לורה ליני ומרי לואיז פרקר מתחרות על הטוני
השחקניות הנפלאות, המככבות בקולנוע ובטלוויזיה, יתחרו השנה ראש בראש גם על הבמה, בניסיון לזכות בפרס הגדול של התיאטרון בברודווי
08:5914.01.20
קרב ענקיות צפוי להתחולל בטקס פרסי הטוני באביב הקרוב. לורה ליני, שהיתה מועמדת לפרס הגדול של ברודוויי ארבע פעמים ומעולם לא זכתה בו, תתמודד ראש בראש מול מרי לואיז פרקר, שיש לה טוני אחד בבית (על תפקידה ב”הוכחה”).
ליני מעלה בימים אלה, לראשונה בקריירה העשירה שלה, הצגת יחיד על פי ספרה של אליזבת סטראוט, “שמי לוסי ברטון” בהפקה שהתחילה את דרכה בלונדון. ליני, שאף אחת לא יודעת כמוה לשלב קור ופגיעות, זכתה בצדק בביקורות מעולות על תפקידה הכפול – של בת ואמה המתעמתות עם זיכרונות ילדות אפלים במיוחד ושדים משפחתיים שהושתקו במשך דורות. ליני היא משחקניות התיאטרון המוערכות ביותר, בנוסף על היותה כוכבת קולנוע וטלוויזיה איכותית ומעוטרת. העולם (או לפחות הח”מ), ממתין בנשימה עצורה לעונה השלישית של “אוזרק” בנטפליקס.
אותו קהל מצפה גם לחידוש הצפוי ל”העשב של השכן” עם מרי לואיז פרקר הנפלאה. פרקר, שעורה שקוף כמו רגשותיה, ידועה כקוסמת בימתית הממלמלת וכמעט לוחשת את שורותיה, ובכל זאת תמיד מובנת גם ליושבי היציעים העליונים - עשויה להתחרות מול עצמה בפרסי הטוני.
השבוע ירד מעל במות ברודוויי המחזה “הקול שבפנים” בכיכובה, שבו שיחקה מרצה לספרות שמסתבכת בעסקה גורלית מפוקפקת עם אחד מתלמידיה. על פרקר הורעף כל שבח אפשרי ונקבע כי היא נמצאת בשיא כוחה האמנותי. כבר באפריל היא תשחזר את אחד מתפקידי העבר הגדולים שלה, במחזה זוכה הפוליצר של פולה ווגל - “איך למדתי לנהוג”, שיעלה באותו התיאטרון שבו מציגה ליני כעת. המחזה עלה עד כה רק בהפקות אוף ברודוויי, ולכן הוא ושחקניו לא היו זכאים למועמדות לטוני. אך זה כאמור ישתנה באפריל עם הגיעו לברודוויי בפעם הראשונה.
המחזה הפיוטי של ווגל מתאר במארג של רסיסי זיכרון, מערכת יחסים מורכבת ואולי בעייתית בין ילדה והדוד שלה, שהוא מורה לנהיגה, שבין היתר מלמד אותה לנהוג – ואולי מנצל תוך כדי את תמימותה, באופן מטריד.
מימין: לורה ליני ומרי לואיז פרקר צילומים: JEREMY DANIEL ,Manuel Harlan פרקר תחזור לתפקיד שיצרה בהפקה המקורית של המחזה, לצד השחקן שנהג לצדה אז, דיוויד מורס. היא תידרש לנוע שוב בין שלבים בחיי ילדה לבין האישה הבוגרת שמתבוננת בה מרחוק, בחמלה ובכאב. אם תהיה מצמררת ומפלחת לב כפי שהיתה בעבר, צפויה לליני תחרות קשוחה במיוחד.
השחקנית היחידה שיש לה סיכוי מסוים לזנב בשתיים היא לורי מטקאלף, שגזלה מליני את הטוני ב־2017 על תפקידה ב”בית בובות, חלק 2”, כנורה של איבסן שחוזרת לביתה עשורים אחרי שעזבה אותו בטריקת דלת. שנה אחר כך קטפה עוד פסלון על הופעתה ב”שלוש נשים גבוהות”. מטקאלף, שבשנה שעברה גילמה את הילארי קלינטון בברודוויי במחזה שנכשל, תיכנס הפעם לזירה עם התפקיד הראשי ב”מי מפחד מווירג’יניה וולף”, לצד רופרט אוורט.
פרקר אחרת, שרה ג’סיקה (סקס והעיר הגדולה), אף היא ילידת 1964 כמו ליני ומרי לואיז, שבה לברודוויי אחרי 23 שנה, בקומדיה המעט עבשה של ניל סיימון, “מלון פלזה”, שבה תככב מול בעלה מתיו ברודריק. אך היא אינה צפויה להוות איום ממשי והתחרות האמיתית תהיה, כאמור, בין לורה ליני ומרי לואיז פרקר.
המועמדויות לטוני יוכרזו באפריל והטקס עצמו יתקיים ביוני. פרקר עשויה לקבל את המועמדות שלה על “הקול שבפנים”, אלא אם כן תעשה היסטוריה ותהיה מועמדת במקביל על שני תפקידיה, למגינת לבה של ליני.
היתרון היחסי של ליני, הפופולרית, נעוץ בעובדה שטרם זכתה בטוני והגיעה זמנה לזכות. מצד שני, אם בוחנים את הקריירה של גלן קלוז, זוכת שלושה פרסי טוני אך מפסידנית סדרתית של פרס האוסקר, אפשר להבין כי בעסקי השעשועים לעולם אין לדעת, והמתח יישמר עד לרגע ההכרזה.
