צייד הכוכבים: ג’אד אפאטו בסרט חדש - "המלך של סטטן איילנד"

תופעות הלוואי של מגיפת הקורונה גרמו לכך שאחד הסרטים החינניים של 2020 כמעט ונעלם לגמרי מהרדאר: "המלך של סטטן איילנד", סרטו החדש של ג'אד אפטאו ("בתול בן 40"), שיצא בארה"ב ביוני בשירותי ה־VOD ובאיחור לא אלגנטי מגיע עכשיו לישראל (זמין להשכרה בתשלום בפרטנר־טי.וי ובשבוע הבא יגיע גם ל־yes VOD).

"המלך של סטטן איילנד" מציב במרכזו את פיט דייווידסון, אחד הכוכבים הגדולים של "סאטרדי נייט לייב" בשנים האחרונות (ולרגע הארוס של אריאנה גרנדה, שגם כתבה שיר על שמו). אפטאו ודייווידסון כתבו יחד את התסריט, המבוסס באופן חופשי על סיפור חייו של דייווידסון, שעד היום גר במרתף של אמו בסטטן איילנד, ושמאז שאביו הכבאי נהרג בעת מילוי תפקידו הוא סובל משלל בעיות נפשיות ורפואיות.

כך גם בן דמותו בסרט, סקוט קרלין (סקוט היה שמו האמיתי של אביו של דייווידסון, וקרלין על שם הקומיקאי ג'ורג' קרלין שאפטאו יוצר סרט תיעודי עליו). כדי לברוח ממצוקותיו סקוט ממלא את ימיו בעישון גראס והתמכרות לקעקועים, שהוא מפיק הנאה מהכאב שהם גורמים לו. החלום שלו הוא להקים פיצריה שהיא גם מכון קעקועים, ללמדנו שסקוט גם אינו חכם במיוחד.  

השחקן פיט דייווידסון צילום: באדיבות yes

הילד בן 24

זהו אם כן סרט התבגרות של תינוק בן 24, שצריך להיפרד מהסינר של אמו ומצלו של אביו המת. כשאמו מתחילה לצאת עם גבר, שמתברר שגם הוא כבאי, סקוט נאלץ להתחיל לחפש את דרכו העצמאית, כדי לאפשר לכל הסובבים אותו להתקדם הלאה. כרגיל אצל אפטאו, גם הסרט הזה מכיל איזון עדין ומפתיע בין רגש לבין רוח שטות. דייווידסון הוא קומיקאי בלתי נסבל ומאוד לא מפותח לטעמי, אבל שיתוף הפעולה שלו עם אפטאו מוכיח שיש לו לב גדול.

עלילת המשנה העוסקת באמו ובן הזוג החדש שלה (בגילומם של מאריסה טומיי והסטנדאפיסט ביל בר), היא זו שהופכת את "המלך של סטטן איילנד" לסרט שרגעי הצחוק בו מעטרים סיפור נוגע ללב, שרק הולך ונהיה מעודן ומפתיע יותר ככל שהוא נמשך. וכרגיל אצל אפטאו, שקצת מזכיר בסגנון הבימוי שלו את ג'יימס ל' ברוקס ("משדרים חדשות", "תנאים של חיבה") הסצינות הארוכות של אנשים מדברים סביב שולחן, מתאזנות עם רגעים לא צפויים של בימוי פעלתני, אנרגטי ודינמי, שמעניקים לסרטיו נוכחות גדולה וכריזמטית יותר מאשר קומדיה של דיאלוגים.

במרכז: ג'אד אפאטו ומשמאל: פיט דייווידסון, באתר הצילומים של “המלך מסטטן איילנד". איזון עדין בין רגש לרוח שטות

ב־15 השנים האחרונות אפטאו ביים שישה סרטי קולנוע, אבל בקריירה של 30 שנה, שהחלה כשהיה תסריטאי ובמאי ב"המופע של גארי שנדלינג", הוא כתב עשרה סרטים, הפיק 19 סרטי קולנוע ותשע סדרות טלוויזיה.

אך מפעל החיים המפואר שלו קשור בכך שאפטאו הוא מגלה ומתעד הכשרונות הגדול של דורנו. האנשים שאפטאו הכי מעריץ בעולם הם קומיקאים. כשהיה בן 15, אפטאו הניו־יורקי לקח מכשיר הקלטה והתחיל להסתובב בין מועדוני סטנדאפ ולראיין את הקומיקאים הנערצים עליו, להבין מהם איך כותבים בדיחה ואיך עומדים מול קהל. לפני חמש שנים חזר אל ההקלטות האלה, ויצא להקליט ראיונות חדשים עם הקומיקאים ההם ועם אחרים, בני דורו, וכינס את כולם בספר "Sick in the Head" (“חולה בראש”). בעקבות השיחות האלה ניסה לראשונה לעשות סטנדאפ בעצמו. אז גילה שהדבר הכי קשה לעשות זה לעמוד לבד מול קהל ולהצחיק אותו.

