ספא לחתול? אולי שף מישלן בקומה ה־24? התחרות על עשירי ניו יורק
מגדלי האולטה־עשירים שמתרוממים ב"שורת המיליארדרים" בניו יורק מתחרים על לבם של בעלי ההון באמצעות פינוקים חסרי תקדים ומענה לכל גחמה. עם מחיר ממוצע של כמעט 40 מיליון דולר לדירה, הפער בינם לבין תושבי העיר הוותיקים גדול מאי פעם, ורבים פשוט נאלצים לעזוב אותה
מראה קו הרקיע המפורסם של ניו יורק לא נגיש לאף הולך רגל במנהטן. כשהולכים לרוחבו של סנטרל פארק לא מרגישים את אלפי המטרים הרבועים מתנשאים מעלה, בעולם המקביל שמתרחש אי שם 400 מטר לגבוה. זה לא היה כך תמיד. מנהטן צמחה לגובה אך העשור החולף הוכתר כעידן SuperTall-SuperSkinny, עם הבניינים הגבוהים ביותר בעיר ודקיקים במיוחד - כל אחד גבוה מ־315 מטר - רובם ברחוב 57 בין פארק אווניו וכיכר קולמבוס ומכונים "שורת המיליארדרים".
- IBM מהמרת על קרישנה בתקווה לחזור לגדולתה
- כלי מחיקת ההיסטוריה של פייסבוק הוא ניסיון לא מוצלח להלבין את עצמה
- לקלף את השריון של ענקיות האינטרנט
השם "שורת המיליארדרים" ניתן לא במקרה. על השטח הגיאוגרפי הקטנטן שנמתח על פחות ממייל אחד, נסגרו, בחמש השנים האחרונות בלבד, 41 עסקאות נדל"ן למגורים ביותר מ־25 מיליון דולר כל אחת ובממוצע של 38.5 מיליון דולר. הדירה היקרה בעיר נמכרה בסכום היסטרי של 238 מיליון דולר למנהל קרן הגידור קן גריפן. סכום שווה ערך ל־3,173 פעמים השכר החציוני השנתי בארה"ב או 980 בתים בשווי החציוני. מספרים אלו העניקו השנה לשורת המיליארדרים את התואר "האזור האקסקלוסיבי בעולם".
אפילו מיליונרים "רגילים" לא יכולים להרשות לעצמם לגור שם. המחירים, גם אם מופרכים, מייצגים הרבה ביקוש. לפי דו"ח מדד העושר, ניו יורק היא העיר האהובה ביותר על האולטרה־עשירים, אלו שהונם האישי עולה על 30 מיליון דולר. לפי מחקר של Wealth-X, העיר עצמה מאכלסת 8,865 איש עם הון מצטבר של יותר מ־9 טריליון דולר.
כל ההוד וההדר הזה הביא למירוץ חימוש מסוג חדש: לא רק איך לתכנן ולבנות את הבניין הגבוה והמיוחד מכולם, אלא גם אילו שירותים יוצאי דופן יציע כדי למשוך את אוכלוסיית המטרה, שעליה נמנים אוליגרכים רוסים, נסיכים סעודים, יזמים סינים ועוד טייקונים מכל העולם שמחפשים בניו יורק דירה שנייה או שמינית.
שוער, כביש גישה, תקרות בגובה 4 מטר, חדר כושר ומרצפות שיש הם סטנדרט. אליהם מצטרפים היום פיצ’רים יוצאי דופן כמו מסעדה שפועלת 24 שעות מעוטרת בשף עם כוכב מישלן, מסלול באולינג, סימולטור של גולף, חדר עישון, בריכה אולימפית בריכת מים מלוחים, חדר משחקי וידאו, ספא לחיות מחמד, קיר טיפוס וחדר קריוקי. כמה שיותר מפואר, יוקרתי ומופרך, ככה יותר מפתה. בקצה הדרומי של סנטרל פארק נשלמת בנייתו של West 57th Street111, המתהדר בהיותו גורד השחקים הדק בעולם. המגדל בן 91 קומות מתנשא לגובה 435 מטר. יש בו יחידת דיור אחת בכל קומה ולכן מי שיזכה לגור בו יוכל להינות מנוף של של 360 מעלות.
