הנבחרת תשחק בלבן: מבחר יינות מתאימים לחג השבועות

אין טעם להכחיש: המגיפה הזניקה את צריכת היינות הלבנים בבית לרמות־שיא שלא נרשמו מאז המפולת של 2008, המשקולת של לידת הבכור והמערבולת של בחירות 2019. בניסיון להשאיר את הראש מעל המים הורדנו אותו מתחת ליין, ופתחנו מדי ערב בקבוקים בתחושה אפוקליפטית של אחרינו המבול, או ההאנג־אובר, עדיף שילוב.

הצריכה עוד עלתה בשבועיים האחרונים מאז החלה השגרה במופע הקאמבק שלה והנחיתה עלינו נבחרת חדשה של לבנים שמיטב היקבים משגרים כרגיל לקראת שבועות. כך שאתם יכולים לקבל את ההמלצות הבאות כנבחרת הלבנים שלנו לחג, או כנבחרת טובה להתאוששות ממגיפה, או - במקרה הסביר יותר כלכלית  להתמודדות עם המשך מצב החירום הפרטי.

מה שלא תבחרו, אל תתנו לשום דבר למנוע מכם את הבלנד הלבן החדש של נווה ירק, אולי יקב הבוטיק המבטיח ביותר כרגע, שבו מנסח מומו שמילוביץ' את זהותו האפשרית של יין ישראלי עכשווי מתוך המיקום הגיאוגרפי הבלתי ציורי ביותר: שני מטר מהוד השרון. ה־2018, בלנד של סמיון, שרדונה וסוביניון בלאן, נפתח השבוע בבית עמוס חברים שסיימו אותו כמעט בטרם הספקתי לדגום. אתם מסתכלים על לבן מאוזן לחלוטין בין הדרים, פרי לבן, רמז טרופי בקצוות, טיפה עץ, גוף נוכח יחסית וסיומת קצרה. בום. זה יין שכאילו הונדס להיות הגולדן רטריבר המשפחתי; לא מאתגר, אבל קל כל כך לאהוב אותו מייד! עכשיו ב־15% הנחה עם קוד קופון "לחיים" באתר היקב.

ממש לידו, דגמנו את "נחל יתיר" הלבן החדש של יתיר, יקב שמזמן גמר להבטיח ועבר לקיים. הבלנד הזה של ויונייה ושנין לוקח את המוחצן שבשני העולמות והתוצאה היא יין, מה שנקרא, לפנים; פרי עוצמתי, הרבה אפרסק, נקטרינה, תפוח, קצת אגס. הריח פרחוני עדין, מבטיח קריספיות שאינה מתקיימת במרקם הטעם, בעיקר לנוכח הגוף השמנוני משהו של הוויונייה. הסיומת ארוכה וחלקה. זה יין שכולו סיפוק מיידי, אבל עם האלגנטיות הטיפוסית ליתיר.

בראבדו שיגרו מצדם סוביניון בלאן חדש ממשהו שנקרא "כרם לוח גזר", וגם הוא הגיע בטעמי פרי נדיבים ומרצים־את־כולם, לצד סיומת טיפה עצית מדי, וללא הקריספיות והרעננות שיכולים, ומבחינתי צריכים לבוא עם העינב הזה.

לשרדונה C של יקב קסטל - תמיד מהמוצדקים בישראל - אנחנו מגיעים עם ערימת ציפיות וזיכרונות מוזהבים משנים קודמות. בציר 2018 הוא, כרגיל, שרדונה מורכב עם פוטנציאל התיישנות יפה. הניחוח ונילי ואגסי מקסים, ולפני הטעימה כדאי לתת ליין להיפתח קצת, כי במכה הראשונה מגיע עץ מופרז. בהמשך הוא מפנה מקום לפרי נוכח, אפרסק בשל, הדרים, מישמש ומעט דבש. המרקם חמאתי, והסך הכל בורגוני מאוד, ובעיני פחות מרגש ומספק מבשנים קודמות.

יום למחרת גמרנו בהתלהבות גדולה וילדותית יותר את השרדונה 2019 מסדרת "אדמה" של תבור. באנו בלי שום ציפיות - תבור הם, במקרה הטוב, בחירת הסופרמרקט שלנו - והבקבוק הציע שרדונה בשל עם גוף מלא, טעמי פרי מאוזנים שנעו בין אשכולית ותפוח למשהו אננסי בסיומת, וחמיצות טובה בהחלט. לא מאוד מורכב, אבל מפתה וקל לשתייה, ובמחיר שהופך אותו לסיבוב ניצחון אמיתי.