נדודי שינה בלונדון: חזרה לשגרה בתעשיית התיאטרון של ווסט אנד

חמישה חודשים אחרי שהוחשכו אולמות התיאטרון בממלכה הבריטית, עלה בשבוע שעבר המסך מעל במת הווסט אנד בלונדון עם המחזמר "Sleepless, A Musical Romance", עיבוד בימתי לסרט "נדודי שינה בסיאטל", בתיאטרון טרובדור בפארק וומבלי. "אנחנו נרגשים מאוד להוביל את החזרה לשגרה בתעשיית התיאטרון ולהיות הראשונים שמציגים מחזמר מלא באולם", אמר המפיק מייקל רוז לרשת איי.טי.וי ניוז.

מה שהניע את רוז לצאת לדרך היה הודעתו של המפיק הגדול סר קמרון מקינטוש בחודש מאי על סגירת ההפקות שלו בברודוויי ווסט אנד עד 2021, בהן "עלובי החיים", ו"Cats". לטענתו, תיאטראות לא יכולים לחזור לפעול עד שתוסר מגבלת הריחוק החברתי.

"אני מכבד לחלוטין את עמדתו של מקינטוש", אמר רוז בראיון ל"גרדיאן". " להיות הראשונים זה כמו לקפוץ לחור שחור מהרבה בחינות אבל חשוב שהקהל יתרגל לצאת שוב לבלות. ברור שאין בזה שום היגיון כלכלי וזה לא יוכל להמשיך לנצח, אבל זה יחזיר את האנשים לעבודה".

מימין קימברלי וולש, תיאו קוליס וג'יי מגווינס בנדודי שינה בסיאטל

המחזמר מבוסס על סרט הקולנוע "נדודי שינה בסיאטל" מ־1993 שכתבה נורה אפרון בכיכובם של טום הנקס ומג ראיין: אלמן מסיאטל מדבר על אשתו שנפטרה בתוכנית רדיו לילית בערב חג המולד, לאחר שבנו משכנע אותו לעשות זאת. עיתונאית מבולטימור מאזינה לו וכותבת לו מכתב. בזכות הילד הם קובעים להיפגש ביום האהבה על גג האמפייר סטייט בילדינג בניו יורק.

למחזמר לוהקו בחורף האחרון השחקנית והזמרת קימברלי וולש והשחקן והזמר ג'יי מגווינס והילד תיאו קוליס, אלא שרגע לפני שהחלו החזרות נסגרו התיאטראות. המאמצים של רוז להחיות את החזרות וההפקה מחדש כללו 60 אלף ליש”ט נוספים שהושקעו (בנוסף ל־70 אלף הראשונים) באמצעי מיגון וביטחון; וכן בצמצום הקהל מ־1,200 ל־400 צופים, פתחים חד־כיווניים לאולם, מערכת אוורור, מערך בדיקות חום, עמדות חיטוי, ריחוק בין המושבים ומחיצות זכוכית. מבחינה אמנותית נאלץ הבמאי מורגן יאנג לוותר על נשיקה ולדאוג שהשחקנים לא ישירו זה מול זה.

מאחורי הקלעים מהרהרים השחקנים שבדיקותיהם חזרו שליליות איך עושים מחזמר עמוס רומנטיקה בלי מגע פיזי. "יצא שהכוכבים הסתדרו בשבילנו", אומרת וולש. "אני לא יכולה לחשוב על אף סרט אחר שבאמת ובתמים מאמינים בו ששני האנשים בו מאוהבים בלי מגע פיזי". מגווינס מרים את שרוול חולצתו וחושף קעקוע על זרועו Every Moment. "זה מדהים כי עשיתי אותו לפני חמש שנים, וכשהתחילו החזרות, הבנתי שזו שורה משיר שחוזרים עליה במחזמר שוב ושוב".

טרנד החזרה לסרטים של שנות ה־80 וה־90 צבר תאוצה בשנה האחרונה בתעשיית מחזות הזמר. אחרי “אשה יפה”, “בחזרה לעתיד” ו”ביג” (גם בו השתתפו וולש ומגווינס יחד), מגיעה ההפקה הזו. "אין ספק שלממד הנוסטלגי מתווסף בימים אלה רצון גדול לברוח ממציאות הקורונה. אולי זה לחזור למקום שאפשר היה להתגבר עליו", אומר מגווינס. וולש סבורה ש"מעבר לאסקפיזם, אחד הדברים שרבים הבינו בתקופת הסגר הוא שהמשפחה חשובה יותר מהכל, ועל זה המחזה. גם נחמד לראות שוב אהבה על הבמה. כשסם מחבק את בנו ג'ונה, אנשים מתמוטטים מהתרגשות כי כל כך הרבה צופים מרגישים שלא מרשים להם לחבק יותר".

הם סיפרו גם על ההתרגשות מהזכות לחזור ולעשות שוב תיאטרון. "אפילו שהכל כל כך שונה, אני מרגיש נוח מאיך שזה מאורגן", אמר מגווינס. "זה אחר", הוסיפה וולש, "אבל אנחנו בני מזל ומרגישים בטוחים כי אני יודעת שאני חוזרת כל יום הביתה למשפחה שלי בידיעה שהכל בסדר איתי אפילו שעבדתי והייתי עם אנשים".