תפוח בלי דבש: על שירות הגיימינג החדש של אפל
אפל ארקייד, שירות הגיימינג החדש של ענקית הטכנולוגיה, שווה את המחיר הנמוך. אבל בינתיים לא כולל משחקים שגיימרים ירגישו רע אם יחמיצו
ברוב המקרים מדובר במשחקים קטנים וקלילים כמו ."Frogger in Toy Town", משחק פלטפורמה קטן וחמוד שמחזיר לחיים את דמות הצפרדע ממשחק הארקייד הקלאסי. זה שירות אטרקטיבי, במיוחד בהתחשב במחיר הנמוך – אבל בינתיים אפל לא כללו בו (או לא מעוניינים להשקיע את הכסף הדרוש כדי לכלול בו) משחקים שגיימרים ירגישו ברע אם יחמיצו, כך שבעוד ההשקעה אטרקטיבית עבור מי שכבר יש לו מוצר אפל, ספק אם הוא יגרור מישהו לאפל־סטור.
מתוך Frogger in Toy Town
בפלטפורמה יש גם נוכחות כבדה של מפתחים עצמאים: כבר עכשיו אפשר לשחק שם ב־Overland, משחק הישרדות בעולם פוסט־אפוקליפטי שזכה להייפ בזכות הכתיבה המושקעת שלו, ובקרוב יגיע גם Beyond a Steel Sky, משחק ההמשך לקווסט הסייברפאנק הקלאסי Beneath a Steel Sky, משנות ה־90. אבל בשני המקרים אלה משחקים שזמינים גם בשאר הפלטפורמות.
אפל ארקייד הוא, טכנית, שירות מנוי משחקים ולא שירות סטרימינג: את המשחקים עצמם עדיין צריך להוריד למכשירים. אבל בהתחשב במבחר הגדול ובזמינות אפשר לראות בו סוג של סנונית מוקדמת בתחום הזה (גוגל מיהרה להשיב עם הגוגל Play Pass, שירות דומה שזמין כעת רק בארה”ב) — בטרם יגיעו שירותי סטרימינג עתידיים כמו גוגל סטאדיה, שאמורים להיות מסוגלים להריץ בקלילות ובאמצעות חיבור אינטרנט בלבד, גם משחקים הכבדים ביותר.
מתוך overland game
קשה שלא להמליץ על אפל ארקייד למי שכבר מחזיק מוצר של אפל, אפילו אם הוא משחק רק שעתיים־שלוש בשבוע. תמורת רק 5 דולר לחודש קשה לדמיין איך מישהו, אפילו בעל עניין מינימלי בגיימינג, לא ימצא לפחות משחק אחד או שניים שהוא מעוניין להשקיע בהם את הזמן.
אבל המחיר הנמוך של השירות מעלה שאלות נוספות, למשל, כיצד יתוגמלו מפתחות המשחקים. מודלים כמו ספוטיפיי, למשל, מציעים שירות מדהים אבל מעבירים גרושים לכיס האמנים, להוציא את אלה הנחשבים ביותר; מצד שני נטפליקס משקיעה הרבה כסף בפיתוח כמות אינסופית של סדרות אבל גם נמצאת בחוב, שנכון לאפריל השנה, נאמד בכ־12 מיליארד דולר.
התשובות של אפל, כצפוי, חידתיות למדי ומדברות על תגמול למפתחות המבוסס על שעות משחק ו"אנגייג'מנט", מה שכנראה אומר שהמפתחים אמורים לקוות בעיקר למינוף החשיפה שיקבלו באפל ארקייד שיאפשר להם מכירות בפלטפורמות אחרות. אם לא, הם תמיד יכולים לעשות את מה שרוב האמנים עושים מאז שספוטיפיי נכנס לתמונה, ולהסתמך על מכירת חולצות.
