הוומן מהסופר: נעה קולר חוזרת בעונה השניה של "קופה ראשית"

נעה קולר פרצה לתודעה בשנים האחרונות, בגיל יחסית בשל. היום היא בת 38. "בגיל 25 לא הייתי מעניינת, בגיל 35 התחלתי להיות אטרקטיבית", אמרה בראיון מלפני שלוש שנים.

מאז הקריירה שלה רק הולכת ונוסקת. ב־2016 זכתה בפרס אופיר כשחקנית הטובה ביותר על סרט הקולנוע "לעבור את הקיר".

אז נקבע כי זאת "השנה שלה", אבל בינתיים הצטרפו להן עוד שנים טובות: תפקיד ראשי מהפנט ב"להעיר את הדוב" של קרן מרגלית סימן את הפריצה הגדולה בטלוויזיה (קולר השתתפה גם בסדרות "סרוגים", "ג'וני ואבירי הגלילי" ו"הפרלמנט" בתפקידים קטנים יותר). השנה גם חדרה לזירה הבינלאומית: "קופה ראשית" היתה מועמדת לפרס אמי הבינלאומי, והיא השתתפה ב"נערים" של ערוץ HBO האמריקאית שזכתב בביקורות מהללות, בבימוים של יוסף סידר, תאופיק אבו ואיל וחגי לוי.

השחקנית נועה קולר

השיחה מתקיימת לרגל חזרתה של “קופה ראשית” לעונה שנייה מחר בתאגיד. את הקומדיה הנהדרת יצרו יניב זוהר ונדב פרישמן. זה מוקומנטרי על הסופרמרקט “שפע יששכר” ביבנה עם הקצבים (דניאל סטיופין ויניב סוויסה) המשחקים כדורסל עם נתחי הבשר, הקופאית כוכבה שביט (קרן מור) הקוטרית. הלקוח הקמצן אמנון טיטינסקי (דבל’ה נבון), ובשער השומר מרדכי צ’יבוטרו (יעקוב בודו). על כל זה לכאורה אמונה המנהלת שירה, שהעונה עלתה לקומת ההנהלה ואפילו יש לה חדר משלה - לא בדיוק חדר, כי אם תא שירותים, אבל יש לה מפתח אליו.

זה בדיוק העניין עם שירה. היא, כמו הדמות של ריקי ג'רבייס ב"משרד", מתקיימת בפער בין מי שהיא חושבת שהיא לבין מה שהעובדים חושבים עליה. שם טמון הכל.

"שירה חושבת שהיא טובה, היא משתלדת, חנונית, צופיפניקית כזאת", אומרת קולר על מי שהיא מגדירה כאלטר־אגו שלה. "היא נורא רוצה להיות אחת מהחבר'ה ועל הדרך יוצאות לה כל מיני אמירות מטומטמות וגזעניות. דבל'ה נבון ואני התווכחנו פעם מי מהדמויות שלנו עלובה יותר. בסופו של דבר הגענו למסקנה שזאת שירה, כי היא עוד רוצה להתקבל, שיאהבו אותה. היא האחרונה בשרשרת המזון".

להיות אחרונה בשרשרת המזון בסדרה על סופרמרקט זה הישג, אבל השנה הגיעו אנשי הסדרה להישג גדול עוד יותר כאשר היתה מעומדת לאמי בינלאומי. "יניב זוהר כתב בקבוצה שלנו בווטסאפ שאנחנו מועמדים לאמי ואפילו לא ענינו. חשבנו שזאת בדיחה. ואז הוא כתב שוב. הבנו שאנחנו נוסעים לניו יורק. זאת היתה הפתעה מהממת".

קולר החלה את דרכה בתפקידים קומיים אבל באחרונה היא מזוהה הרבה יותר עם דרמה. התפקיד שלה ב"הנערים" כפסיכיאטרית דבורה היה מלא עוצמה. "היו כמה אתגרים בגילום הדמות. כפסיכולוגית היא אמורה להיות מאוד אמפתית, אבל היא מאוד אנליטית, לא עובדת מהלב אלא מהמוח. האתגר היה ללכת נגד האמפתיה: לא לחייך, להיות עניינית, כמעט קרה ומחושבת מול ארוע מאוד רגשי. יש לה מטופל, אבישי, שהיא אוהבת, והיא צריכה להתמודד עם מה שהוא עשה. בסצינה של תא המעצר יכולנו שנינו להתפרק,אבל היא לא תבכה מולו. את הליין של דבורה ביים חגי לוי. המצאנו את דבורה ודייקנו אותה ומצאנו את הניואנסים. היה לי במאי פרטי”.

קולר מספרת שהיא “מקבלת תגובות חזקות על דבורה, ביחס לגודל התפקיד. זה מאוד מרגש. אני לרוב שונאת את המשפט 'אין תפקידים קטנים', כי לדעתי יש, אבל הפעם המשפט הוכיח את עצמו".

זה פתח תיאבון לעבוד בחו"ל?

"בטח. לאחרונה השתתפתי בסדרה בלשית של שחר מגן, לקאנאל פלוס הצרפתי. היא מתרחשת בישראל, ואני הייתי צריכה לשחק חוקרת ישראלית דוברת צרפתית. אני לא יודעת את השפה אבל למדתי צרפתית פונטית, ועכשיו אני יודעת לחקור בצרפתית. מבחינתי זה נס. כמו להגיד שיבוא יום ואקפוץ לגובה. מאז הבנתי שהרצון לשחק באירופה ובאמריקה הוא אפשרי, הוא לא בשמים".

את השיחה על "קופה ראשית" אנחנו מקיימות כאשר קולר כבר עובדת על הפרויקט החדש שלה: סדרה שהיא כתבה יחד עם ארז דריגס ואסף אמיר ותעלה בתאגיד.

"זה סיפור אהבה שקורה בתיאטרון", היא מספרת על הסדרה, שהיא גלגול של הצגה “אחד + אחת” שכתבו והעלו היא ודריגס בתיאטרון גשר לפני עשר שנים. בסדרה היא תגלם את התפקיד הראשי וגם תרשום לעצמה הישג נוסף ­— סדרה פרי עטה. “יצא לי השנה להימרח על הספקטרום, אבל הסדרה שכתבנו היא יותר בכיוון של דרמה קומית, אבל לא באנרגיה של קופה ראשית”.