“בקומה ה־52 מתוכנן להיות מגרש כדורסל. עוד בתכנון: גינה פרטית מקורה ומחוממת המיועדת לבעלי כלבים, וכן בריכה חיצונית מחוממת על גג ה־Dime Savings Bank, המבנה לשימור שעליו נבנה המגדל. ובמרתף ייבנו מועדון לילה ובר”, מספר אריאל אקרמן ל”כלכליסט”. אקרמן, יזם ישראלי שפועל בניו יורק, ובפרוטפוליו שלו יש נכסים בשווי 2.5 מיליארד דולר בניו יורק ובמיאמי, מחזיק בכ־35% מפרויקט בדה־קלב 9 (DeKalb) בברוקלין, שכשיושלם יהיה הבניין הגבוה בניו יורק מחוץ למנהטן עם 539 דירות על פני 73 קומות ובגובה 325 מטרים. בבניין, מספר אקרמן, כ־70% מהדירות יוקצו להשכרה ויתר הדירות, בחלק העליון של הבניין, יוצעו למכירה, כשעלות 1 מ”ר עומדת על כ־20 אלף דולר. זה התמחור שומט הלסתותשל דירות האולטרה־יוקרה. פעם, במחיר הזה, היינו מדברים רק על אחוזות ענק שכוללות 30 חדרים, 15 חדרי אמבטיה ומסלול גולף אישי.
“עלות פרויקט דה־קלב 9 היא כ־780 מיליון דולר, וכולו כבר ממומן”. מספר אקרמן על הפרויקט שמסמל יותר מכל את כניסת האולטרה־יוקרה גם אל ברוקלין, ששנים שמרה על אופייה הנמוך והייחודי מול מנהטן. וגם מזכיר את ההון העצום שמוקדש לבניית גורדי שחקים מנותקים מהחיים. “אנחנו כעת במגעים לסגור קומה שלמה עבור שחקני הכדורסל של קבוצת ברוקלין נטס. כל שחקן יקבל דירת סטודיו מעוצבת שבה ילון לפני משחקי הקבוצה”.
אמנם לפי דו”ח של Halstead Development, נכון לינואר האחרון כמעט מחצית מדירות היוקרה שנבנו בעשור האחרון טרם נמכרו. ההאטה הביאה לכך שהיום המחירים של אותן דירות יוקרה נמצא בשפל של שש שנים, וחלקן נמכרות בהנחות בשיעורים דו־ספרתיים.
עם זאת, התמחור המטורלל הזה מייצר ניכור עמוק לתושבי ניו יורק שמצויה בעיצומו של משבר דיור, ומחירי הנדל”ן בה נחשבים לאשמים בכך ש־277 איש עוזבים אותה בכל יום, פי שניים מב־2018 ויותר מכל עיר אחרת בארה”ב. מצב זה דוחק בעיר לנסות לשלב את מפלצות היוקרה עם דיור בר־השגה. בפרויקט השני, למשל, של אקרמן ב־CherryStreet בלואר איסט סייד, שכולל 660 דירות, 25% מהן מוקצות לדיור בר־השגה. שילוב דיור בר־השגה שובר מעט את מה שמכונה בניו יורק “בטנה כחולה” (bluelining) שהיא תכנון מפורש של אזורים לעשירי העולם, סוג של אפליית מגורים. פעילות מתריסה שתחילתה עם ראש העיר אז והיום מועמד לנשיאות מייקל בלומברג, במיוחד לאור העובדה כי אין כמעט דיור לבני המעמד הבינוני ושבעיר יותר מ־60 אלף דרי רחוב. כי ככה זה אי־שוויון, את כל העושר וההוד שצפונים בתוך מגדלי היוקרה אי אפשר לראות מבחוץ, אלא רק את ההשלכות שלו שרועים בפינות רחוב.
המצב הזה כמובן מעלה ביקורת רבה מצד תושבים, כלכלנים ופעילי שימור. עבור תושבים רבים הבנייה המסיבית דוחקת החוצה אוכלוסיות מבוססות פחות, ומציבה בנייני רפאים שמפרים את הגיוון הדמוגרפי האופייני לניו יורק. תושבים אחרים קובלים על הצל הגדול שבניינים אלו מטילים. אנשי השימור מנסים להדוף ניסיונות פיתוח עצומים בעיקר בדרום מנהטן, שמאיימים להסתיר את בניין פלאטאיירון (בניין “המגהץ”) ואפילו את האמפייר סטייט. בדצמברקיימה קבוצת פעילים עצרת הקוראת לשימור נוף העיר. “האנשים שרוכשים את הדירות האלה (בגורדי השחקים החדשים – ו”א) כנראה יראו אותם פעמיים בשנה בבואם לעיר”, אמרה ל”ניו יורק טיימס” מרים ברמן, אשת שימור, “הם ייקחו את הנוף מכל האנשים שבאים ומסתכלים מעלה כל השנה. חלק מנשמת העיר הולך לאיבוד”.