"מתווה התרבות של מירי רגב הוא שטחי ואינו מעוגן בשום היערכות כלכלית"

שרת התרבות והספורט מירי רגב הציעה אתמול מתווה ראשוני של חזרה לשגרה בכפוף לאישור הממשלה. המתווה כולל בין השאר חזרה לחדרי חזרות וסטים של צילומים, בהתאם להנחיות משרד הבריאות, פתיחת מוזיאונים ואתרי מורשת, חזרה הדרגתית לאירועים ומופעים של עד 100 אנשים, פתיחת קרן של 3 מיליון שקל לאמנים במצוקה, הענקת מקדמה בגובה 50% מהתקציב למוסדות תרבות נתמכים, והעברת 200 מיליון שקל שיוקצו לתרבות וספורט מתוך קרן הפיצויים של המדינה, העומדת על 80 מיליארד שקל. אבל אנשי תעשיית התרבות מצביעים על פערים רבים בין הרצון לסייע לבין הצרכים והתנאים בשטח.

"אם זה לא היה מצחיק זה היה עצוב", אומר שאול מזרחי, הבעלים של מועדון הבארבי. "חודשיים הממשלה לא התייחסה אלינו. עכשיו מתברר שלאחראים אין שום הבנה בעסק. אני לא פותח 1,100 מ"ר ל־50 איש במתווה המעוות הזה. מופע זה אירוע חד פעמי ויש נגנים וטכנאי ותאורן ואבטחה וצוות מנהל — איך 50 איש במופע מכסים את כל זה? אנחנו מחכים שיפצו אותנו".

“לא מתייעצים עם השטח”

מנכ”לית מוזיאון תל אביב טניה כהן עוזיאלי מנסה להבין באילו תנאים היא אמורה לפתוח את שערי המוזיאון בשבועות הקרובים. "יש הנחיות סותרות ומדברים על פתיחה כשהמרחק בין מבקר למבקר הוא 15 מטר. זה מטורף ולא הגיוני. מישהו יושב ועושה מתווים ולא מתייעץ עם האנשים בשטח. ליושבים במשרדי הממשלה נראה שאנחנו עושים סוויץ' והכל חוזר. גם המקדמה של 50% לא עוזרת, חייבים לתת מענק מהמדינה כמו בכל העולם. מקדמה טובה לתזרים — לא לתקציב."

מנכ"ל תיאטרון הבימה נעם סמל מתקשה לנתח את המתווה כפי שהוא כרגע. "אין דפוסים להחלטה", הוא אומר. "אנחנו לא מסוגלים להציג ל־100 איש לא מבחינה כלכלית ולא מבחינה חזותית". גם נושא החזרות לא ברור "למה נעשה חזרות? מתי תעלה ההצגה? אנחנו עוד צריכים לעשות חזרות להצגות שהוקפאו בתחילת המשבר".

סמל מוסיף שאחד הדברים החשובים הוא לקבל מהמדינה החזר עבור ההכנסה העצמית שהפסידו מוסדות התרבות, אצל רובם היא מהווה בין 70%־80% מהתקציב. בנוסף הוא מדבר על הקשיים בהחזרת קהל "איך נמלא אולמות אם כל הזמן מפחידים האנשים? אני חושב שרגב בכיוון הנכון אבל היא צריכה להביא את המשאבים מראש הממשלה שיש לו מיליארדים, ולתת קודם כל מענקים לעצמאיים. אנחנו מחכים שיסבירו לנו וגם שיתנו לנו להתבטא בנוגע לנזקים שלנו".

לדברי רן גואטה, מנכ”ל תיאטרון הקאמרי "פרסום כזה של מתווה הוא דבר לא אחראי כל עוד אין אישור של משרד הבריאות. יש פה אחריות כלפי הרבה עובדים ושחקנים שמחפשים אופק של מישהו שיבוא ויגיד מתי חוזרים לעבודה — ואנחנו לא מקבלים תשובות ברורות גם במישור של איך פותחים ומתי, וגם העובדה שהחזרה לשגרה הולכת לייצר גרעונות מטורפים אצל כל הנתמכים, וצריך להיערך בהתאם. לבוא ולהגיד שיש 200 מיליון שקל זה טוב ויפה אבל עבור מי? כמה ישקיעו בכל גוף? אין לנו מושג. כזה פרסום גורם לאי ודאות, בלבול וכאוס מוחלט. אנחנו מעריכים את הכנות והכוונות אבל זה לא דבר שהוא כרגע ודאי בשום דרך. להעביר מקדמות זה משהו שאמור לקרות, זה לא סיוע או תוספת. לגבי תשלומי ארנונה לא קיבלתי שום הנחיה או אישור. הכל נעשה ללא עדכון ושותפות".

