המפיק של "טהרן", אלון ארניה: "יצרנו את הסינדרלה הישראלית החדשה"

סדרת הדרמה הישראלית החדשה, "טהרן", על האקרית יוצאת יחידת 8200 שמגיעה לרגל באירן, נמכרה השבוע לשירות הסטרימינג של אפל במה שנחשב לאחת העסקאות הגדולות בתעשייה הישראלית. את הסדרה הפיק תאגיד השידור הישראלי כאן־11 וכתב משה זונדר - תסריטאי העונה הראשונה של "פאודה", ובעולם היא אכן נתפסת כתשובה של אפל TV+ להצלחה של נטפליקס עם פאודה. עסקת המכירה היא מהגדולות בתעשייה הישראלית. בתאגיד סרבו למסור את הסכום שבו נחתמה וציינו כי הם "מנועים למסור את פרטי סכום העסקה בין היתר בשל סודות מסחריים".

אחד האנשים שהיה מעורב בעסקה הוא המפיק הישראלי אלון ארניה. בראיון זום אתו מביתו ב־20 שנים האחרונות בלוס אנג'לס הוא מדבר על הישגי התעשייה הישראלית ועל ההזדמנויות שצצו כעת בזירה הבינלאומית.

"מהתחלה ידעתי ש'טהרן' נועדה להיות הלהיט הטלוויזיוני הישראלי־הגלובלי הבא", הוא מספר. "עוד בשלב הצילומים התחלנו לשתף קונים בינלאומיים עם חומרי גלם וחשנו שיש התלהבות. כשהצגנו את הפרק הראשון, התחילו לזרום הצעות מכל העולם, כולל מארה”ב. מהר מאוד הבנו שאפל TV+ רציניים מאוד בקשר לרכישת הסדרה לשידור בכל העולם. הבנו שמצאנו את הבית האידיאלי לסדרה. אני גאה ושמח על שיתוף הפעולה עם חברת אפל, אנחנו מאמינים שמצאנו את השותפים האידיאלים ל'טהרן'. 'טהרן' היא שילוב מנצח של הרבה אנשים מוכשרים שעבדו קשה במשך שנים כדי להגיע לרמת העשייה הזאת", אומר ארניה. "ההצלחה שלה כבר בשלב זה עולה על כל דמיון. יש לנו סיפור סינדרלה ישראלי נוסף בתחום הדרמה.ההזדמנויות הקריאטיביות והעסקיות שיעמדו בשנים הקרובות לרשות יוצרים ומפיקים ישראלים בתחום הדרמה יהיו היסטוריות".

אלון ארניה. “ליוצרים ישראלים יש הזדמנויות היסטוריות בתחומי הדרמה בזירה הבינלאומית" צילום: Michelle Thorp

הסדרה, בת שמונה פרקים, שתעלה ביום שני הקרוב בכאן־11, מגוללת את סיפורה של תמר רביניאן (ניב סולטן), האקרית צעירה מיחידת 8200, שמסופחת למוסד ונשלחת תחת זהות בדויה לטהרן למשימה מסוכנת, האמורה לתמוך בתקיפת מתקני הגרעין האיראניים. תמר, מוצאת את עצמה בעיר עוינת, תחת מצוד, חוברת לאקטיביסטים מקומיים ומתחברת לשורשיה המשפחתיים האיראניים. את הסדרה יצרו וכתבו זונדר, עמרי שנהר, דנה עדן ומאור כהן; ביים דני סירקין ובין כוכביה מנשה נוי, לירז צ'רכי, אסתי ירושלמי, וכן שון טאוב ונאביד נגהאבן ("הומלנד").

עסקת המכירה של הסדרה נעשתה על ידי חברת הפצת התכנים הקנדית, Cineflix Rights, שולה (שפיגל) ודנה (עדן) הפקות וכן Paper Plane Productions של ארניה. מפיק שותף נוסף הוא ג'וליאן לרו.

ניב סולטן כתמר רביניאן ב"טהרן" צילום: באדיבות כאן

ארניה (48) היה שותף לכתיבת העיבוד האמריקאי לסדרה הישראלית “בני ערובה”. אז הבין שסדרות דרמה בהמשכים הן עניין יחסית חדש ושאין מספיק מפיקים וכותבים שיודעים לייצר דרמות מקוריות ברמה גבוהה.

“יש בעולם יותר מ־7 מיליארד אנשים, מתוכם רק כ־350 מיליון מדברים אנגלית כשפת אם”, הוא מסביר. “למספרים האלה יש חשיבות רבה, בהתחשב בזה שבעתיד הטלוויזיה ברובה תהיה במודל דומה לנטפליקס של שירות סטרימינג גלובלי: אמריקאי, צרפתי וסיני משלמים אותו דמי מנוי, מה שלא נותן עדיפות יתר לאף מדינה ספציפית אלא עדיפות למספרים. אנחנו גם יודעים ש־90% מהמנויים החדשים של נטפליקס הם מחוץ לארצות הברית והמספר הזה ימשיך לגדול לכמעט 100% בשנים הקרובות.

