"בלי עזרה ממשלתית לתרבות - נקרוס"

יום העצמאות יתקיים בשבוע הבא, זה אחד המועדים הכי עמוסים ורווחייים בשנה לאמנים, מפיקי אירועים וכל מי שקשורים בעולם הבידור והבמה. "על פי הערכות זהירות שעשינו אובדן ההכנסה מאירועי יום העצמאות שבוטלו בשל הקורונה יעמוד על כ־650 מיליון שקל.

בנוסף ליום העצמאות אנו מעריכים שכלל שוק ההפקות הגדולות של הקיץ - כמו פסטיבל ישראל, פסטיבל המחולות, מופעי פארק, אירועי ספורט וחוצות - יגיע לאובדן הכנסה של 800 מיליון שקל", אמר השבוע ל"כלכליסט" עופר שטרית, יו"ר קבוצת כפיים העוסקת בעיקר בהפקות ספורט שהגדולה מכולן היא מרתון תל אביב. שטרית הוא ממובילי קבוצת המאבק להצלת עולם התרבות, האירועים והמופעים. לפי הערכותיהם כ־150 אלף עובדים בתעשייה מובטלים בימים אלה.  

סינמה סיטי באר שבע. בעלי סינמה סיטי משה אדרי: "בבתי הקולנוע אין סבסוד, הכל השקעות פרטיות. מאות מיליוני שקלים שאנחנו מביאים מהבית או לוקחים מהבנק ויום אחד נהיה חייבים להחזיר אותם" צילום: ישראל יוסף

מוסדות התיאטרון, המוזיקה, הקולנוע והאמנות שותקו בחודש שעבר בבת אחת. הגבלות וההנחיות על איסור התקהלות של יותר מעשרה אנשים הורידו בין לילה את המסך על עולם התרבות שגם בימים כתיקונם נאבק לא אחת על קיומו ומקושש הקצבות. עתה מסתמן שיהיו בין האחרונים להיפתח לקהל. הסגירה הביאה להפסדים כספיים עצומים שגדלים מיום ליום. "כלכליסט" בדק עם מוסדות התרבות המובילים בארץ את היקפו של אובדן ההכנסה.

"אם ממוצע ההכנסות העצמיות שלנו הוא כ־180 אלף שקל ביום אז מדובר באובדן הכנסה של כ־5.5 מיליון שקל בחודש ויותר מ־65 מיליון שקל בשנה בהנחה שהמצב יימשך", אומר מנכ"ל תיאטרון הבימה נעם סמל. יחד עם זאת הוא מדגיש כי ההוצאות קטנו מכיוון שכל השחקנים והעובדים יצאו לחל"ת ונותרו תשלומים כמו ארנונה ושכר חלקי לבודדים שנשארו. "המצב הרבה יותר מורכב. עוד לא התחלנו להתמודד עם היום שאחרי, מה למשל עם המנויים? כרגע הקפאנו את כולם אבל אין לדעת מה יהיה אחרי. אם מכרנו הצגות עד אוגוסט להיכלי התרבות ייתכן שלא נוכל למכור את כל המקומות באולם בהנחה שיוטלו הגבלות על מספר הצופים: רוב הקהל שלנו הוא בני 50 פלוס ויכול להיות שאנשים יחששו לבוא לתיאטרון. עם זאת אולי תהיה התנפלות כי הרעב גדול". 

בניין האופרה הישראלית צילום: אוראל כהן

ציפי פינס, מנכ"לית תיאטרון בית ליסין אומרת ש"למוסדות שההכנסה העצמית שלהם נעה בין 70%־80% הפגיעה מאוד קשה, לכן ההקצבה הממשלתית מאוד משמעותית כדי לקיים איזשהם חיי תרבות ביום שאחרי. המצב הזה תפס אותי כשיש לי ביד שלאגר כמו "אפס ביחסי אנוש" שנמכר חודשים קדימה. אובדן ההכנסות של התיאטרון לחודשים מרץ, אפריל, מאי עומד על כ־12 מיליון שקל".

