המלצות תרבות ליום הזיכרון לנשארים בבית
להתרגש מהמילים המפלחות של דויד גרוסמן, להאזין לפסקול אלטרנטיבי למלחמת יום כיפור ולצפות כיצד זיכרונות נהפכים ליצירות אנימציה
תיאטרון
למתוח את גבולות הנפש
את התחושות שעברו בי בזמן צפיית ההצגה "נופל מחוץ לזמן" בתיאטרון גשר לא אשכח לעולם. זה התחיל מהמילים החזקות הצורבות של דויד גרוסמן שפילחו את הלב, בעיבוד ובבימוי של יחזקאל לזרוב, במוזיקה המצמררת של קרן אן ובדורון תבורי המופלא. זו היתה חוויה שמתחה את הגבולות הפיזיים והנפשיים. המסע של האיש ההולך, שקם ערב אחד ומודיע לאשתו שהוא יוצא לחפש את בנם, יעלה הערב במסגרת "סינמה גשר" ביוטיוב. מחר (ערב יום העצמאות) תעלה ההצגה "יונה ונער", עיבוד פיוטי של רועי חן לספרו של מאיר שלו בבימויו של יבגני אריה, המתמקד בסיפור אהבתם של שני מתבגרים שהופכים למגדלי יוני דואר בשירות ההגנה בתקופת מלחמת השחרור. ביום העצמאות עצמו תעלה ההצגה הוותיקה עטורת הפרסים "כפר" מאת יהושע סובול.
מאיה נחום שחל
מתוך ההצגה נופל מחוץ לזמן צילום: ורדי כהנא
אנימציה
מפיחים חיים בשברי זיכרון
אחד המיזמים המרגשים והמקוריים של יום הזיכרון בשנים האחרונות הוא "פנים.יום.זיכרון" של בית אבי חי בירושלים. הפרויקט מפגיש בין משפחות חללים ליוצרי אנימציה, ומפיח חיים באמצעות סרטים קצרים בשברי רגעים וזיכרונות על יקיריהם, תוך התמקדות בדברים שאהבו או אפיינו אותם. השנה יובאו סיפוריהם של צחי איטח, שנפל בהגנה על הבופור במלחמת לבנון ומוזיקה היתה אהבתו הגדולה; התאומים אהוד וחגי גורדון, אשר נהרגו בהפרש של 13 ימים בחווה הסינית במלחמת יום כיפור; ואורי אנסבכר שנרצחה בשנה שעברה בעין יעל בירושלים והיתה מחוברת לטבע.
לצפייה: www.bac.org.il/memory. בנוסף יערכו "מתחברים וזוכרים" מפגשי זום עם משפחות שכולות. הסרטונים משודרים גם בסלקום tv.
מאיה נחום שחל
ניגון חייו סיפורו של צחי איטח שנהרג בבופור איור: ענבל אוחיון
אלבום
קולות החיילים
באלבום "חרב" המוזיקאי יאיר יונה, חצי מהצמד Water Knives, מספר את הסיפור של מלחמת יום כיפור מהזווית של החיילים בשטח, מבלי להשתמש במילים. הבחירה ביצירת אלבום אינסטרומנטלי מעוררת מחשבה על הדרכים שבהן מוזיקה יכולה לצאת מהתבנית הברורה מאליה של שירה וטקסט. הקטעים ב"חרב" שיצא ב־2016, הנם ברובם לואו פיי עדין על גבול הג'אז, ובחלקם נשמעים כמו פסקול של ממש, כמו ב"שבעה ימים בעלטה" ו"ההליכה לדלת הסגורה". בחלק מהקטעים באלבום שילב יונה הקלטות אמיתיות מהמלחמה, כולל קטעי קשר של החיילים, לדוגמא ב"סיר בשר" הרוקנ’רולי והסוחף. יונה יצר אמירה אישית שמהווה גם תגובת נגד לרפטטיביות הממלכתית של הרדיו המסחרי בימי זיכרון. האלבום זמין להאזנה ולרכישה בכל פלטפורמות המוזיקה.
ניצן פינקו
הזמר יאיר יונה צילום: אופיר אייב
ספר
דיסטופיה רלבנטית מתמיד
כבר במשפט הראשון ב“הנני”, ספרו של ג’ונתן ספרן פויר, מוזכרת השמדת ישראל, אך דווקא מתוך האסון הזה צומחות מסקנות יפהפיות על העם היהודי, על ההישרדות שלו, ועל האנושות בכלל. ספרן פויר בורא בספרו עולם דיסטופי שבמרכזו משפחה יהודית אמריקאית שחיה חיים שלווים ומתכוננת לעליית הבן הבכור לתורה, עד שהמלחמה בישראל משנה את התוכניות. זהו ספר קומוניקטיבי פחות מקודמיו של ספרן פויר, “הכל מואר” ו”קרוב להפליא ורועש להחריד”, אך עם זאת הוא יוצר עולם פיקטיבי מטלטל לא פחות מב”לאכול בעלי חיים” (העוסק בהשפעתה של תעשיית הבשר על כדור הארץ). “הנני” אמנם יצא לפני ארבע שנים אך הוא רלבנטי מתמיד, וכל מהלך עלילתי שהיה נראה מופרך על הנייר, פתאום מתממש לנגד עינינו בחדשות.
ניצן פינקו
עטיפת הספר הנני של ג'ונתן ספרן פויר
אמנות
החייל השקוף
"דָרוּך" היא תערוכת היחיד של עוזי עמרני, אמן ומעצב תלבושות ומוצר, ששירת כחובש צבאי בדרום לבנון בסוף שנות התשעים שם גם נפצע. את חוויות השירות, הטיפול הצמוד והמסור של משפחתו, והכשרתו כאמן ומעצב, הוא מביא אל הקהל דרך מספר גופי עבודות העוסקות במטען הרגשי המורכב שאותו הוא נושא עמו, ובפער שחוצץ בין האדם שעמרני היה לפני שירותו הצבאי, והאדם שהוא היום. עבודה בשם "מספרי ברזל" מציגה דימוי של גבר כשמספרים רבים מופיעים על גופו, בעבודה בשם "החייל השקוף" הוא 'מלביש' את החייל ב'מדים' עשויים חומר שקוף עליהם מוטבעים פסוקים תנ"כיים, ועוד. התערוכה מוצגת באופן וירטואלי באתר artoday.blog, ומחר בשעה 12:00 גם יתקיים שם שיח עם עמרני.
רעות ברנע
מספרי ברזל מתוך התערוכה דרוך של עוזי עמרני צילום: סטס קורינסקי
