שיעור מלאכה

אריגה

מבחן בד

העסק של אפרת אלזרקי בנוי על האהבה שלה לאריגה ולטקסטיל, לעיצוב וליצירה. לפני כשנה הקימה את המותג שלה המבוסס על אריגה ידנית ותעשייתית, חומרים טבעיים וידידותיים לסביבה וייצור מקומי בכמויות קטנות: "הכל מתחיל מחוט, שנארג בשתי וערב לבד טקסטיל. כך אני שולטת בחומר, בטקסטורה ובצבעוניות שמשתנה מאריג לאריג. גורמת לטקסטיל להתכווץ, להתחבר, להשתנות תוך שאני משלבת בעבודת האריגה בין מסורת ומלאכה קדומה לבין טכנולגיה ומכונה".

החל ב־300 שקל www.etsy.com/uk/shop/WovenTextileDesign

צעיף ארוג של אפרת אלזרקי צילום: מיכה לובטון

להקת מרמלדה

הילה הוכמן משחזרת כבר 11 שנים טעמים של ממתקים של פעם והכל בעבודת יד, מתוך זיכרון וגעגוע. קליסון צרפתי מסורתי, מרשמלו מבושם קוניאק וגרגרי וניל, נוגט משובץ שקדים ופיסטוקים או מרמלדות מפירות טריים — לכל ממתק היא מייחדת תשומת לב מירבית, מרקיחתו ודרך הטיפול בו ועד הפתק שהיא מצרפת לו, הכתוב בכתב ידה. "הממתקים התעשייתיים נעשים על ידי מכונות", היא אומרת, "מעטים הם אלה שעובדים עדיין בשיטות מסורתיות. והממתקים של היום הם צל חיוור לממתקים הנפלאים של עושי הממתקים, מהזמנים שכל ממתק היה חגיגה". 10־35 שקל.

www.hilahochman.com 

מרמלדה תות של הילה הוכמן צילום: הילה הוכמן

עולה לסל

כבר מגיל צעיר נמשכה נוני יבנאי למלאכות יד. "גדלתי בעיירת פיתוח בלי הרבה צעצועים והתחלתי להתעסק עם הידיים, לסרוג". במשך שנים היתה מפיקה ובמאית טלוויזיה וכשנסעה בעקבות בן זוגה לשעבר לארה"ב גילתה את אמנות קליעת הסלים ואימצה את התפישה העומדת מאחורי קליעה מודרנית. "לא מעניין מה שמים בתוך הסל, לא הפונקציונליות שלו, אלא הסל עצמו הוא העניין, האמנות שלו". כיום היא קולעת סלים מראטן בסטודיו שלה בפרדס חנה, משלבת צבעים, סמלי תרבויות שונות וטכניקות עתיקות, וגם מעבירה סדנאות בנושא. באחרונה פנה אליה מעצב האופנה ג'וזף אלטוזארה במסגרת פרויקט של אטסי (בכל שנה אטסי משתפים פעולה עם מעצב על שבוחר שמונה אמנים ובונה אתם קולקציה) ובמשך שלושה חודשים עבדו השניים יחד ויצרו קולקציית סלים יפהפייה, שזכתה בתקופת הקורונה לחשיפה מוגברת. פריטים מהקולקציה הזאת ושאר יצירות מרהיבות מוצעים למכירה בחנות האטסי שלה. החל ב־500 שקל.

www.etsy.com/il-en/shop/WeavingArt

סל קלוע של נוני יבנאי צילום: אלון לויטה

חוט מקשר

המעצבת אביר דג'אני מתמקדת במורשת הפלסטינית והערבית ומשבצת טכניקות של רקמה מסורתיות בשמלות שהיא מעצבת. בקולקציה השלישית שהשיקה למותג Taqa יש פריטי פשתן המעוטרים רקמות יפהפיות בעבודת יד ושואבים השראה מיפו של ימי השלטון העותמני. אלה נמכרים כעת ב־Hilweh Market ביפו, בצד פריטים ייחודיים נוספים שמלקטת אדריה אבו שחאדה מיוצרים ואמנים בעולם הערבי שמשמרים מלאכות יד מסורתיות. 2,176 שקל. יפת 32, יפו

שמלה רקומה של המעצבת אביר דג'אני

באטיק יפני

איילת יונטף, מעצבת טקסטיל שמתמקדת במלאכות יד, יוצרת פריטים לבית ופרטי לבוש למותג שלה AYA בטכניקות יפניות מסורתיות. בסטודיו שלה היא מבשלת צבעים וצובעת בטכניקת השיבורי, של קשירה, ליפוף, קיפול וטבילה כדי ליצור דיגומים ייחודיים בבד. "זה לא תחביב, אני מביאה את התובנות של העיצוב לקראפט". הטכניקה אולי יפנית אבל רוח העיצובים, הנמכרים בחנות האטסי שלה, קליפורנית. החל ב־220 שקל www.etsy.com/shop/ayatextilecraftworks

איילת יונטף עיצוב טקסטיל צילום: אסנת בן דב