שירת הברווז: טליה לביא עושה קומיקס בבידוד
אחרי שהקרנת סרטה החדש נדחתה החליטה הבמאית המוערכת של "אפס ביחסי אנוש" לנצל את הבידוד ליצירת קומיקס יומי, נשכני ובועט, באינסטגרם. הגיבורים הראשיים: צעצועי האמבט של בתה. "האתגר הוא לעשות אמנות עם החפצים היומיומיים שיש בבית"
“בזמן שאתם מסתגרים, מעורערים, מפוטרים, אצלנו באמבטיה קרה נס", כך נפתח לפני שלושה שבועות הקומיקס של במאית הקולנוע טליה לביא: "ברווז שנפצע לפני כמה חודשים התעורר מקומה ארוכה מאוד". בשל התרדמת ששקע בה, לא יודע ברווז הגומי הצהוב כי דברים מאוד השתנו בעולם בזמן שנימנם. "מי בא לתת לי חיבוק ראשון?" הוא שואל את חבריו מפלסטיק השומרים על ריחוק חברתי על גדת האמבט בשל מגיפת הקורונה. "למה אתם עומדים בכאלה מרווחים גדולים?" הוא תוהה והם נאלמים דום.
מתוך הקומיקס. "אני עושה אודישנים לצעצועים. לא כולם עוברים" צילום: טליה לביא
לביא היא יוצרת הסרט "אפס ביחסי אנוש" שזכה בפסטיבל הסרטים בטרייבקה ב"פרס הסרט הטוב ביותר", לביא קיבלה אז את "פרס הבמאית המצטיינת על שם נורה אפרון". בישראל הסרט, שעלה ב־2014, זכה להצלחה מסחרית עם קרוב ל־600 אלף צופים שראו אותו, ובשישה פרסי ספיר, כולל פרס הבימוי והתסריט ללביא. "אחד בלב", סרטה המיוחל, שהיה אמור להיות מוקרן בטרייבקה ולעלות בישראל בקיץ, הוא קומדיה על חתן וכלה בליל הכלולות שלהם (רן דנקר ואביגיל הררי), שבמקום לעשות בו אהבה פוצחים בריב גדול.
"חיות אמבט" הוא קומיקס בהמשכים שלביא מעלה בחשבון האינסטגרם שלה (talya_talula), בהשתתפות הברווזים וצעצועי האמבטיה של התינוקת בת השנה שלה, ועוד כל מיני חפצים מזדמנים מהבית, כמו מטען טעון מאוד, שנוטה לשלוח ידי חוט חשמל ארוכות; בקבוק אקמול, שהוא כמובן רופא (עם בעיות של זהות מינית), וערימה של פקקי יין שמספרים בדיחות עדתיות. זה אחד מתוצרי הסגר שאנשים כמו לביא מצליחים לעשות ממנו יש מאין.
הקומיקס המצולם הזה הוא חמוד ומצחיק, סרקסטי, מקורי ומלא מודעות. הוא עוסק גם בנושאים אקטואליים כמו תנועת Metoo# שכאן קיבלה האשטג משלה #גםבי. הקומיקס חושף איך מוח יצירתי רואה בכל דבר פוטנציאל, במקרה שלה פוטנציאל קולנועי. "אני עושה לכל מיני צעצועים אודישנים. לא כולם עוברים. הכל התחיל באחד הערבים כשסידרתי את הצעצועים אחרי האמבטיה, בימי הבידוד הראשונים", מספרת הבמאית שממש ביום הראיון הטלפוני אתה היתה אמורה להיות בפסטיבל טרייבקה עם סרטה החדש "אחד בלב", אלא שהפסטיבל הניו־יורקי, כמו אירועים קולנועיים ותרבותיים אחרים בעולם התבטל. "שיעשע אותי הרעיון להעמיד את הצעצועים הקטנים בריחוק חברתי אחד מהשני. צילמתי כמה תמונות, כתבתי כמה שורות והעליתי פרק ראשון. קיבלתי תגובות מחברים ומכרים שדירבנו אותי להמשיך. זאת מחויבות שסוחטת ממני הרבה יצירתיות שלפעמים לא קל לעמוד בה בשגרת הימים האלה. אני לא הולכת לישון לפני שהפרק של אותו היום מוכן, גם אם זה יוצא מאוחר בלילה. ובמקביל אני עדיין עובדת מהבית על שאר הפרויקטים שלי. זה איכשהו עוזר להכניס סדר בחיים שהמסגרות שלהם התרופפו, והכי כיף שזה גם מצליח לשמח את קהל העוקבים הקטן והנאמן שיש לקומיקס מההתחלה".
טליה לביא. "בתור במאית בהקפאה, ככה אני ממשיכה לקיים בקטן את כל השלבים של הפקת קולנוע" צילום: רובי קסטרו
לקומיקס יש נראטיב קולנועי. (למי שרוצה לראות את כל הפרקים ברצף: בהשטאג #חיותאמבט או #קומיקס_חיות_אמבט). החיות, כמונו, "עוסקות, פחות או יותר בדברים שהעסיקו אותנו בתקופה שלפני הקורונה, שחלק מהם נדחקו הצדה ונראים פתאום לא רלוונטיים. הסיפור כתוב בסגנון אופרת סבון, שזה משעשע כי הכל כאמור מתרכז באמבטיה", מספרת לביא.
למה בחרת דווקא בצעצועי אמבטיה?
"התקופה הזאת של ההתכנסות בבית היא כר פורה לפעילות 'עשה זאת בעצמך' ולכל מיני אלתורים ונסיונות למצות את החפצים והכלים שיש לכל אחד בבית. יש כאלה שנכנסים לטירוף של סדר וניקיון. כל אחד מגלה בתקופה הזאת כמה הרבה דברים אפשר לעשות בבית עם מה שיש. במקרה הזה: האתגר שלי הוא לעשות אמנות עם החפצים היומיומיים שיש בבית".
למה הצילומים בסטילס ולא בווידאו?
"קומיקס זו האהבה הגדולה שלי מאז ומתמיד. החוקים והסגנון מתנסחים תוך כדי, ואני משתכללת ביכולות הגרפיות שלי ככל שאני מתקדמת”.