הנתונים דומים גם בתיאטרון הקאמרי שאיבד בחודשים מרץ ואפריל 7.5 מיליון שקל מההכנסות העצמיות שלו. "הביקוש לתיאטרון בארץ גדול ולכן הגדלנו בשנים האחרונות את כוח האדם וההיקפים", אומר מנכ"ל התיאטרון רן גואטה. "יש לנו 400 עובדים במשכורת חודשית והחל"ת הוא קרש הצלה לשלושה חודשים. אבל מה יהיה אחרי? אז תתחיל הבעיה הגדולה. כדי להחזיר את התיאטרון לפעילות נצטרך להחזיר צוותים לעבודה חודש לפני הפתיחה לקהל, מדובר על עלויות של כ־5.5 מיליון שקל ואם לא יינתן בסוף אישור ממשרד הבריאות לפתוח את האולמות לקהל - אנחנו נתרסק. אנחנו נדרשים לקבל החלטות מאוד קשות שיש להן השלכות קריטיות על עתיד התרבות ונערכים גם לתרחיש שעד סוף 2020 לא נפתח אולמות. לצערנו אנחנו שומעים בכל מקום קולות של קיצוצים מצד הממשלה, ולא של סיוע כדי לצאת מהדבר הזה"

גם התיאטרונים הבינוניים והקטנים ספגו מכה קשה. תיאטרון גשר איבד 1.5 מיליון שקל מההכנסות העצמיות שלו בחודש. "כשנחזור לפעילות נרצה למלא אולם של 800 מקומות, כי 75% מהכנסות התיאטרון הן ממכירת כרטיסים", אומרת המנכ"לית לנה קריינדלין. "אבל אם על פי ההנחיות לא נוכל למלא יותר מ־200 מקומות מישהו יצטרך לקחת על עצמו את השלמת החסר. אחרת זו תהיה קטסטרופה".

כיכר הבימה בת"א. המנכ"ל נעם סמל: "אם המצב יימשך אובדן ההכנסה השנתי צפוי להיות 65 מיליון שקל. אבל המצב יותר מורכב. מה יקרה ביום שאחרי, מה יהיה עם המנויים, ואם אנשים יחששו לבוא לתיאטרון?" צילום: דנה קופל

אובדן ההכנסות של האופרה הישראלית מאמצע מרץ עד סוף חודש יוני צפוי לעמוד על כ־20 מיליון שקל. "חסכנו בהוצאות כמה שיכולנו, הוצאנו עובדים לחל"ת וההוצאות השוטפות קטנו, אך מועד החזרה לפעילות קריטי", אומר מנכ"ל האופרה צח גרניט. "אם נחזור בספטמבר אז ההוצאות שחסכנו יהיו בסדר גודל של 14 מיליון שקל, כלומר נזק של כ־6 מיליון שקל. לעומת זאת אם נוכל לחזור ביולי להופיע נצטרך להוציא כסף כדי להרים הפקה ואז החיסכון יהיה בסדר גודל של כ-9 מיליון שקל".

במקרה של האופרה גרניט מציין קושי נוסף. "לא נוכל להיות במצב הנוכחי של סגר לאורך זמן ולהערכתי נצטרך לפתוח את הבית לזמרים, שיבואו להתאמן. זה כלי העבודה שלהם ואם לא נשקיע בתשתית האנושית נצא מהמשבר הזה בלעדיה. ברור שביום שאחרי תהיה ירידה משמעותית בהכנסות וזה יחייב אותנו להיערך מחדש מבחינת היקף עלות הפעילות שלנו. אני חושב שצריך לבחון את המודל של לתת לנו תמריצים לקלוט בחזרה את העובדים ובמקום לשלם להם דמי אבטלה - שאנחנו נשלם להם. פתאם עובדים צריכים ללכת לביטוח לאומי לקבל דמי אבטלה וזה חוסר ביטחון תעסוקתי שיוצר משבר חמור ביחסי עובד־מעביד. אז שהמדינה תיתן לנו כסף ואנחנו נוכל להחזיר את האמנים והעובדים לפעילות וליזום דברים, כמו עבודות טיפול בבמה, דבר שבשוטף לא מתאפשר לנו".

על פי הערכה שנעשתה על ידי הנהלת להקת המחול בת שבע תפסיד הלהקה מאמצע מרץ ועד תום עונת המופעים בסוף יולי כ־5 מיליון שקל הכנסות עצמיות מסיורים בינלאומיים ומופעים בארץ.

