הספורט הלבן: האם פסילתה של שחיינית אמריקאית נבעה בכלל מאפליה גזעית?

בשלוש השנים האחרונות, השחיינית ברקין וויליס מאנקורג’ שבאלסקה פוקדת את חדר הכושר כמעט מדי יום. היא אינה מגיעה לבדה וכמעט תמיד ניתן למצוא את אחותה הצעירה לצדה.

בריקן וויליס בת ה־17, הבכורה מבין האחיות, נחשבת כיום לאחת השחיינות הצעירות והמבטיחות במדינת אלסקה. בשנה הבאה, אם דברים ימשיכו להתקדם כמתוכנן, היא צפויה לזכות במלגה באחת המכללות הנחשבות בארה”ב.

השבוע שחלף היה אמור להיות שבוע רגיל בחייה של שחיינית מצטיינת בכיתה י”ב. אך במקום שיעסקו בניצחון המרשים אותו השיגה במשחה ל־100 יארד, חלום של כל שחיין אמריקאי, עסקה התקשורת באופן אובסיבי בסיבה שהביאה לפסילתה הזמנית באותה תחרות תיכונים: היא “הפרה של כללי הצניעות בספורט”.

השחיינית ברקין וויליס

ג’יל בלקסטון, שופטת התחרות, החליטה שטפח מישבנה של וויליס היה חשוף יתר על המידה. בלקסטון, שופטת מתנדבת בעלת ותק, לא ציפתה שהפסילה, שהיתה מגובה בתקנון התאחדות הספורט האמריקאית לתיכונים, תהפוך לצונאמי של סיקור לאומי שגולש הרחק מחוץ לבריכת השחייה.

מה גרם לסיפור המקומי להפוך לכה מתוקשר? “אני מאמינה שהסיבה לפסילה היתה גזענות וסקסיזם”, טענה לורן לנגפורד, מאמנת הילדוּת של וויליס, בראיון ל”וושינגטון פוסט”. לדברי לנגפורד, העובדה שחניכתה אינה לגמרי לבנה בספורט שמרבית העוסקים בו לבנים, היתה חלק מהעילה הבלתי מוצדקת לפסילה. במשך השבוע צפו ועלו טענות שזו אינה הפעם הראשונה שבלקסטון נטפלת לאחיות וויליס. גם האחות הצעירה דרמר, כך נטען, נפלה קורבן להיטפלות דומה מצדה.

עובדה שאי אפשר להתעלם ממנה ומחזקת את טענת המצדדים בוויליס, היא שכל בנות נבחרת השחייה בתיכון “דיאמונד” שבו לומדות הוויליסיות, לובשות בגדי ים אחידים. הזמנתם בוצעה לפני כמה חודשים על ידי מחלקת השחייה של בית הספר וגזרתם אושרה בהתאם לתקנות. אז אם בגדי הים של כל השחייניות זהים לחלוטין ואף חוקיים, כיצד זה שרק בריקן וויליס נפסלה? לנגפורד סבורה שזה גם בגלל שלמבנה גופה של חניכתה “מאפיינים חטובים ועגולים יותר”. מבחינתה, וכך גם מבחינת מועצת החינוך המחוזית של אנקורג’, שנתנה לשחיינית גיבוי מלא, אין להעניש את וויליס רק בגלל שמבנה גופה שונה, והאופן שבו בגד הים מכסה או לא מכסה את ישבנה כתוצאה מכך.

אבל בלקסטון לא מואשמת רק בהתעסקות סקסיסטית במאפייני ישבנה של שחיינית קטינה. על פי חוקת השחייה של התאחדות ספורט התיכונים האמריקאית, טרם הפסילה, היה עליה להתריע בפני מאמנה של וויליס על הפרתה. ועל המאמן ליידע את הספורטאי ולתקן את הליקוי בבגד הים — בלקסטון, מתברר, לא ביצעה זאת וכך נרשמה הפסילה הראשונה בתולדות אלסקה בשל הפרת כללי צניעות בשחייה.

ווג’י של חליפת השחייה

“ביקשו מאתנו לאכוף את התקנות החדשות של התאחדות הספורט לתיכונים וכך עשיתי”, כתבה בלקסטון לאחר ימים שבהם קולה לא נשמע. “הבחנתי בספורטאית שלא נשמעת לתקנות, מה שהביא אותי לפסול אותה כמתבקש”. השופטת הוותיקה מרגישה כי היא סופגת מתקפה אישית שנוגעת לשיח הער על ענייני גזע בארה”ב רק בגלל שביצעה את עבודתה. אנט רוד, שופטת נוספת שהיתה בתחרות, יצאה להגנתה וסיפרה ל”אנקורג’ דיילי ניוז”, כי הבחינה בבירור כי “בגד הים של וויליס היה מורם כה גבוה, עד שיכולתי לראות לחי ישבן אחת נוגעת בשנייה”.

המאמנת לנגפורד סבורה שעצם ההתעסקות בגופה של שחיינית צעירה, פסול מלכתחילה. לדבריה, ייתכן שמה שקרה הוא שבגד הים של וויליס נמשך מעלה באופן בלתי רצוני: “ווג’י של חליפת השחייה, כמו שאנחנו קוראים לזה. אף אחד לא מסתובב כך בכוונה”.

אך יש גורמים בענף השחייה שחולקים על טענה זו. שופטים ונושאי משרות בענף, משוכנעים שחלק מהשחיינים, נשים וגברים כאחד, לובשים את בגדי הים שלהם בצורה חשופה במתכוון. לשם כך, הם אומרים, נקבעו החוקים שנועדו להסדיר את הנושא: גברים צריכים ללבוש בגדי ים שמכסים את הישבן ונשים צריכות ללבוש בגדי ים שמכסים את הישבן והחזה.

סביר להניח שברקין וויליס היתה מעדיפה שלא להיות כה בקיאה בתקנות אלו ורק לרדוף אחר ניצחונות. כך גם חשבו גורמי החינוך בעיר אנקורג’, שהצליחו בימים האחרונים להפוך את החלטתה של בלקסטון. בבית השחייניות הבשורה התקבלה בשמחה. אך אמן בכל זאת ממשיכה לפעול כדי להרחיק את השופטת בלקסטון לצמיתות משיפוט. מבחינתה, זו גם חייבת להיות אחת התוצאות של העיסוק התקשורתי בנושא.