הצגת יחיד: סרטי הבידוד וההסגר המומלצים, עד יעבור זעם

מאז התחלנו להסתתר בבתים מפני הקורונה, אני מרבה לחשוב על סרט אחד: "Safe" של טוד היינז מ־1995. יש היצירות האלה שברגע או מצב מסוים פתאום חוזרות אל התודעה שלנו ומקבלות משמעות חדשה. ב"Safe" מגלה עקרת בית מהפרברים (בגילומה של ג'וליאן מור) שהיא אלרגית לעוד ועוד דברים סביבה, שהמציאות רעילה עבורה. ככל שהסרט נמשך, היא מנסה להתגונן מפני העולם שתוקף אותה באופן בלתי נראה: להסתגר, להתרחק, להתנתק ולהתבודד. לפני 25 שנה לא ראינו בסרט ייצוג ריאליסטי של תסמונת רפואית, אלא משל על הניכור שבין בני האדם ובין הקדמה, על זיהום ואקולוגיה, על נשיות ואחרות. אבל כיום הרצון של קרול ווייט, גיבורת הסרט, להתקרצף ולהתמגן מפני משהו בלתי נראה הוא ייצוג אמין של המצב האנושי.

בספר ישעיהו מופיע הפסוק שמהווה הוראה על־זמנית להתמודדות עם מצבי משבר, מלחמה ומגפה: "בוא בחדריך וסגור דלתיך... עד יעבור זעם". מי שמבקשים ברגעים אלה לצפות בסרטים שבהם הדמויות מבודדות ומסוגרות כמונו לא יתקשו למצוא אותם בשפע, רק קחו בחשבון: הם כמעט אף פעם לא סרטים שמחים.

(רוברט זמקיס, 2000)

צילום: יחצ

את רוב הסרט היפה הזה עובר טום הנקס לבד כניצול מהתרסקות מטוס שתקוע על אי בודד, במה שנראה כמו שיעור שהקוסמוס מנסה ללמד אותו על אורח חייו הקודם. כשהנקס נכנס לבידוד בבית חולים באוסטרליה לפני כחודש, אחרי שאובחן כחולה קורונה, רופאי בית החולים הכניסו לו לחדר כדור עף שישמש לו חברה, מחווה לחברות שנוצרת בין גיבור "להתחיל מחדש" ובין כדור בשם ווילסון, בעוד אחד מהרגעים שבהם הקולנוע הופך הומאז' לחיים במקום ההפך. (זמין בנטפליקס)

(אלפונסו קוארון, 2013)

ואת רוב הסרט היפה הזה עוברת סנדרה בולוק כשהיא תקועה לבד בחלל, מעל כדור הארץ, אחרי שתחנת החלל שלה ניזוקה ממטר אסטרואידים. זה סרט הישרדות העוקב אחרי ניסיונותיה של הגיבורה להציל את חייה ולחזור הביתה, אבל כשהיא שם לבד בדממה ובחושך, היא לא יכולה שלא לעשות חשבון נפש, על כל מה שקרה בחייה ושהביא אותה לנקודה הזאת. ואולי גם יציל אותה ממנה. (זמין בנטפליקס)

(דנקן ג'ונס, 2009)

שוב לבד בחלל, והפעם זה סם רוקוול, שמגלם איש בשם סם שמאייש לבדו משמרת של שלוש שנים על הירח ורגע לפני שהוא אמור לחזור לכדור הארץ, הוא לא רק מגלה שאיש לא מגיע להחליף אותו, אלא שיש עוד אדם בשם סם על תחנת החלל איתו. (זמין ב־yes)

(מורטן טילדום, 2016)

רבים לגלגו על הסרט הזה אבל הוא לא רע: כריס פראט מתעורר לבדו על חללית בדרך ליישב כוכב לכת חדש. הרבה לפני ההגעה ליעד הוא מגלה שרוב חבריו למסע מתו. אז הוא מעיר את הניצולה האחרונה (ג'ניפר לורנס) ובכך גוזר עליה גזר דין מוות.

(ג'יי.סי צ'נדור, 2013)

מופע היחיד של רוברט רדפורד בסרט כמעט נטול מילים, על ספן שאובד בים ומנסה לשרוד באמצע האוקיינוס (גם "חיי פיי" מספר על אדם לבד בסירה, ומומלץ לצפייה).

"127 שעות"

(דני בויל, 2010)

"עד קצה העולם"

(שון פן, 2007)

צילום: Studio / Produzent

היזהרו ממשאלותיכם: שני סרטים על שני צעירים פזיזים שרצו לברוח מהציביליזציה אל המרחבים הפתוחים והפראיים וגילו שהטבע הוא מקום אכזרי וקטלני.

(יואב ודורון פז, 2010)

סרט הביכורים של האחים פז ("ג'רוזלם", "הגולם") מתמקד בדמות שמגלם עופר שכטר, שמסרב לצאת מביתו בגלל התקפי אגורפוביה, ויצר לעצמה תנאי מחיה דיגיטליים מושלמים. שלוש דמויות שנכנסות לחייו סודקות את האידיליה המופרעת שבנה לעצמו. יש משהו בסרט הזה שהופך אותו דווקא היום, בעידן הזום ושליחי וולט, לרלבנטי מאי פעם. (זמין לצפייה במלואו בפרופיל של האחים פז באתר הסטרימינג "וימיאו")

(סטנלי קובריק, 1979)

צילום: Studio / Produzent

לפעמים נקלעים לבידוד או להסגר ביחד עם אנשים נוספים. כך הסופר (ג'ק ניקולסון) מקבל הזדמנות לקחת את אשתו ואת בנו ולהעביר חורף שלם במלון נטוש בפסגת הרי הרוקי, לשמור עליו בעונת החורף. ככל שהזמן עובר והבידוד מחריף, כך גם מצבו הנפשי של הגבר הולך ומתערער, ורוחות הרפאים של המלון, ואולי שפיותו השברירית, מתחילות להתנכל לו. (זמין בנטפליקס)

(יורגוס לנתימוס, 2009)

זוג הורים כולא את שלושת ילדיו בבית, מסלף את האמת על כל מה שקורה מחוץ לגדר ומציג בפניהם עולם מעוות שאסור להם להתערב בתוכו. סרט חולני ופסיכופתי שבעיקר מלמד אותנו שבידוד זה דבר נורא.

(לני אברמסון, 2015)

אחד מכמה סרטים שיצאו באותה תקופה העוסקים בתופעה של נשים שנחטפו ונכלאו על ידי מטורפים, אבל זה המעניין שבהם כי בחציו הראשון הוא מציג איך אמא יצירתית בוראת לבן שלה עולם נורמלי בתוך מציאות של סיוט. החצי השני מראה שלפעמים חופש, מרגע שמשתחררים מהבידוד המוכר, יכול להיות לא פחות מאיים.

(גרנט ספוטורה, 2019)

עוד סרט מוצלח על ילדה שגדלה בתנאי שבי ובידוד ומשקרים לה שהכל נעשה לטובתה ולמען הישרדותה מפני מה שקורה בעולם הגדול. הפעם כסרט מדע בדיוני פוסט אפוקליפטי. (זמין בנטפליקס).

(רוב ריינר, 1990)

סטיבן קינג, שכתב גם את "הניצוץ", אוהב להתעלל בסופרים מבודדים או כלואים.