המו"ל יפתח אלוני: “גם הקוראים אחראים על מצב הספרות"

כשיפתח אלוני נשאל מה המודל הכלכלי שעל פיו תפעל חנות הספרים הקונספטואלית החדשה שיזם ששמה “לשם שינוי” הוא משיב "לא על זה חשבתי, אני לא שוקל את זה בעיניים כלכליות". אלוני (65) הוא סופר, מו"ל, אדריכל ויזם. שנים עסק בנדל"ן ולפני כעשור החליט להשקיע את ההון שצבר בענף הספרות. אלוני הקים את הוצאת הספרים אפיק, שמוקדשת לספרות מקור ואת פרויקט הסיפורים הקצרים המצוין והחינמי "מעבורת"  . בנוסף הוא כותב רומנים, סיפורים ושירה.

עכשיו, בחלל של הוצאת אפיק, ברחוב אחד העם 108 בתל אביב, פותח אלוני את "לשם שינוי" שמטרתה להפגיש באופן בלתי אמצעי סופרים עם קוראיהם. החנות תפעל בימים שלישי עד חמישי בין 12:00־21:00 ותשמש גם כסלון ספרותי. לשם יגיעו סופרות וסופרים למפגשים של 20 דקות עם הקוראים שלהם סביב השולחן, ובמקביל יוכלו הקוראים לקנות את הספרים, אלא שהתשלום יפוצל לשניים: חלק ישירות לסופר וחלק להוצאה. כל הספרים יימכרו במחיר אחיד של 60 שקלים, מתוכם 18 שקלים יעברו ישירות לסופר.

במיזם משתתפות בעיקר הוצאות עצמאיות (בבל, רסלינג, הבה להבה, רימונים ועוד), אבל גם הוצאות מסחרוית רגילות יוכלו להצטרף, ויהיו גם מפגשי גרילה, השקות והופעות.

יפתח אלוני צילום: תומי הרפז

"העניין לא היה לפתוח חנות”, אומר אלוני."כמו באפיק ובמעבורת, הרעיון הוא ליצור קשר בין הסופר, הספר והקוראים. הסופר הוא בדרך כלל האחרון בשרשרת המזון של המוצר שנוצר מפרי מוחו ורוחו, זה לקוי בעיני. חשבתי איך אפשר להציע אלטרנטיבה: אנשים יבואו וישלמו ישירות לסופר עבור הספר, וכך נחסך התשלום למפיץ ולחנות — החלל הוא ממילא של הוצאת אפיק, אז בשעות מסוימות הוא ישמש גם כספרייה ומקום לשיחה. בלי ויטרינות ובלי מחסנים”.

כלומר, זה יותר סלון ספרותי.

"בדיוק. יש מקום שנקרא 'טייני דסק' בלוס אנג'לס, הם עשו את זה עם דיסקים וטובי המוזיקאים שמתארחים אצלם. אני מנסה לעשות את זה פה עם ספרות. אני שומע את קול הנהי של ההוצאות שבקושי שורדות, אבל קולם של הסופרים לא נשמע”.

אתה פותח חנות ספרים עצמאית בשוק שנשלט על ידי רשתות הענק סטימצקי־צומת ספרים. מה ההיגיון?

“חנויות פרטיות מול דואופול זו כבר התבוננות פוליטית. אלו ערוצים נפרדים כמו שמכולת שכונתית וסופרמרקט נפרדים. האחריות לקיומן של החנויות הפרטיות מצויה

בידי הצרכנים, הקוראים. וגם בידי הרגולטור, במקרה של הספרות: באמצעות חוק הספרים שדואג לסופרים ולחנויות הפרטיות, ולמו”לים. חוק שנהוג בכל מדינות אירופה ובארץ הוא חוקק ואז בוטל. לאורך האבולוציה טורפים גדולים היו הראשונים להיכחד, בגלל כמות המזון שהם צרכו, ובמובן הזה, אין לי כל טענה לרשתות — הן עושות מה שטוב והכרחי להישרדות שלהן ולבעלי המניות שלהן. אבל אין מה לייחס להן כוונות או אחריות תרבותיות. זה ממש לא תפקידן אלא תפקיד הרגולטור — לשמור על האיזון, כמו שתפקידו לשמור על האיזון בניצול משאבי טבע ולגדר את הכוח הכלכלי של הטרופים”.

החנות נפתחת בזמן שכולם נדרשים לריחוק חברתי, זה העיתוי הנכון?

אני רואה הזדמנות לחנות־סלון דווקא בימי הקורונה, ימים שמחזירים אותנו למסגרות אינטימיות, לחוויית מפגש שכמעט נשכחה של השתהות והקשבה, חוויה שמתוגגת במרחבי קניונים וחנויות גדולות”.

הערב בהשקת החנות, דרור בורשטיין ידבר על כתיבה בזמן הווה, נועם פרתום תדבר ותבצע ספוקן וורד, אלעד זרט יקרא משיריו, נועם נגרי ידבר על מו״לות עצמאית.