כשדויד גרוסמן כובש את ברודוויי

היום ייפתחו אירועי ישרא־דרמה — חשיפה בינלאומית לתיאטרון 2020, ביוזמת המכון למחזאות הישראלית על שם חנוך לוין בראשות נעם סמל, במטרה לעודד העלאת מחזאות ישראלית בעולם ולקדם שיתופי פעולה בין תרבויות. כ־200 מנהלי תיאטראות ופסטיבלים ויוצרים מ־25 מדינות בעולם ישתתפו באירוע, שיתקיים השנה במתכונת מקוונת. לצד צפייה בהצגות שנבחרו יתקיימו רבי־שיח בהשתתפות שר התרבות חילי טרופר, המחזאי יהושע סובול, הבמאי ארי פולמן, השחקן הישאם סולימן והמתרגמת ג'סיקה כהן ותוקרן ההצגה "הזמן הצהוב" מאת דויד גרוסמן.

ב־2019 עלו יותר מ־60 הפקות של מחזות ישראליים בעולם, מתוכן 28 של חנוך לוין. השנה הספיקה לעלות הפקה של "מלאכת החיים" באוויר הפתוח ונמכרו הזכויות ל"שיץ" ו"קרום"; "אוי אלוהים" הוא המחזה המוצג ביותר של ענת גוב בעולם. בתחילת השנה עלו הפקות חדשות שלו בפינלנד ואסטוניה (שנעצרו בקורונה). עוד עלו "הפושעים החדשים" של עדנה מזי"א, "אמסטרדם" ו"תלויים" של מאיה ערד יסעור, "הילד מאחורי העיניים" מאת נאוה סמל, "מדריך למטייל בוורשה" ו"נהג ציירת" של הלל מיטלפונקט ועוד. "מקווה" של הדר גלרון עלה בארבע הפקות שונות רק בצ'כיה. ובנוסף מחזות של יהושע סובול, דויד גרוסמן ומוטי לרנר.

למרות הקורונה מנהלי תיאטראות בעולם עדיין מבקשים לרכוש זכויות. ראשית, מפני שהם מכינים את התוכנית האמנותית קדימה; שנית, מפני שיש שמדינות שמאפשרות להציג לקהל מוגבל, ותיאטראות שמשדרים אונליין הצגות מהעבר או בהצגה מצולמת לפני שתעבור לבמה.

מימין: יהושע סובול ודויד גרוסמן צילומים: אלכס קולומויסקי, שני בראל

לדברי שימרית רון, מנהלת המכון, בימים כתיקונם מקבל מחזאי בארץ כ־10% מהכנסות הברוטו של המופע. בחו"ל הוא מקבל 7%-6%, ובנוסף מועברים תמלוגים למתרגמים. כך, למשל, אם באולם של 1,000 מקומות יעלה כרטיס 13 יורו, וההצגה תרוץ עשר פעמים בעונה והמכירה תהיה לשתי עונות, אז המקדמה למחזאי תהיה כ־2,500 יורו. ולאחר שהתיאטרון ימכור כרטיסים שיכסו את המקדמה, יקבל המחזאי גם תמלוגים.

עם זאת, בעוד בישראל מחזה יכול לרוץ לפעמים שנים, באירופה הוא יורד לרוב אחרי עונה או שתיים. מקרים יוצאי דופן הם "מלאכת החיים" של לוין ו"מקווה" של הדר גלרון, שרצות בהונגריה יותר מעשר שנים.

יש מחזאים ישראלים שעיקר הכנסתם מהפקות של מחזותיהם בעולם, אחד מהם הוא יהושע סובול. עד היום הועלו 200 הפקות שלו בעולם, כשהמחזה הפופולרי ביותר הוא "גטו" שעלה ב־81 הפקות שונות (את האחרונה ביים סובול בעצמו בסין והיא נקטעה בפברואר בשל הקורונה). כן הוצגו "נפש יהודי", "פלשתינאית" ואף כאלה שטרם עלו בישראל. לדבריו, בשל הקורונה “ספגתי פגיעה של כ־50% בהכנסות. “עיקר הפרנסה שלי היא ממחזות בעולם, וזה פוגע בתמלוגים. בסין קיבלתי תמלוגים לפי הצגה כך שזה לא שינה אם יש אלף איש באולם או יותר. בגרמניה, למשל, זה לפי מכירת כרטיסים, כך שאם האולמות יאכלסו פחות צופים בגלל הקורונה — זו גם פגיעה".