איתמר גורביץ’, מנהל פורום מוסדות התרבות אומר כי "המתווה שהוצג על ידי השרה מירי רגב הוא מתווה שטחי שאינו מעוגן בשום היערכות כלכלית. הוא אינו מתייחס לשונות בין מוסדות תרבות: בעוד שמוזיאונים אפשר אולי לפתוח כמעט מיידית, הרי שכדי להחזיר מופעי תיאטרון, מוזיקה ומחול, נדרשות חזרות של כחודש ובינתיים עשרות־אלפי עובדים מוחזקים על תנאי, ללא פרנסה. החזרה לפעילות חייבת להיות מעוגנת בפיצוי כלכלי. גם אם יפתחו היום בתפוסה המקסימלית, שהוגדרה ב־35% מהתפוסה המלאה, המשמעות היא פתיחה בצורה הפסדית. כל יום או כל ערב שבו מוסד תרבות יעלה מופע בתנאים הללו — יגרמו לו לדמם. במשך חודשיים לא היתה שום הכנסה למוסדות התרבות וגם מכירת הכרטיסים לא תניב הכנסה מספקת. משרדי האוצר והבריאות חייבים לשבת בדחיפות עם נציגי פורום מוסדות התרבות כדי לגבש מתווה שיאפשר חזרה הדרגתית ואחראית לפעילות, תוך דאגה לשלום הציבור."

השרה מירי רגב צילום: אלכס קולומויסקי

מנכ"ל פסטיבל ישראל אייל שר, מתייחס לחלק במתווה בו צוין כי פסטיבלים שלא יצאו לפועל יקבלו פיצוי על הכספים שהוצאו. "ראשית, פסטיבל ישראל לא בוטל אלא נדחה, בתקווה לקיימו במתכונת זו או אחרת בהקדם האפשרי. במידה שקיום הפסטיבל לא יתאפשר, אנחנו מקבלים כמובן מאליו שהממשלה תנקוט בצעדים הדרושים למתן פיצוי ראוי לעשרות האמנים ונותני השירותים שייפגעו מאי קיומו. לצערי, נכון לעכשיו קיימים פערים קיצוניים בין ההצהרות השונות לבין המתווים המוצעים ומימושם. ישנה תחושה מאוד לא נוחה בקרב אנשי התעשייה שאצל המנהיגים ומקבלי ההחלטות התרבות לא נתפסת משום מה כסקטור עסקי, וגם לא ככלי ייחודי לאיחוי הקרעים החברתיים וריפוי השברים הכלכליים האישיים, אלא כמותרות. אני מאוד מקווה שהפער בין ההצהרות השונות לבין מימושן ייסגר ביעילות ובמהירות".

הזמר חנן יובל שזעק בשבוע שעבר בוועדת הכספים כי קצבו את חיי האמנים אומר "עם כל הביקורת על רגב, תקציבים היא יודעת להביא ועל כך מגיע לה שאפו. אני חושב שעוד אי אפשר לצאת בהכרזות, עוד חודש אולי נוכל לברר מה יצא לפועל מכל ההכרזות. אני מהמפלגה של אלה שמופעים מול 500 איש אז אני לא יודע איך נחיה, אבל אני מקווה שזה צעד ראשון".

“אנחנו מוצר כלכלי”

בעוד שבועיים היו אמורים להתחיל צילומי סרטו החדש של אבי נשר "תמונת ניצחון". מדובר בסט מורכב המשחזר קיבוץ ב־1948. מפיק הסרט והיזם אהוד בלייברג ("ביקור

התזמורת", "המיועד") מציע לרגב ואנשי האוצר כמה פתרונות אפשריים: "החזרה לצילומים מצריכה חשיבה מעמיקה בשל המורכבות הפיזית והקרבה בין אנשים כשמצלמים קולנוע, ולא ראיתי שהיתה התייחסות לכך. הפקות הקולנוע והטלוויזיה הן מנוע צמיחה למשק וכדאי להחזיר אותן.

“הכסף שיוצא חוזר אוטומטית לממשלה. אני חושב שיש דרך לפתור את זה: ראשית על הממשלה להיות ערבה לפוליסת ביטוח נגד קורונה, יש חברת ביטוח ממשלתית וצריך לתת מענה ייחודי לתעשיה שכרגע לא קיים. זה אפילו לא מענק, זו ערבות שאם יקרה משהו — אפשר יהיה לצאת מזה. שנית, יש הפקות כמו שלנו שכבר התחילו לעבוד וברובן הכסף פרטי ולא של קרנות הקולנוע. אם נעסיק אנשים המדינה לא תצטרך לשלם דמי אבטלה למאות אנשים. אנחנו מתעסקים בתרבות אבל המוצר הוא כלכלי שנמכר בארץ ובחו"ל ונותן עבודה. כל דולר שהממשלה תשים חוסך לה יותר מ־2 דולר.

“אני עומד לצלם סרט באנגליה שכולם יהיו בחווה מבודדת ואני יכול לצלם ללא חשש. אז יש פתרונות שאפשר לחשוב עליהם. אני לא מבקש רחמים ולא אומר ‘מגיע לי’, אלא מחפש פתרון אופטימלי שיכול לתת מענה אמיתי. ליצור מצב שהסט בטוח בתמיכה של משרד התרבות והכלכלה שיכולים להעביר דרך קרנות הקולנוע תוספת רק כדי להתניע. הכסף לא הולך לזבל, הוא חוזר למשק. למירי רגב יש יכולות להניע דברים אם היא רוצה. היא יכולה להיזכר בתור אחת שהוציאה את הדבר הזה לפועל".