“לעומת זאת בארה”ב יש יותר מ־500 סדרות דרמה באוויר והשוק רווי ויקר להפקה. סדרה אמריקאית ממוצעת עולה כ־5 מיליון דולר לפרק וזה מגיע ל־10 מיליון דולר לפרק לעתים קרובות. לעומת זאת סדרות כמו ‘בית הנייר’ הספרדית ו’פאודה’ הישראלית נעשו בתקציב קטן מאוד (פחות מחצי מיליון דולר לפרק) ונהפכו ללהיטים גדולים יותר. עם כל שנה שתעבור, ההכנסות מהעולם יגדלו והידע לפיתוח סדרות יגדל ויתורגם לעוד סדרות באיכות טובה ובמחיר זול יחסית שהופכות למותג בינלאומי”.

פאודה 3 צילום: באדיבות yes

לפני שלוש שנים פתח ארניה את Paper Plane Prods במטרה להתמקד בהפקות בינלאומיות.במשך שנות העבודה, שכללו כתיבה, הפקה, מכירה ופיתוח של קרוב ל־50 סדרות דרמה בעולם, הוא הבין ש”כסף אפשר להשיג בהרבה מקומות אבל ידע על פיתוח סדרה ברמה גבוהה זה כבר דבר שיותר קשה למצוא מחוץ לארה”ב”, ולכן צריך להתחבר לגופים אמריקאים למטרת מימון סדרות ישראליות או אירופאיות. כעת החברה שלו מעורבת בכעשר הפקות בינלאומיות של דרמות בישראל, הולנד, ארצות הברית, גרמניה, אירלנד וצרפת.

הסדרה "בני ערובה"

אחת הסדרות שהוא מעורב בהן היא האדפטציה של הסדרה הישראלית “כבודו” של רוני ניניו ושלמה משיח וקודה הפקות שלדבריו היא “שיא התהילה של האדפטציות”. אפשר להבין למה הוא מגדיר זאת כך. שכן הסדרה בת עשרת הפרקים, שתעלה באוקטובר בערוץ שואוטיים האמריקאי, תופק ותנוהל על ידי רוברט ומישל קינג (“האישה הטובה” ו”הטובות לקרב”), את התסריט יכתוב פיטר מופט (“צדק פלילי”, הגרסה המקורית ללהיט של HBO “ליל האירוע”), ואולי הכי חשוב, את התפקיד הראשי של השופט שבנו מסתבך, מגלם בריאן קרנסטון, הידוע גם כוולטר וייט מ”שובר שורות”. בנוסף להפקה האמריקאית, גרסאות נוספות של “כבודו” נמצאות בשלבים שונים של פיתוח בגרמניה, איטליה, צרפת, רוסיה והודו.

הסדרה "כבודו" צילום: באדיבות yes

“כיום מתקיימים שני מסלולים של קניית יצירות ישראליות, האחת היא של האדפטציה, רימייק לסדרה ישראלית כמו ‘כבודו’, בגלל האוניברסליות שלה; והשנייה היא קניית הסדרה כמו שהיא, בגרסת המקור שלה, כמו שקרה עם ‘טהרן’”, מסביר ארניה. “אלה שני מסלולים שנעים במקביל: יש סיפורים שאפשר לעבד בקלות, כמו שופט המגן על בנו שפגע בתאונת דרכים בבן של משפחת פשע; וכאלה שייחודם הוא בישראליות שלהם, כמו סדרה על האקרית מיחידה צבאית צה”לית שמוצאת את שורשיה באיראן. אני מברך על כך שב־2020 הייתי מעורב בשתי סדרות שהם ניצחון של שני המסלולים האלה”.

בזמנו אמרת בקשר לדרמות ישראליות שנראה פחות “פלפלים צהובים” ויותר “חטופים”. כעת עם “כבודו” שהיא סדרת מתח ו”טהרן” שהיא סדרת ריגול נדמה שזה המצב.

“תפישת העולם של הסטרימר קצת מטעה. לכאורה נדמה שיש מקום להכל. אבל בעצם יש סדר עדיפויות לא דמוקרטי. בשירותי הסטרימינג מסתכלים על שווקים גדולים כמו גרמניה, צרפת וטורקיה ושם מחפשים חומרים שהם מיינסטרים כמו ‘13 סיבות’ ו’דברים מוזרים’ (או הגרסה הגרמנית שלה ‘דארק’). בהקשר הזה ‘פאודה’ עובדת כי היא מותחן אקשן. הקטע הפוליטי, שהיא משתמשת בו בצורה מאוד מעניינת - הוא רק תוספת. בעולם עכשווי, צעיר ויותר מיינסטרימי, אקשן יעבוד טוב יותר. בסופו של דבר מי שקובע מה נראה הם בני 20 ומשהו עם כרטיס אשראי”.