חלל חדש ביפו מקדם נשים ומסורת ערבית מקומית

במשך מאות שנים נאספו בכל קיץ עשרות אלפים מערביי האזור לחגיגות "נבי רובין", הנביא ראובן, בנו של יעקב אבינו. הן התקיימו סמוך למה שאנחנו מכירים היום כחוף פלמחים, שם מאמינים נמצא קברו של הנביא.

למשך חודשיים העתיקו לשם אנשים את מגוריהם וחיו באוהלים, בישלו, אכלו, שתו, ונהנו מאירועי תרבות ומופעים שהתקיימו במקום. המסורת התקיימה עד שנות ה־30, אז נכנס לארץ המנדט הבריטי שאסר את ההתקהלות והחגיגות, אבל עכשיו — יש מישהי שמנסה להחיות אותן. אמנם לא במיקום המקורי, אבל עם הרבה כבוד למסורת.

ספא יונס, יזמית יפואית, פתחה לאחרונה את "דה יאפא" – מתחם ייחודי בשוק הפשפשים שמשלב בין אירוח, אוכל, תרבות ומסורת. עם מאכלים מיוחדים כמו מחשי: ירקות קיץ ממולאים, משקה תמרינדי, מנסף טלה או פטאייר — מאפה במילוי גבינה מתוקה ברוטב מי סוכר.

ספא יונס: כשנשים ב'דה יאפא' מספרות את הסיפור שלהן בצורה עכשווית, זה נוגע לאנשים והם יכולים להתחיל להבין סוגיות שהם בדרך כלל שומעים עליהן רק מכותרות החדשות" צילום: עדי שרגא

יונס (45), יפואית מלידה ואם לשלושה, היא עובדת סוציאלית במקצועה שעבדה שנים בשירות המבחן, הקימה את עמותת "ערוס אל בחר" שעוסקת בקידום והעצמת נשים ביפו ושימשה כמנהלת תחום תעסוקה בחברה הערבית במשרד הרווחה. אבל את הרעיון של מקום כזה משלה היא סוחבת כבר הרבה שנים, וחודשים ספורים לפני פרוץ מגפת הקורונה מצאה את החלל המושלם והחליטה ללכת על זה, בלי הרבה תמיכה של אנשים סביבה.

"עשיתי את זה עם משאבים עצמיים, עם הלוואה בערבות המדינה ופתיחה של קופות גמל משפחתיות. מסביבי לא הבינו את השיגעון". החלל שבו שוכנת דה יאפא ברח' בית האשל 31 הוא מבנה אבן עתיק ויפהפה מסוף המאה ה־19 ששימש בעבר כחאן. את תהליך השיפוץ סיימה יונס בחודשים ינואר־פברואר, "אבל ברגע שנכנסה הקורונה החלטתי שאני משנה קצת את התוכנית שכללה מפגשי אירוח ויריד אוכל שבועי". בתקופת הסגר עבדה דה יאפא במתכונת של משלוחים, וכרגע הוא עובד במתכונת משולבת: בשישי בבוקר מתקיימים בו ירידי אוכל, בשישי בערב ושבת הוא משמש כמסעדה, בשלישי מתקיים ערב עם שיחה או הרצאה ובשאר ערבי השבוע אפשר להזמין את החלל לקבוצות סגורות – עם הרצאה, שיחה, תוכנית אמנותית, עם או בלי אוכל.

מימין: שולחן ממולאים ומנת מנסף ב"דה יאפא". לבישול קדם תחקיר על מסורת הבישול צילום: אפיק גבאי

במה עוסקות ההרצאות והשיחות?

"הן עוסקות ביפו, בנשים שלנו, בחיים שלנו. למשל, היה מפגש עם משוררת יפואית, והיה סיור בשוק הפשפשים עם הסברים על ההיסטוריה ועל יוזמות מקומיות חדשות של נשים במתחם. כשנשים מספרות את הסיפור שלהן בצורה עכשווית, זה נוגע לאנשים והם יכולים להתחיל להבין סוגיות שהם בדרך כלל שומעים עליהן רק מכותרות החדשות. האוכל הוא חלק משמעותי אבל הוא לא העיקר. העיקרזה להתארח, לשמוע ולהעביר את התוכן ואת המסרים ולאפשר דו־שיח אמיתי".

עכשיומתכננת יונס תוכניות שמתאימות ללוח השנה, למועדים ולמורשת: "אנחנו מתחילים עם נבי רובין, סביב דצמבר יהיו אירועים שקשורים לכריסמס וכו'. נבי רובין חשוב לי כי הרבה אנשים לא שמעו עליו". כך בימי שלישי ידברו עליו נשות דה יאפא והראייס סעדו, שנכח בהילולת נבי רובין המקורית ויספר על חויותיו מהמקום. יוקרנו סרטונים ותמונות ויספרו על ההילולה המסורתית. בימי שישי יתמקד שוק האוכל במאכלים האופייניים לתקופה, על פי מתכונים שרקחה יונס אחרי תחקיר ארוך כמו מנסף מבשר טלה או בקר עם שקדים ופירות יבשים, לחם שנאפה בסאז' עם מילוי של עוף, בצל וסומק ועוד וגם המסעדה תפעל על פי תפריט דומה.

את לא רוצה לפתוח את המקום בתור מסעדה בימים נוספים?

"אני לא רוצה להפוך למסעדה. זה ישאב אותי ואני לא אתפנה לעשות מה שאני רוצה באמת. אני מנסה לשמר על הייחוד של המקום".