התאומות מרי קייט ואשלי אולסן פתחו חנות החדשה של המותג The Row בלונדון
החנות החדשה מגלה עולם אנין, אלגנטי, מתוחכם ויקר להחריד, פרי בריאתן של האחיות מ”צער גידול בנות" שהן מעצבות מוערכות בעלות טעם משובח, אסתטיקה מעודנת וקהל לקוחות נאמן ברחבי העולם
את פני הבאים לחנות החדשה והמרשימה של The Row, מותג היוקרה האקסקלוסיבי של התאומות מרי קייט ואשלי אולסן , בשכונת מייפר בלונדון מקבלת אליפסה מחליפה צבעים בתכלת ולבן. העבודה הזאת של האמן האמריקאי ג’יימס טורל, שמשתמש באור כחומר, אינה יחידה שם. אי אפשר להתעלם מהאוצרוּת המשובחת ושלל פריטי האמנות הפזורים בחלל העצום, על שתי קומותיו. היצירות משמשות רקע לבגדים מסוגננים להפליא בצבעי קאמל, שמנת שחור וחום.
- אתר האופנה The Real real שווה 2 מיליארד דולר והוא גם אקולוגי
- הצלם טים ווקר מציג תערוכה חלומית היישר ממרתפי מוזיאון ויקטוריה ואלברט
- פשע אופנה: הכביסה המלוכלכת של תעשיית הבגדים
בגיל 33 התאומות אולסן, המוכרות עוד מהיותן בנות תשעה חודשים כשגילמו לסירוגין את מישל בסדרת הטלוויזיה “צער גידול בנות” ומקומדיות נוער קלילות - הן מעצבות מוערכות בעלות טעם משובח, אסתטיקה מעודנת וקהל לקוחות נאמן ברחבי העולם. בשנים האחרונות זכו חמש פעמים בטקס פרסי האופנה האמריקאי. זו חנות הדגל השלישית באימפריה הקטנה שלהן , הכוללת מלבד דה רואו גם את אליזבת וג’יימס, מותג עכשווי עם מחירים נגישים יותר, ששואב השראה מהמלתחה ואוסף פריטי הווינטג’ שלהן.
מי שזכו לפרסום ציבורי מאז ינקותן היו המיליונריות הצעירות ביותר מעבודה שלהן (עבור כל פרק ב“צער גידול בנות” הן קיבלו בראשית הדרך 2,400 דולר ולקראת ירידתה מהמסך עלה הסכום ל־80 אלף דולרים לפרק); כשמלאו להן 6 כבר היו למפיקות הצעירות ביותר בהוליווד עם חברה משלהן; ובשנות האלפיים הן השפיעו על דור שלם של ילדים ובני נוער גם באמצעות ספרים שכתבו, מגזין שהוציאו לאור, קו טיפוח ושיתוף פעולה עם רשת וולמארט בקו בגדים.
ב־2005 הכתיר ”הניו יורק טיימס” את מרי קייט כ”אייקון אופנה” בשל סגנון ששאב השראה מבוהו שיק וכלל משקפי שמש גדולים, שכבות של לבוש, וכובעים ותיקים גדולים וממותגים. אבל אם בשנות האלפיים היו האחיות התאומות מושא לצלמי פפראצי, הרי שכיום הן נמנעות מאור הזרקורים.נמנעות עד כדי כך, שלפני כארבע שנים, הרחק מעדשות המצלמות, נישאה מרי קייט בטקס אינטימי לאוליביה סרקוזי, אחיו של נשיא צרפת לשעבר המבוגר ממנה ב־17 שנים.
גם פרסומות של דה רואו לא תראו במגזיני האופנה או בכל מקום אחר, ובשבוע האופנה בניו יורק הן מקיימות פרזנטציה אינטימית, בניגוד לתצוגות אחרות עתירות בסלבס. “אנחנו נשים מקצועיות וכך אנו מתנהלות. אל תשכחו שאנחנו עובדות מגיל תשעה חודשים”, סיפרו בראיון נדיר למגזין “ווג”. “היינו שם, הצטלמנו ונחשפנו. זו הדרך שבחרנו בה להמשיך הלאה בחיינו. לא להיות באור הזרקורים, לתת לבגדים לדבר בשם עצמם”.
