$
פנאי

גשם של פרחים: הדברים שהכי כדאי לעשות השבוע בתפוצות

מיצב מרהיב בפריז, בר צרפתי בניו יורק ועיצוב איטלקי אקסטרווגנטי ביוסטון. לידיעת הנוסעים

מאיה נחום שחל 08:0005.02.20

פריז: שופינג

החודש הלבן

 

הסטודיו היפני המשובח ננדו השתלט בימים אלו על הכלבו היוקרתי "לה בון מרשה" בפריז, במיצב מרהיב הכולל טיפות גשם לבנות ענקיות שיורדות מהתקרה ונפתחות לפרחים. מדי שנה מתקיים ב”לה בון מרשה” חודש מכירות המכונה “חודש לבן”, שבמסגרתו מציגים בחלל החנות אמנים מהשורה הראשונה, כמו איי וייוויי שהציג שם לפני ארבע שנים.  

המיצב של ננדו ב"לה בון מרשה". טיפות נפתחות המיצב של ננדו ב"לה בון מרשה". טיפות נפתחות צילום: Le Bon Marché

 

ניו יורק: בר־מסעדה

הגברים של ברגדורף

 

בברגדורף גודמן נפתח בר־מסעדה המעוצב בסגנון אר דקו מאופק ויוקרתי כמו החנות שבה הוא שוכן. Goodman’s Bar ממוקם בקומת הגברים, ועל התפריט שלו בסגנון בראסרי מופקד השף המעוטר מישלן, אוסטין ג’ונסון. בין המנות: אויסטרים, טרטר בקר, קרם פרש עם קוויאר וצ’יפס, ומנת הדגל טליאטלה ופטריות כמהין.

  

Goodman’s Bar. תפריט צרפתי Goodman’s Bar. תפריט צרפתי צילום: Noe DeWitt

 

נאנסי: ארכיטקטורה

ארובות מקושטות

 

אחרי שיפוץ מסיבי תיפתח לקהל וילה מז’ורל בנאנסי שבצרפת. זהו מבנה איקוני בסגנון האר־נובו שתכנן האדריכל הנרי סובאז’ ב־1901 עבור מעצב הרהיטים הצרפתי הנודע לואי מז’ורל. הווילה יוצאת הדופן כוללת צינורות ניקוז מפוסלים וארובות מעוטרות, ומז’ורל מילא אותה ברהיטים שלו ובפרטי אמנות של חבריו.

  

וילה מז'ורל. מיטב האר נובו וילה מז'ורל. מיטב האר נובו צילום: Siméon LEVAILLANT

 

יוסטון: עיצוב

רדיקלי בטקסס

 

דניס פרידמן מילא תפקידים בכירים במגזין W וברשת היוקרה בארניז, אך את רוב זמנו הוא הקדיש לאוסף יוצא דופן של עיצוב איטלקי, בעיקר רדיקלי ופוסט־מודרני מהמחצית השנייה של המאה ה־20. עכשיו מוצג האוסף המרשים הזה במוזיאון יוסטון ובספר מהודר שיצא במקביל.

  

כורסה של אורנה פלמה מתוך התערוכה כורסה של אורנה פלמה מתוך התערוכה צילום: Kent Pell; photographer

 

לונדון: הצגה

וניה במאה ה־20

 

אף שרבים נוטים לייחס למחזותיו של צ’כוב עגמומיות, הוא עצמו כינה את "הדוד וניה" שלו קומדיה. בתיאטרון הרולד פינטר בבריטניה החליטו להתייחס במלוא הרצינות לכינוי, ואת ההפקה החדשה של הקלאסיקה הזו מביים קונור מק’פירסון בהתאם תוך שהוא מעתיק את העלילה לסוף המאה ה־20 , ומתבל את התסכולים, הסערות והתשוקות החבויות בהומור שחור. “הפקה נמרצת עם הומור וקצב מודרני”, שיבח "הגרדיאן".

 

"הדוד וניה". הומור שחור "הדוד וניה". הומור שחור

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x