פייפר קאט: האמנית ביאנקה ספריינס מייצרת שמיכות מאלפי חתיכות נייר

“התחלתי להתנסות בנייר והתאהבתי בו מהר מאוד” אומרת האמנית ביאנקה ספריינס (Bianca Severijn).

“הוא מדיום נהדר כי יש הוא מגלם בתוכו המון אפשרויות לעבודה. אפשר לגזור, לקפל, לחתוך. אני נמשכתי דווקא לחיתוך הידני כי במשך המון שנים עבדתי רק מול המחשב ובער בי לעשות משהו עם הידיים”.

ספריינס (55), ילדת הולנד, חיה ב־12 השנים האחרונות בישראל. היא הגיע לפה לראשונה בגיל 19 והכירה את בעלה, במשך שנים חיו באמסטרדם והיו בעלים של חברת עיצוב מצליחה שהתמחתה בעיצוב לילדים, ועבדה בין היתר עם חברת האופנה Esprit. כשעברו לחיות בארץ פנתה ספריינס לאמנות.

“פיתחתי טכניקה משלי לעבודה בנייר ואני עדיין מתנסה מדי יום. אני עובדת עם נייר שמיוצר באיטליה שיש לו טקסטורה מעט מחוספסת, אותו אני קורעת עם הידיים וצובעת בשכבות. הטקסטורה שלו משפיעה גם על הצבע”. בימים אלו היא מציגה את “שמיכות ביטחון” בגלריה פריסקופ בת”א הכוללת סדרה של שמיכות העשויות אלפי חתיכות נייר.

האמנית ביאנקה ספריינס צילום: סיגל קולטון

למה שמיכות?

“במשך כל השנים אני עסוקה עם הנושא של הגירה, עקירה. למרות שאני עשיתי את זה מבחירה, יש מיליונים שעושים את זה מדי יום בעולם ולא מבחירה. גם עבורי היה קשה לבוא לישראל, הרגשתי כמו צמח שעקרו לו את השורשים ושתלו אותו במקום אחר. התחלתי לחקור את נושא המהגרים והפליטים וגיליתי שבהרבה מקרים כשהם מגיעים למדינה חדשה, הדבר הראשון שנותנים להם הוא שמיכה.

שמיכה שיצרה ספריינס. מספקת הגנה צילום: סיגל קולטון

"גם כשאנחנו נולדים הדבר הראשון שעושים הוא לעטוף אותנו בשמיכה, וזה גם הדבר האחרון שעושים אחרי שאנחנו מתים, בטח בדת היהודית. גם בכל החיים שבין הלידה והמוות, אני מרגישה שאנחנו צריכים את ה’שמיכה’ שתגן עלינו, שכוללת את כל החוקים, הזכויות והחובות שלנו. ומה שיפה הוא שלפעמים אתה יכול להיות זה שתזדקק לשמיכה ולפעמים זה שתתן את השמיכה למישהו אחר שזקוק לה”.