ב־10 במרץ נפתחה במוזיאון תל אביב לאמנות התערוכה המדוברת "ערך מוחלט" של האמן ג'ף קונס המבוססת על אוסף פרטי של חוזה מוגרבי. כמה ימים אחר כך נסגרו שערי המוזיאון. "האספן השקיע כמיליון דולר בהבאת התערוכה וחשבנו שזו תהיה תערוכת הדגל שתביא הרבה קהל", מספרת מנכ"לית המוזיאון טניה כהן עוזיאלי. "רק בימים הראשונים הגיעו 3,000 איש לראות אותה. בנוסף למיליון הדולר של מוגרבי המוזיאון השקיע 600 אלף שקל בתערוכה". כהן עוזיאלי מוסיפה שבמקביל היו אמורות לעלות חמש תערוכות נוספות ובוטלו קייטנות לילדים ותערוכה לפסח של האמן ויליאם קנטרידג'. "זה מערך מורכב והבעיה היא לא רק בתערוכה של קונס כי חלק ממנה היה בתרומה ובסיוע מפעל הפיס. הבעיה הגדולה היא שאנחנו לא פועלים ואין אירועים והכנסות. על פי הערכות שעשינו אם נהיה סגורים עד סוף יוני נפסיד כ־8 מיליון שקל. דחינו את כל הפרויקטים ל־2021 ויש כספים שאנחנו לא יודעים אם בכלל יהיו אחרי המשבר, היינו במשא ומתן בנוגע לכמה תרומות משמעותיות ואני לא יודעת אם זה יקרה. תרומות מהוות שליש מההכנסה שלנו".

מוזיאון תל אביב לאומנויות. “מועד החזרה לעבודה הוא קריטי", אומרים מנהלי המוסדות צילום: אוראל כהן

בשוק המוזיקה והקולנוע המצב כואב כפליים מאחר שמדובר בעסקים פרטיים. "לעומת כל מוסדות התרבות המסובסדים, בעולם הקולנוע מדובר בהשקעות פרטיות", אומר משה אדרי, מבעלי הסינמה סיטי ו־NMC יונייטד. "אנחנו צריכים להביא כסף מהבית ואלה מאות מיליוני שקלים שנלקחים מהבנק וחייבים יום אחד להחזיר אותם".

לדבריו כל תעשיית הקולנוע בישראל מגלגלת כמיליארד שקל בשנה ממכירת כרטיסים, מזנונים ואירועים נלווים. "באפריל התעשייה יכלה לעשות מחזור של בין 80־100 מיליון שקל. החודשים הכי טובים הם אפריל, יולי, אוגוסט וחנוכה והבעיה הגדולה היא אי הוודאות, כי כדי לפתוח מחדש נצטרך להזרים עשרות־מיליונים. צריך לזכור שאנחנו תלויים בחברות שיספקו לנו תוכן ואם בכל העולם יהיה סגור — לא נוכל לפתוח. הכל תלוי אם האמריקאים ישחררו סרטים מהוליווד וזה לא יקרה עד שלא יידעו מה קורה אצלם, אחרת בין לילה הסרטים הופכים לפיראטיים, שזו צרה אחרת שאנחנו מתמודדים אתה".

בנובמבר האחרון השיקו אדרי ושותפיו את מתחם הסינמה סיטי בבאר שבע. בפרויקט הושקעו כחצי מיליארד שקל, מתוכם 100 מיליון שקל רק בקומת בתי הקולנוע. מיותר לציין שכדי להחזיר את ההשקעה נדרשת פעילות שוטפת מלאה, במקום זה עומד המתחם סגור כבר כמה שבועות.

יו"ר איגוד המפיקים והאמרגנים יוני פיינגולד מעריך ששוק המוזיקה בישראל, כולל מופעים בינלאומיים, יגיע לאובדן הכנסה של כ־500 מיליון שקל ממרץ ועד סוף אוגוסט. מפיק בכיר בתעשיית המוזיקה מדבר על הפסדים של מאות מיליוני שקלים אם הקיפאון יימשך. "הפרויקט האחרון שלי היה עם אמן מוביל ו־100 אלף כרטיסים שנמכרו, כאשר מחיר ממוצע לכרטיס הוא 250 שקל. מדובר במחזור של 25 מיליון שקל, וזה רק פרויקט אחד".