אנרגיה חלופית: המלצות לשעות הפנאי

לסרוג תוך כדי תנועה

״חוטיאדם״. אבולוציה של צמיחה צילום: אבשלום פולק

מוזיאון העיצוב בחולון מעלה את סף הגירוי התרבותי במסיבת סוף הקיץ שלו שתתקיים מחר ותכלול את המיצג החד פעמי ״חוטיאדם״. שלוש רקדניות מתיאטרון מחול אבשלום פולק, ילבשו סריגים המדמים את אנטומיית הגוף, בעיצוב האמנית ומעצבת הטקסטיל מוריאל דז’לדטי, וידמו באמצעות תנועה אבולוציה של צמיחה או ריקבון. כשאתם מביטים במייצג נסו לשים לב לעובדה שהבדים נסרגו תוך כדי תנועה, כשמדי פעם הולבשה היריעה על גוף הרקדנית ואז הוחזרה להמשך סריגה. וכך אולי מלבד הרהורים על תנועתו של הזמן יעלה בכם גם דחף לקחת את המסרגות לידיים.

אדר ריכטר

להתפעל מוירטואוזיות רוסית

“קיץ". סרט נפלא על מוזיקה ויצירתיות צילום: באדיבות YES

ערוץ יס 3 ממשיך לגאול את הסרטים הכי טובים שהמפיצים גנזו ב-2018, ועכשיו מגיע תורו של הסרט הרוסי “קיץ” (“Leto”), שלו היה מופץ בשנה שעברה בוודאי היה נבחר לאחד מסרטי השנה. זהו לכל הפחות סרט הרוסי הכי טוב של השנה שעברה. במאי התיאטרון קיריל סרברניקוב, ממתנגדיו הקולניים ביותר של פוטין, היה בשנתיים האחרונות תחת מעצר בית באשמת מעילה ואולץ להחמיץ את בכורת הסרט בפסטיבל קאן. “קיץ” מצולם באופן וירטואוזי ובשחור-לבן יפהפה והוא מספר את סיפורה של להקת הרוק קינו, שפעלה בלנינגרד בתחילת שנות השמונים. אלה שיא ימי המלחמה הקרה אבל הרוקנרול הוא החופש והמהפכה של קהילת המוזיקאים הזאת והמעריצים שסובבים אותה. זה סרט נפלא על מוזיקה ויצירתיות, כמו גם הקנאה והתחרותיות שמתלווה אליהן, ועבורנו זו גם חשיפה לרוק הסובייטי של האייטיז (ולגרסאות הרוסיות לשירים של איגי פופ, לו ריד ודיוויד בואי).

יאיר רוה

לשלב אמנות מוצלחת וקולינריה

צילום של מארק יאשייב. מגוון מסקרן צילום רפרודוקציה: נועם גל

לפעמים יש משהו כיפי הרבה יותר בלחוות אמנות במקום שאתה לא באמת מצפה לה. זה המצב בתערוכה החדשה “מצפן” שמוצגת בבית קנדינוף ביפו, חלל שהוא גם מסעדה, גם מציג אמנות וגם מקיים אירועים וכל זה בבניין עתיק ומרשים. התערוכה, המציגה עבודות של בוגרי המחלקה לצילום של המרכז האקדמי ויצו חיפה, מעלה עוסקת באחת הסוגיות המוכרות - לשם מה לימודי צילום נחוצים בעידן בו לכל אחד יש באמתחתו מצלמה סופר משוכללת בנייד. מציגים בה כ-30 מבוגרי המחלקה, וזוהי הזדמנות נדירה יחסית להתרשם ממגוון גדול של עבודות צילום בטכניקות ובסגנונות שונים ומסקרנים, ולהחליט מה עמדתכם בנוגע לשאלה הנ”ל.

רעות ברנע

לצלול לעולם המופתי של דיוויד סימון

מגי ג'ילנהול ב“הצמד". נאמן למציאות צילום: Paul Schiraldi/HBO, באדיבות yes

“הצמד”, הסדרה של יוצרי “הסמויה”, לא נהפכה לשיחת היום הטלוויזיונית, וזה חבל כי היא כמו כל היצירות של דייוויד סיימון בונה ומפרקת מבנים אורבניים בצורה מאלפת. ב”סמויה” זה קרה ב”בולטימור”; ב”הצמד” - בטיימס סקווייר של ניו יורק בשנות השבעים והשמונים. “הצמד”, שעלתה השבוע לעונה שלישית ואחרונה, עוסקת בהתפתחות הפורנוגרפיה בניו יורק של השנים האלה, וזה קורה לצד הרבה סמים, מין, אלימות וזוהמה. אך במאמץ לבנות עולם אמיתי, מורכב, מרובה דמויות, נאמן למציאות ולעובדות, דייוויד סיימון לוקח את הזמן. מי שנשבע בשמו מוכן לצאת איתו למסע הזה. אנחנו מודים לו עליו. אחרים אולי מחכים לשמוע אם כדאי לארוז ולהצטרף כשכל הפרקים כבר זמינים ולצפות בהם בבינג’. כך או כך, העונה מתחילה בסוף דצמבר 1984, רגע לפני שמגיפת האיידס ומהלכי העירייה עומדים לשנות את העיר מהקצה לקצה.

רותה קופפר

לרכוש ממיטב האיור המקומי

איור של רותו מודן. מאגר בלתי נדלה

כשהמאיירות ואמניות הקומיקס רותו מודן ובתיה קולטון העלו את הרעיון למכור הדפסים מתוך הארכיון הפרטי, הן לא הצליחו לבחור מבין המאגר הבלתי נדלה שנצבר במהלך 25 שנות איור. כך נולד הרעיון לתת ללקוח לבחור בעצמו את האיור שהוא הכי אוהב ובהתאם לכך נבחר הלוקיישן “רע-בית מלאכה לצילום” איתו הן עובדות, ובו יוכל הלקוח לקבל הדפס על נייר כותנה איכותי כולל חתימה במקום. 1,345 אופציות מתוך ספרי הילדים של השתיים, ספרי הקומיקס “הנכס” ו”קרוב רחוק” של מודן, מפת עולם מאוירת, אריזות של שוקולדים, לוחות שנה, איורים ממגזינים בארץ ובעולם וגם איורים שיצרו לעצמן. שישי: 10:00-16:00, שבת: 10:00-20:00. הזרם 1 תל אביב.

מאיה נחום שחל