אירועי התרבות גילו את הרשת

אשר להכנסות יש להביא בחשבון שבגרסה המקוונת מחירי הכרטיסים בכל הפסטיבלים היו נמוכים בהרבה, בחיפה למשל גבו מחיר של 25 שקל לעומת 45 שקל בפסטיבל.

אבק, המופע ש פתח את פסטיבל המחול תל אביב דאנס צילום: Jubal Battisti

“התגובות היו מאוד חיוביות”, מוסיפה בלייר. “לדעתי, בעתיד נצטרך לשלב בין פסטיבל פיזי ואונליין. המעבר לרשת איפשר גם לקהל מחו"ל להשתתף באירועי תעשיית הקולנוע (אך לא לצפות בסרטים, בהתאם לחוקי המפיצים)”.

גם פסטיבל דוקאביב הוכתר כהצלחה והוארך בזכות הביקוש הרב ובסך הכל נמכרו בו 61 אלף כרטיסים. בהשוואה, בשנה שעברה, שנחשבה לאחת הטובות, נמכרו 55 אלף כרטיסים. "במשך חודש הפסטיבל מספר הכניסות לאתר היה חצי מיליון, שזה יוצא דופן", מספרת מנהלת הפסטיבל גליה בדור. "61 אלף רוכשי הכרטיסים אינם צופים לבד כך שהצפייה הבלתי פורמלית היתה גדולה בהרבה. הקהל הישראלי מעריך אירועים מושקעים וזה היה אירוע גדול עם אולפני לייב ושיחות, והופעות חיות, כי הפלטפורמה מאפשרת להביא את מי שרוצים. גם בעתיד אנחנו נמנף את יתרונות האונליין".

פסטיבל חיפה צילום: imdb

מבחינת פילוח הקהל מספרת בדור כי "האונליין שירת יותר את הצעירים אבל גם המבוגרים הצליחו להשתלב עם עזרה משירות הלקוחות. 70% מהצופים היו מתל אביב והמרכז, אך קיבלנו תגובות אוהדות מצופים מחוץ למרכז שבדרך כלל מתקשים להגיע לפסטיבל".

בתחום אמנויות הבמה המעבר לאונליין פחות טבעי. "גם אם האונליין יהיה הצלחה היסטרית זה לא יחליף את הישיבה באולם והמפגש עם הקהל", אומרת ענת פישר לבנטון, מנהלת מרכז סוזן דלל שהעלה את פסטיבל “תל אביב דאנס” למחול. "בניגוד למוזיקה וקולנוע, מחול דורש התייחסות אחרת של צילום והפקה. אבל הרגשתי שאנחנו חייבים לעשות את זה כדי להחזיר את הרקדנים לבמה".

עברי לידר בהופעה בקיסריה צילום: ליאור כתר

למרות האתגרים פישר לבנטון מציינת שהפסטיבל היה מוצלח. "היו לנו שמונה פרמיירות והצופים היו בעיקר מתל אביב והמרכז. עם זאת, היו התפלגות רחבה וחשיפה לקהל מכל הארץ וגם מחו"ל. בסך הכל צפו בנו מ־35 מדינות, ובזכות זה הוזמנו לתת הופעות שתי עבודות שהוצגו, שזה הישג. בסך הכל צפו בנו כ־3,000 איש, ובחישוב לפי מושבים אפשר לומר שמילאנו את האולמות. בעקבות התגובות החיוביות הארכנו את הפסטיבל בעשרה ימים".

בחודש הבא יקיים סוזן דלל גם את אירוע “חשיפה בינלאומית” עם התאמות להרגלי הצפייה של המשתתפים בפסטיבלי רשת:"החלטנו לייצר גרסה מקוצרת מראש והיצירות יהיו של 15-10 דקות כי אנחנו יודעים שזו צפייה לא פשוטה במחול".

יסמין גודר מתרגלים אמפתיה פסטיבל ישראל צילום: תמר לם

פסטיבל חיפה הבינלאומי להצגות ילדים נדחה מפסח לסוכות ובעקבות הסגר הועבר לאונליין כדי לשמור על המסורת ולחגוג 30 שנה להיווסדו. "הופתענו לטובה", מספרת מנכ"לית תיאטרון חיפה ניצה בן צבי. "היו לנו יותר מ־2,500 רוכשי כרטיסים לצפייה משפחתית — אז מבחינת צופים זה בערך 10,000, שזה הישג ענק והבעת אמון בהצגות המקור, ומעיד על הצמא של הקהל לצפות בתיאטרון. בפסטיבל הפיזי אנחנו מוכרים כ־15 אלף כרטיסים בתשלום (כי רובו חינמי, נערך בחוץ ומגיעים אליו כ־60 אלף צופים)".

גם הפסטיגל, מופע הילדים השנתי הגדול ביותר בישראל, יתקיים בחנוכה השנה באונליין.

