רצים לספר לחבר'ה: זמן הפייסבוק של הספורטאים

שגרת אימוניו המפרכת של ג'וליאן וונדרס מתועדת היטב. מלבד הרישום העצמי המדוקדק שהרץ השוויצרי מקפיד לבצע ביומנו לאחר כל אימון, נדמה שתמיד יימצא האדם שיתעד במצלמתו את ביצועיו של וונדרס - הרץ האירופי המהיר ביותר כיום.

מקניה הרחוקה, שבה השוויצרי מתגורר ומתאמן לצד הרצים החזקים והכשרוניים בעולם, התמונות והסרטונים מוצאים את דרכם כל יום אל שלל עמודים ברחבי הרשתות החברתיות. את הצילומים המרהיבים מלווה לרוב מלל המפרט במדויק את תוכנם של האימונים, כדי שעשרות אלפי עוקביו של וונדרס, מרביתם רצים חובבים, יוכלו ללמוד על אודות טיב אימוניו של מי שרץ עם הטובים עלי אדמות.

הרץ השוויצרי ג’וליאן וונדרס המתעד את שגרת אימוניו. מומחים מומלצת דיאטת רשתות חברתיות צילום: AFP

ההצצה התכופה שמאפשר הרץ השוויצרי הבכיר לעולמו הספורטיבי באמצעות הרשתות החברתיות אינה נדירה. זהו חלק בלתי נפרד מעולמם של אלפי ספורטאי צמרת ואף של ספורטאים חובבים, המשתמשים בפלטפורמות חברתיות נפוצות - אינסטגרם, פייסבוק וטוויטר - לשם הפצת מסריהם, קידום מסחרי ואישי ותקשורת ישירה עם המעריצים. בכוחן ובתפוצתן שברו הרשתות החברתיות את הבלעדיות של התקשורת הקלאסית בהפצת סיפורים ספורטיביים על אתלטי העל, שכעת מפרסמים את המידע ישירות למעריציהם.

איך להשתמש בתבונה ברשתות החברתיות

לוונדרס, ספורטאי הנמצא תחת חסותה של ענקית ההנעלה נייקי, יש כיום 95 אלף עוקבים. בימים שבהם הוא זוכה להצלחה על המסלול, הוא מדווח להם על כך באושר ובסיפוק. במקרים של כישלון, על אף הקושי, הוא מוצא את הדרך לנסח את ההפסד במלים ולהסביר מה היו הסיבות למפלה.

גישה זו כמובן אינה מתאימה לכולם. רצת המרתון האמריקאית הבכירה ביותר, אמי קראג, ירדה בשנה האחרונה כמעט לחלוטין מתחת לראדר הרשתות החברתיות. בראיון שנתנה לאחרונה למגזין Runner’s world, חשפה קראג כי השימוש בפלטפורמות השיתוף החברתיות הסיח את דעתה לקראת מרוצים ולכן בסמוך אליהם, גזרה על עצמה את מה שמכונה היום בעולם הספורט המקצועני - "דיאטת מדיה חברתית". כשראתה כי הניתוק מסב לה שלווה, האריכה אותו גם לשאר חלקי העונה.

המקרה הבא יכול לשפוך מעט אור על השאלה האם לרשתות החברתיות יש השפעה על ביצועי ספורטאים. ב־2016, כוכבת השחייה האוסטרלית קייט קמבל, שהיתה מועמדת למדליה במשחקים האולימפיים בריו במשחה ל־100 מטר חופשי, טענה כי כשלה במשחה הגמר (היא סיימה במקום השישי) לאחר שהבינה מהודעה תמימה שקיבלה דרך אחת מהרשתות החברתיות, את גודל הציפיות ממנה בבית. "אני נזכרת שחשבתי לפתע שזה גדול יותר ממני", סיפרה, "שאני אחראית לעוד אנשים, שאני צריכה לעשות את זה גם בשביל אחרים". ברגע האמת קמבל קרסה ופשוט לא הצליחה לתפקד כהרגלה במים.

למדיה החברתית יתרונות שיווקיים עצומים עבור ספורטאים המנסים להגדיל את חשיפתם לקהל ולנותני החסויות, אך טיבן של התוצאות וההישג הספורטיבי נותר הגורם המכריע בקביעת עתידו של ספורטאי. איך מתמודדים כשעל התוצאות וההישגים סופגים אוימים בשל לחץ או חרדת ביצוע הנובעים מדברים שמועלים ברשתות החברתיות?

מחקר שפורסם ב־Journal of sport science ב־2017 ובדק את הקשר בין השימוש ברשת החברתית לחרדה ומתח בקרב ספורטאים, אושש את החשש. המחקר, שדגם 298 ספורטאים שהשתמשו בפייסבוק בסמוך לתחרות או מרוץ, מצא קשר בין הזמן שבו בילו ברשת החברתית לבין חרדת ביצוע והפרעות ריכוז. אחד הנתונים המדאיגים ביותר שעלו מן המחקר היה כי 68% מהנבדקים גלשו בפייסבוק בשעתיים שקדמו לתחרות בעוד 31% אף עשו זאת במהלכה. "בהתחשב בערכן של ההכנות המנטליות הנדרשות בספורט התנהגות זו מדאיגה", כתבו המחברים.

ד"ר ניקול פורסטר, בעבר קופצת לגובה אולימפית וכיום פסיכולוגית ספורט שחוקרת את השפעות הרשת החברתית על ביצועים ספורטיביים, סבורה גם היא שלמרות חוסנם המנטלי היחסי של ספורטאים, חשיפה לדעותיהם של אחרים עליהם, עלולה בקלות יחסית להסיט את תשומת לבם, לפגוע באמנותם העצמית ובביצועיהם. פורסטר, בדומה לקראג, ממליצה מניסיונה על "דיאטת מדיה חברתית" לפני אירועים חשובים כדי למזער את ההשפעה החיצונית.

אלא שלעתים ההשפעה חזקה מאתנו גם כשאנו לא בהכרח מתכוונים לתת לה מקום. כמה ספורטאים שאתם שוחחתי סיפרו לי על תחושת מחויבות ("מדומיינת") לדווח ולסכם לעוקביהם על קורותיהם בתחרויות או באימונים, המנהלת אותם בחייהם הספורטיביים והאישיים. חלקם אף הודו כי המחשבה על ניסוח פוסט או איזו תמונה יעלו מיד לאחר הפעילות, מטרידה את מחשבתם לא פעם ומהווה כיום חלק בלתי נפרד משגרת אימוניהם.

ואם לחפש גם צד חיובי המעודד שימוש ברשתות החברתיות: ספורטאי אולימפי הודה בפני כי סירב לפרוש מתחרות רק כי חשש לאכזב את עוקביו ברשתות החברתיות.