בין הכוכבים שגילה עם השנים בן סטילר היה הפרטנר הראשון שלו, כשאפטאו היה המפיק והשותף לבימוי של תוכנית המערכונים שלו. ואז הוא הפיק את ספיישל הסטנדאפ הראשון של ג'ים קארי, ושידך בין השניים ליצירת "כייבל גאי", שסטילר ביים וקארי שיחק. הוא עזר ללא מעט מבוגרי "סאטרדיי נייט לייב" להשתלב בעולם הקולנוע, כשההצלחה הגדולה ביותר שלו היא וויל פארל, שאפטאו הפיק את הסרטים הראשונים שפארל יצר עם הבמאי אנדי מקיי (בהמשך השניים הקימו חברת הפקות משל עצמם), למה שהפכה לאימפריה של קומדיות.

צילומים: איי פי, אי פי איי, נטפליקס

תגלית גדולה נוספת של אפטאו היא סת’ רוגן, שהתחיל כשחקן בסדרה שלו "פריקים וגיקים" (בה התגלה גם ג'יימס פרנקו) וכשאפטאו שמע את הרעיונות של רוגן הם יצרו יחד את "הדייט שתקע אותי" ואז נתן לרוגן את האפשרות לצאת ולכתוב עם שותפו, אוון גולדברג, את "סופרבד" (שבו התגלה ג'ונה היל).

השיטה היא כזאת: אפטאו פוגש קומיקאי שהוא מתלהב ממנו ויחד הם מתחילים לפתח תסריט המבוסס על החומרים האישיים של הקומיקאי. כך שיתוף הפעולה של אפטאו עם סטיב קארל, שהיה כתב שטח ב"דיילי שואו" בשנות ה־90, הולידו את "בתול בן 40", סרטו הראשון של אפטאו כבמאי. עם איימי שומר הוא כתב את "אסון מהלך" וכעת עם דייווידסון (ששומר הפגישה ביניהם) את "המלך של סטטן איילנד".

אפאטו הפיק לאנדי סמברג את הסרט הראשון שלו כתסריטאי, "פופסטאר", ואיפשר לקומיל ננג'יאני לכתוב עם אשתו את סיפור ההיכרות וההתאהבות שלו ב"חולי אהבה". קירסטן וויג, עוד אחד מבוגרות "סאטרדיי נייט לייב", שהופיעה בחמישה מסרטיו, כתבה בהשראתו את "מסיבת רווקות", שביים פול פייג ונהפך ללהיט הגדול ביותר של אפטאו כמפיק.

פתאום אפאטו התקשר

והוא המשיך עם זה גם בטלוויזיה. לינה דנהאם סיפרה בעבר איך אפטאו התקשר אליה אחרי שביימה את סרטה הראשון והציע לה לעבוד אתו. הם יצרו יחד את "בנות", שבו אפטאו נותן לדנהם להוביל את הסדרה, המבוססת על חוויותיה כשחקנית וכבמאית. כנ"ל עם הסטנדאפיסט פיט הולמס, שאפטאו יצר וביים את הסדרה שלו "נופל וקם", על פי חוויותיו של הולמס בתחילת דרכו.

בכל הדוגמאות האלה, אפטאו הוא המאפשר, זה שדוחף את אנשי הבמה לעשות את הקפיצה לכתיבה לקולנוע וטלוויזיה, והופך את סיפוריהם האישיים לקומדיות מתוקות־מרירות, ואגב כך ממציא מחדש את הסיטקום הטלוויזיוני שהפך בהפקותיו לעצוב וכואב יותר. אי אפשר לראות סדרות ישראליות כמו "האחיות המוצלחות שלי" ו"ככה זה" ולא לחשוב על הסדרות המצחיקות־עגומות שיצר אפטאו.

זו כנראה המסקנה מהקריירה של אפטאו: להיות סטנדאפיסט זה מקצוע בודד וכואב, אני אהיה לכם איש משפחה. אפטאו - שאשתו לסלי מאן שיחקה בחמישה מסרטיו ובתו, מוד, שיחקה בשניים (כולל ב"המלך מסטטן איילנד" שבו היא מגלמת את אחותו של סקוט) - יצר סביבו חבורה של שותפים שהוא חוזר לעבוד אתם שוב ושוב, וכמו דמות אב טובה, הוא שם כדי לאפשר להם להצליח בלעדיו.