פסטיבל ישראל בירושלים, המארח בכל שנה עשרות הפקות מהעולם, נדחה מיוני לספטמבר ובמהדורה ישראלית בלבד. הוא יצא לדרך על בסיס המתווה המאושר, אך רגע לפני שהחלו המופעים הוגבל מספר הצופים ל־20. "הייתי מאוד נחרץ נגד המעבר של המופע החי לדיגיטל כי מופעים מהסוג שלנו לא מותאמים לזה", אומר מנכ"ל הפסטיבל אייל שר. "אבל חלק מהמופעים הועברו ברשת בלייב סטרים, עם מאמץ לתת ערך מוסף למי שצפו בבית".

עבור פסטיבל בסדר גודל כזה קשה לומר שזו היתה הצלחה. שר מספר כי המכירות עמדו על כ־30% מבדרך כלל, ומספר המשתתפים צנח מכ־35 אלף, כולל מופעי חוצות לא מכורטסים, ל־8,000. אך היתרון היה בגישה לקהל חדש. 35% מהצופים היו מירושלים והיתר מחוץ לעיר, גם מחו"ל. "אם היה לנו זמן, היינו יכולים לשווק את הפסטיבל באופן מסיבי יותר בארץ ובעולם".

גם פסטיבלי שירה זכו לאהדה רבה באונליין. המשוררת נועה שקרג'י מ”מקום לשירה” בירושלים מספרת שפסטיבל בינלאומי שערכו באמצע הסגר הראשון היה מוצלח מאוד. "האירועים שלנו חינם כך שאי אפשר למדוד בפרמטרים של הכנסות אבל לכל אירוע התחברו בין 180 ל־250 צופים מכל העולם. לפני הפסטיבל היינו מארחים כל ערב סופר או משורר והיו מתחברים כ־300 צופים. זו היתה הזדמנות לאנשים מכל הארץ להתחבר אלינו".

גם מופעי המוזיקה והקונצרטים עברו לסטרימינג ועל פי דו"ח נילסן, כמות ההשמעות בחודשים ינואר עד יוני עלתה בכ־16.2% לעומת אותה תקופה אשתקד. זו הדרך העיקרית שבה אנשים צורכים מוזיקה בתקופת הקורונה. אלי אוזן, מנכ"ל קבוצת The Box שהקימה את Screenz Live, המציעה פלטפורמה אינטראקטיבית לתוכני אונליין מגוונים, אומר ש"מדהים לראות כניסות של אנשים שלא היו צורכים תוכן לייב באינטרנט, בטח לא של תרבות. בחודשיים וחצי האחרונים מכרנו יותר מ־50 אלף כרטיסים למופעים ואירועי לייב — ממופעי מוזיקה של עברי לידר ואביב גפן, דרך סדנאות בישול, הרצאות בתחומי דעת שונים ומופעי ילדים. היכל התרבות בתל אביב נהפך מאולם מופעים לגוף שידור שממנו אנחנו מעבירים את התכנים. היופי הוא שאין כמות מוגבלת של כיסאות והקהל מאוד פעיל".

למופע של לידר נרשמו אנשים מלונדון, ניו יורק, ברצלונה ולוס אנג'לס. "אנחנו רואים את הקהל מחו"ל בכל התחומים, במיוחד במוזיקה, שאליה ישראלים ויהודים רבים בעולם מתגעגעים. הטכנולוגיה מאפשרת לאדם מברזיל להיות ממש קרוב לבמה ולשאול שאלות, מה שלא יכול לקרות אם אתה יושב בשורה 60 באולם — אז עם החסרונות יש גם יתרונות".

התזמורת הפילהרמונית משדרת בכל יום ראשון קונצרט בפייסבוק, ביוטיוב ובאתר האינטרנט שלה. "עם תחילת הסגר הראשון היה לנו חשוב מאוד להמשיך ולאפשר לקהל שלנו ליהנות מהמוזיקה של הפילהרמונית, במיוחד בתקופה קשה כזו, ולכן הרחבנו באופן משמעותי את השידורים הדיגיטליים", אומר מזכ"ל התזמורת אבי שושני. "יצרנו ספרייה דיגיטלית רחבה באתר האינטרנט שלנו, ובימים אלו אנו מקליטים סדרת קונצרטים דיגיטליים של מוזיקה ישראלית בת זמננו. התגובות שאנחנו מקבלים על הפעילות מדהימות, ובכל קונצרט ששודר צפו עשרות אלפי צופים מכל העולם. אין ספק ששידור בדיגיטל מאפשר לנו להביא את המוזיקה לקהל שלנו שאינו יכול להגיע לאולמות הקונצרטים, ולייצר חשיפה רחבה יותר לפילהרמונית ולמוזיקה קלאסית בכלל, בין שמדובר בקהל צעיר יותר שטרם נחשף לקונצרטים שלנו ובין שמדובר באנשים המתגוררים רחוק מאולמות הקונצרטים ולא יכולים להגיע".