הסדרה “אמת או חובה": מרגשת ומצחיקה

היא עונה לכל כללי הז'אנר, אבל יש בה גם טוויסט. כמו למשל שהקריין של כל האירועים (כמעט, חוץ מפרק אחד), הוא שחקן הטניס האגדי ג'ון מקנרו, שהיה ידוע בשיאו כאיש הנוטה להתעצבן בקלות; ושהנערה שבמרכזה איבדה את אביה זמן קצר לפני תחילת האירועים בסדרה, ושהאירוע הטראומטי הזה גרר טראומה נוספת - היא חוותה שיתוק ברגליה למשך שלושה חודשים.

הסדרה החדשה של נטפליקס מתחילה כשדווי וישואקומאר (מייטריי רמאקרישאן), נערה בת 16, כבר הולכת על רגליה. זה קרה באירוע שקשור בחתיך השכבתי, ומושא החלומות שלה, פקסטון (דארן בארנט).

מתוך “אמת או חובה”. הגיוון התרבותי מעשיר את הסדרה צילום: LARA SOLANKI/NETFLIX

בשלב זה של חייה כל שהיא רוצה הוא להדחיק את הקשיים שעברה ולהתרכז רק בהתאהבות ובהשגת פקסטון כחבר. היא כמהה לחיים “נורמליים”, דבר שהסדרה מגלה לה ולצופים שאינו באמת קיים כדבר קבוע ואחיד. הצלע השלישית והמתבקשת בז'אנר היא נער אחר בשכבה, ששמו בן (ג'ארן לואיסון), שבהיותו תלמיד מצטיין, שאפתן ומתנשא, הוא המתחרה המיידי שלה בכל תחום לימודי שבו היא מצטיינת. הוא חכם ועשיר, ויהודי (יש משהו מציק באופן שתכונות אלה מוצגות כקשורות זו לזו בסדרה). בכל אופן, בתחילת הסדרה הם שונאים.

דווי היא בת למשפחת מהגרים מהודו, שבאה עם מערכת ערכים שונה מזו האמריקאית הלבנה המיינסטרימית, שאליה נולדה. הרקע ההודי שלה הוא לא עיקר הסדרה, אלא עוד אפיון שלה. "אמת או חובה" היא סדרה רב־גונית. גם החברות הכי טובות של דווי הן בנות מיעוטים, ולכל אחת סיפור משפחתי ואישי משלה, שקשור לרקע שלה, וגם לא. זה רק מכניס עומק ועושר לסיפור.

הסדרה כתובה בחן מינדי־קיילינגי טיפוסי ("המשרד", "פרויקט מינדי"), ומשוחקת בטבעיות ובשכנוע על ידי כל אחד מצוות השחקנים הגדול והמגוון, במיוחד דווי, אמא שלה ודודניתה.

יותר מהכל היא נצרכת בבינג' עם תנופה, שבאופן מפתיע רק משאיר טעם של עוד, במיוחד בימים אלה שבהם תלמידי חטיבות הביניים חזרו ללימודים. סדרה שגם עושה טוב על הלב וגם מעוררת געגועים לבית הספר.