“תוכנית הבוקר" היא לא יותר מבוקר של שחר ישן

כיאה לסדרה חדשה של שירות הסטרימינג של אפל TV פלוס, “תוכנית הבוקר” (The Morning Show), ספינת הדגל של השירות, מתחילה בתקריבים על אייפונים מצלצלים. אם כבר השקענו כל כך הרבה מיליונים של מזומנים במיזם החדש הזה שלנו, אומרים לעצמם הבכירים, למה שלא נכניס איזו פרסומת חינם?

התוכן השיווקי הזה הוא לא החולשה היחידה של הסדרה החדשה המתמקדת באחורי הקלעים של תוכנית בוקר אמריקאית, שהחזירה למסך הקטן את ג’ניפר אניסטון, אחרי שנים רבות של היעדרות; את סטיב קארל, אחרי שנים מעטות של היעדרות; ואת ריס ויתרספון, כוכבת קולנוע במקור, שרק לא מזמן השתתפה בסדרת הטלוויזיה המוצלחת “שקרים קטנים גדולים”.

ג’ניפר אניסטון וריס ויתרספון ב”תוכנית הבוקר”. הכימיה ביניהן טובה צילום: אי פי

הסדרה, המתחילה בהודעה של אלכס לוי (אניסטון) בשידור חי על פיטוריו של השותף שלה להנחיית תוכנית הבוקר מיטש קסלר (קארל), בגלל טענות להטרדה מינית נגדו, לוקה במטיפנות ובפמיניזם בשקל: אלכס אומרת, למשל, ש”לפעמים נשים צריכות לקחת את המושכות בכוח, אם הן לא ניתנות להן”. רשמתי; יש בה יותר מדי קריצות פנימיות, כמובן לפרשת מאט לאואר מתוכנית הבוקר “טודיי” של רשת אן.בי.סי, שפוטר מהסיבות הללו (הסדרה גם מבוססת על ספרו של בריאן סטטלר “בוקר טוב: בתוך מאבקי הכוח של תוכניות הבוקר”), ול”חדר החדשות” של ארון סורקין; וגם נעיצת מרפק קלה למאבק של שירותי הסטרימינג מול הטלוויזיה הממוסדת האמריקאית של פעם. “מצחיק איך כל עולם הברודקאסט יכול ליפול מצוק בעוד כמה שנים מעטות”, אומר דמות של בכיר ברשת, בסדרה של אפל, שהיא כמובן אחת מאלה שדוחפות את הטלוויזיה המסורתית מאותו הצוק.

אבל “תוכנית הבוקר” היא סדרת טלוויזיה טובה, יעילה, כיפית ונוצצת במסורת הברודקאסט - הרבה יותר מאשר החספוס הקולנועי הרציני והלעתים תובעני של סדרות האיכות של הכבלים, ובמידה מסוימת של נטפליקס. היא שטחית וקלילה, מושכת ומהנה, גם כשהיא עוסקת בנושאים קשים לכאורה כמו הטרדה מינית. יש בה טוויסטים והפתעות, כוכבים גדולים שמגלמים כוכבים קטנוניים, המנסים להקדים את הבוסים הנלוזים, שמנסים להכשיל אותם.

כזוהי, למשל, בראדלי ג’קסון (ויתרספון), כתבת חצופה מתחנה מקומית בפריפריה, שנוטה לשבור את הכלים, מוצאת את עצמה בתפקיד בכיר בתוכנית הבוקר הגדולה, מול אלכס לוי. השתיים — אניסטון וויתרספון — עלו לאפל הרבה מאוד כסף (2 מיליון דולר לפרק לכל אחת). הכימיה ביניהן טובה, ממש טובה. אולי אפילו שווה את ההשקעה.

באופן פרדוקסלי הסדרה החדשה הזאת של שירות הסטרימינג לא מביאה אתה בשורה חדשה (לא מבחינה תוכנית וגם לא מבחינה טכנית: שלושה פרקים הוצעו כעת, ומעתה בכל שבוע יעלה פרק נוסף). “תוכנית הבוקר” לא רק מתארת את הטלוויזיה של הרשתות (לזו הבדיונית בסדרה קוראים יו.בי.אי, שזה בטח בגימטריה ובשיכול אותיות אומר משהו על אפל ואייפונים, אבל לא טרחתי לחשב), והיא לא רק מתבססת על כוכבי טלוויזיה ותיקים. היא גם עשויה במסורת של התוכניות של הרשתות, שאותן אולי יפילו יום אחד מצוק.