ, אז ברור שלא יהיו שוברי קופות אמריקאיים. ובכל זאת, הטבלה מלמדת כמה דברים, כמו למשל את העובדה שבעוד בסין וביפן תעשיית הקולנוע פחות או יותר חזרה לשגרה באוגוסט, ועבדה באופן סביר ובריא לסירוגין, בצרפת, גרמניה, בריטניה,וארה"ב המצב רק החמיר. אבל לא רק זאת. גם אם יש בטבלה תחושה של ״הרצחת וגם ירשת״ - וירוס שפרץ בסין, מעניק למדינה הזאת את ראשות טבלת שוברי הקופות - היא לא נראית כטעות סטטיסטית ונסיבתית, אלא כתחזית לעתיד.

המפנה חל ב־2017, אז לראשונה נכנס סרט סיני לעשרת המקומות הראשונים של טבלת שוברי הקופות העולמית השנתית. ״Wolf Warriors 2״ הכניס 800 מיליון דולר רק בסין לבדה. ב־2018 וב־2019 סרטים סיניים הצליחו להשתחל למקומות 12 ו־13 בטבלת הסיכום השנתית. מה שמעניין בכל הסרטים הוא העובדה שהם כמעט שלא הופצו במערב: בלי בכורות בפסטיבלי קולנוע ובלי ביקורות משתפכות. אלה פשוט סרטי אקשן ומלחמה שמראש לא נועדו ליצוא, וחבל שכך: אין לי ספק שלו היה מפיץ ישראלי בעל יוזמה, סרטי הפעולה הסיניים האלה היו הופכים לסנסציה בישראל. הם כמו מנחם גולן על סטרואידים.

מתוך “השמונה מאות", מוביל טבלת שוברי הקופות. לא מציג את כל החיילים הסינים ככאלה שרצים בעיוורון הירואי אל הקרב

הבמאי של ״השמונה מאות״ הוא הו גואן בן ה־52, והוא יצרן הלהיטים הגדול של סין כרגע. בשנה שעברה הוא היה אחד משבעה במאים שהיו חתומים על סרט האנתולוגיה הפטריוטי ״עמי, ארצי״, שהופק במסגרת חגיגות 70 שנים לייסוד הרפובליקה העממית והיה הלהיט הסיני הגדול של השנה. חוץ מ״השמונה מאות״, הוא גם אחד משלושה במאים שחתומים על סרט מלחמה נוסף, שהיה הסרט השלישי הכי קופתי בסין השנה - ״ההקרבה״, העוסק במלחמה שבין סין לקוריאה בשנות ה־50.

השאלה היא מה היה דווקא ב״השמונה מאות״, שמשך כל כך את הסינים לבתי הקולנוע ברגע שאלה נפתחו אחרי הסגר. זה סרט מלחמה גרנדיוזי ומרהיבשמספר על הקרב על שנגחאי בין הצבא היפני ובין הצבא הסיני ב־1937. הצבא היפני ריסק את שנגחאי לרסיסים בהפצצות מהאוויר, אבל דאג שלא לגעת באזור הסחר הבינלאומי, המובלעת בשליטת בריטניה, איטליה, צרפת וארה״ב הנמצאת על גדות נהר החואנג־פו.

וכך, מול עיניהם האדישות של אנשי עסקים מערביים, התחולל קרב התאבדות בין 20 אלף חיילים יפנים שכיתרו כמה מאות חיילים סינים שהתבצרו במחסן סחורות נטוש, אחרי שכל הצבא הסיני נסוג מהעיר. הסינים הצליחו להדוף את היפנים שוב ושוב בעת המצור, והסרט לא מהסס להציג את הרגעים הכי אלימים ואכזריים במלחמה, משני צידיה.

באחד מקטעי השיא המחרידים בסרט, חוגרים על עצמם החיילים הסינים חגורות נפץ ורימונים וקופצים מהקומה השנייה של המחסן אל הרחוב שבו מכונסים החיילים היפנים, כשהם מפוצצים את עצמם בזה אחר זה.

רוב שוברי הקופות של השנים האחרונות בסין הם כאלה שמריעים לגבורה הצבאית הסינית, בסרטים שמזכירים את המנוני הקרב של סילבסטר סטאלון משנות ה־80. הו גואן אכן מזוהה בסין עם סרטים פטריוטיים, אך ב״השמונה מאות״ הוא לא מציג את כל החיילים הסינים ככאלה שרצים בעיוורון הירואי אל הקרב. יש ביניהם גם פחדנים ועריקים, ולא כל החלטות הפיקוד הסיני נעשות בקור רוח ושיקול דעת. זו אולי הסיבה לכך שהסרט, שצולם כבר ב־2018 והיה אמור לצאת בקיץ 2019, נתקל בבעיות מול הצנזורים הסינים, שעיכבו את צאתו בשנה שלמה.

כשסוף סוף הגיע למסכים, ישר אחרי הסגר, הוא משך אליו את ההמונים לא רק בזכות הספקטקל עצום הממדים ומורט העצבים, אלא בוודאי גם כי הסיפור על עם שמתגייס בהקרבה עצמית להציל את עריו מפני פולש קטלני דיבר אליהם. לקהל הסיני הצעיר זיכרונות ממלחמת סין־יפן אולי רחוקים, אבל התחושה של ניצחון בקרב בלימה בתוך העיר עצמה ודאי היתה מוכרת.

כרגע הסרט לא זמין לצפייה חוקית מחוץ לסין, מה שמעלה את השאלה האם בכלל יש עוד טעם בטבלאות האלה? הקורונה עשויה להתגלות כמחלה קטלנית עבור טבלאות שוברי הקופות, שנעלמו בשנה האחרונה לחלוטין מהעיתונים ואתרי הבידור. אם הוליווד אכן תעביר את רוב התוצרת שלה לשירותי הסטרימינג, לא יהיה בהן יותר עניין והשאלה ״כמה כסף הסרט הכניס?״ תפסיק להיות מדד להצלחה.

תהליך הגמילה דווקא עשוי להיות חיובי גם לתעשייה וגם לתקשורת. ב־20 השנים האחרונות לא מעט כלי תקשורת מודדים את איכותו של סרט ואת מידת העניין שלהם בו על פי כמות הדולרים שהכניס. אבל אולי המגמה הזאת תשתנה עכשיו. במקרה כזה, 2020 לא תהיה היוצאת מהכלל אלא המאפיין של מה שעתיד לקרות הלאה. שכן טבלאות שוברי הקופות, שילכו וייעלמו מהתקשורת המערבית, יישלטו על ידי שוברי קופות סיניים, אולי קצת סרטי אנימציה יפניים, ולא יותר משלושה עד חמישה להיטים הוליוודיים שעדיין יופצו בשיטה הגלובלית הישנה. כשזה מגיע לקולנוע, הסינים נמצאים כעשור מאחורי אמריקה ועולם הסטרימינג עדיין לא משחק תפקיד משמעותי עבורם. אולי הדרך שלהם להתחיל להפוך את הסרטים שלהם לשוברי קופות כלל־עולמיים תהיה באמצעות טבלאות שוברי הקופות. כי מי לא רוצה לראות את הסרט הכי קופתי של השנה?