את המותג הקימו השתיים ב־2006 עם מטרה צנועה: ליצור את הטי שירט הלבנה המושלמת, בניסיון לבדוק אם פריט שנתפר מבד איכותי ובגזרה טובה יימכר גם ללא לוגו. זה עבד. והקולקציות התרחבו ובמשך הזמן נוספו קווי אבזרים ונעליים, ובשנה שעברה אף הושק קו גברים.
הן אינן מייחסות חשיבות לטרנדים, וסגנון הלבוש שלהן השתנה לגמרי בעקבות הפיכתן למעצבות־על והיום אפשר להגדיר אותו כמינימליזם מודרני, אלגנטי ומתוחכם שעושה שימוש בבדי יוקרה איכותיים, ברמת חייטות גבוהה ובמשחקי פרופורציה. בשום פנים ואופן בלי לוגואים צעקניים, צבעוניות מתפרצת, פרינטים מתוחכמים או גזרות מורכבות.
זה מותג דיסקרטי ומאופק, אך בהחלט לא משעמם; עם אמירה על־זמנית אך יקרה להחריד. למשל: מעיל קשמיר ב־8,000 ליש”ט, שמלת אורגנזה משי ב־2,000 ליש”ט וטי שירט מבד קרפ וינטג’ ב־205 ליש”ט. הן גם מודות כי הן מעצבות ללקוחות מאוד ספציפיות. “אנחנו מבינות איך היום שלהן נראה, איך ומתי הן נוסעות”. זה קהל יעד מצומצם מאוד שמוכן לשלם את המחירים שהן גובות.
אבל מתברר שהסיכון הכלכלי משתלם. על פי העיתון “WWD”, הסתכמו ב־2018 מכירות המותג, החביב גם על נשות תעשיית האופנה, ב־400 מיליון דולר.
רק השנה הן השיקו אתר מכירתי משלהן — “האופן שבו בגדים מיתרגמים ברשת הוא אתגר”, אמרה מרי קייט בראיון. “לא פשוט להעביר קשמיר ואיכויות בדים כה גבוהות לדו ממד דיגיטלי” — אם כי גם קודם היה אפשר למצוא פריטים שלהן בחנויות אונליין דוגמת מאצ’ס.קום ונט־א־פורטה.
אבל בימים שבהם חנויות נסגרות והאינטרנט הוא זירה מרכזית לקניות, האחיות אולסון יצרו עולם משלהן שכולל אופנה, עיצוב ואמנות ומושך את הלקוחות אליהן בייחוד שלו. החלל בחנות החדשה בלונדון, בקרלוס פלייס 15, משלב בתוכו אלמנטים מעץ וצבעי אפור ולבן, מדפי ברזל כהים, מלאכות יד ופריטים של אר־דקו ומאמצע המאה ה־20. הכל מוצע למכירה, לרבות רהיטים יפהפיים, פריטי קרמיקה בעבודת יד מניו יורק, תכשיטים של טיפני ובולגרי משנות ה־30 עד ה־70, מהדורה מיוחדת של תכשיטים של המעצבת הברזילאית אנה קורי, ואוסף מצתים ייחודי, שיתוף פעולה של חברת דופון ואמנית אמריקאית שאיירה עליהם.
בראיון ל”וול סטריט ג’ורנל” לפני שנה סיפרו השתיים על הקושי והתגמול בעבודה יחד כאחיות, והשוו את היחסים ביניהן כנשות עסקים לנישואים. “אנו פועלות בלחץ”, אמרה מרי קייט, “ואנחנו בנות מזל שיש לנו שותפות כה נהדרת, שאנחנו יכולות לסמוך זו על זו, כי המקצוע הזה יכול להיות כה בודד. שום דבר לא בא בקלות. כך גידלו אותנו ואנחנו מאמינות בזה”.