משתמשים כבדים: בכירים בפייסבוק וטוויטר מעידים על הכשלים - בדוקו חדש בנטפליקס

"מסכי עשן: המלכודת הדיגיטלית", ובאנגלית The Social Dilemma, הוא סרט תיעודי, שבו מתראיינים שורה ארוכה של מנהלים בכירים מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם: גוגל, פייסבוק, טוויטר, רדיט, פינטרסט, וכן מרצים בכירים לתקשורת מאוניברסיטאות אמריקאיות מובילות כסטנפורד והרווארד, ומדברים על הבעייתיות שבהמצאה הגדולה של המאה ה-21.

The Social Dilemma. “אם אתה לא משלם על המוצר אתה המוצר" צילום: באדיבות Netflix

קשה להם לשים את האצבע על בעיה אחת ספציפית, כי יש יותר, וכל מי שצופים בסרט החדש, החשוב והמרתק הזה של נטפליקס, ש"הלוס אנג'לס טיימס" קבע כי הוא "אולי הסרט הכי חשוב שתראו השנה", מכירים ומזדהים עם הבעיות שעולות בצורה כל כך רהוטה, סדורה ומדויקת.

בין הראיונות משולבים ציטוטים, שמיד נחרטים על לוח הלב, כמו למשל, זה של פרופסור אדוארד טופטה מאוניברסיטת ייל, שלפיו "יש רק שתי תעשיות המתייחסות ללקוחות שלהם כ'משתמשים' — סוחרי סמים וחברות תוכנה". יש בו גם המחזות דרמטיות, שחלקן מעט דידקטיות, ומראות איך ילדים מתמכרים בקלות לניידים שלהם. ונתונים סטטיסטים: מאז נכנס הסמארטפון לחיים (2011־2013) נרשמה עלייה חדה בדיכאון בקרב בני נוער, ובפרט בבנות אמריקאיות שחותכות את עצמן ופוגעות בעצמן.

החוזקה של הסרט של ג'ף אורלובסקי היא במרואייניו. מדובר באנשים מובילים בתחום, ממש לא קומץ שנכשל ונותר ממורמר. היזם שון פארקר, שהיה ממננהלי פייסבוק, אומר כי הרשת מנצלת פגיעות בפסיכולוגיה האנושית. "הבנו את זה באופן מודע, ובכל זאת עשינו את זה", הוא מודה. ג'סטין רוזנשטיין, מהנדס לשעבר בגוגל ובפייסבוק, אומר שמקש הלייק עוצב ככלי ל"הפצת חיוביות ואהבה", לא כדי להיות מכשיר מעקב התנהגותי, כפי שהוא נהיה.

כמעט כל המרואיינים מאמינים כי המטרה הראשונית של יוצרי הרשתות היתה טובה, אלה פלטפורומות שבאו במטרה להועיל, אבל מהרגע שנכנס הכסף הגדול, הכל השתנה. הביטוי "מודל עסקי" חוזר שוב ושוב. "אם אתה לא משלם על המוצר אתה המוצר". "אלגוריתם הוא דעה המוטבעת בקוד", אומרת אחת המרואיינות, "והמטרה שלה היא רווח". מידע כוזב עובר פי שש יותר מהר ממידע אמיתי, המצאנו שיטה שמקדמת את הכזב, כי זה מודל עסקי יותר מוצלח. האמת פחות מעניינת".

אחד מהמנהלים של אובר ופייסבוק אומר: "כולכם עכברי מעבדה, וזה לא שהניסוי שאתם נמצאים בתוכו נועד למצוא תרופה לסרטן, אנחנו זומבים. הם גורמים לנו לצפות בעוד מודעות ושהם ירוויחו עוד כסף".

"כולם מודעים לזה, לעזאזל, אנחנו המצאנו את זה, ואנחנו עדיין מכורים", אומר אזה רסקין, אחד מבכירי רדיט, שמתראיין לסרט, ומספר שהוא היה צריך לתכנת לעצמו פיצ'ר שיגרום לו להפסיק להיכנס לרדיט.

בעזרת אנימציה מתוחכמת וגרפים בהירים וכן הרבה מאוד עובדות - הדבר הזה שהרשתות החברתיות מטשטשות את חיוניותן - מסבירים כי אין לאדם, שמוחו לא באמת התתפתח באלף שנים האחרונות, סיכוי מול מי שנמצאים בצד השני של המסך, כלומר אלפי מתכנתים עם כל הטכנולוגיה המפותחת העומדת לרשותם. אבל בסוף הסרט בהחלט טוענים שיש מה לעשות.

ראשית רגולציה ומיסוי, זה ברמה המדינית. אבל גם לנו כפרטים יש אמצעים: לכבות התראות, להסיר אפליקציות של רשתות חברתיות מהנייד, לא להעביר מידע שאנחנו לא בטוחים לגביו לאדם אחר, להכניס לפיד שלנו גם אנשים שאיננו מסכימים עם דעותיהם, לא לתת לילדים להיכנס לרשתות חברתיות, להגביל את זמן המסך בתיאום איתם ולא לישון עם הנייד ליד הראש.