הקורונה הושיבה את סובול בבית ונולדו מכך שני מחזות חדשים בהשראת התקופה. "שירת הציפורים המתות", סיפור אפוקליפטי על עולם שנהרס; ו"מה בראש שלך", סיפור על אנשים שבעקבות המגפה מפתחים מערכת שקוראת מחשבות ומדמה מגע אנושי. באחרון כבר התעניינו מהתיאטרון הלאומי בבייג'ינג.

גם המחזאית והשחקנית הדר גלרון, שהצגת היחיד "שריקה" שכתבה עם יעקב בוצ'ן תוצג בישרא־דרמה, ספגה פגיעה בהכנסות. "50% מהעבודה שלי בחו"ל וחודשים ארוכים אני עם אפס הכנסות כאן ושם. בתוך שלושה ימים ירדו שמונה הפקות ונדחו שלוש פרמיירות בחו"ל. קיבלנו הזמנות והופענו עם ‘שריקה’ בעולם, ואז הכל נעצר". השנה הוזמנה לכתוב מחזה בצ'כיה וגם שהתה שם בחזרות, עד שנסגר התיאטרון.

שבע הפקות של הסופר דויד גרוסמן עלו בשנים האחרונות בעולם, שתיים של "אשה בורחת מבשורה" וחמש של "נופל מחוץ לזמן". על הפגיעה בתמלוגים אומר גרוסמן: "יש אנשים שאיבדו את חייהם ויש שאיבדו את פרנסתם, אז לא נראה לי ראוי לקונן על התמלוגים שלי". גרוסמן מספר כי השנה כתב הצ'לן האמריקאי יו־יו מה ביחד עם תזמורת "דרך המשי" אורטוריה על פי "נופל מחוץ לזמן". "ביליתי איתם כמה ימים נפלאים בבוסטון בשלג של מינוס 28 מעלות, וזה היה כיף לראות אנשים מוכשרים יוצרים יחד. האורטוריה תושר בעברית ובאנגלית בליווי של כלי נגינה חדישים ועתיקים, כלי נגינה סיניים והקול האנושי”.

על העבודה בחו”ל מספר גרוסמן ש"כמעט תמיד אני נוסע לתיאטרון ופוגש את הבמאי והשחקנים, בשבועות הראשונים לחזרות ואז שוב יומיים לפני הבכורה. אני אוהב מאוד את הגיחות האלה כי רוב חיי אני עובד לבד, בחדר סגור, וכך אני עובד עם צוות. אם יש ביצירה צירוף של קרוב ואינטימי, ויחד עם זה זר ואקזוטי, אז אנשים בארצות שונות ובשפות שונות ירגישו שזה מדבר אל לבם. זו חוויה די יחידה במינה שיצירות שלי עולות בעולם, גם הספרים כמובן. אני מרגיש בר־מזל שאני חווה את החוויות האלה לעתים קרובות".

לאחרונה מגלים יוצרי תיאטרון עניין גם בעיבוד ספרו "אתי החיים משחק הרבה", בספרי הילדים שכתב וב"סוס אחד נכנס לבר", שעליו זכה בפרס מאן בוקר היוקרתי. ספר שעובד להצגה בקאמרי ויעובד בקרוב לקולנוע בבימויו של מארק דופלאס. "כשאני כותב, אני כמובן לא חושב שזה יהפוך להצגה או סרט, אבל במקרה של ‘סוס אחד’ הרגשתי שהוא יקבל עוד ממד חזק על במה כי זה סיפור על שחקן וקהל".

הקורונה הושיבה אותך לכתוב ספר חדש?

"יש לי תחושה שאני מתחיל משהו אבל אני לא יודע מהו".