הסדרה "ג’יפסי רוז": מי פה צריכה אשפוז
הסדרה העוסקת ביחסים חולניים בין אם לבתה, גורמת לפעור את הלסת מרוב השתאות, או לעתים משיעמום
“ג’יפסי רוז” היא עוד סדרת פשע אמיתי שעולה לשידור הערב ב־yes EDGE. היא מביאה את סיפורה של דידי בלנשארד (פטרישיה ארקט), אם יחידנית לבתה ג’יפסי רוז (ג’ואי קינג), הרתוקה לכיסא גלגלים, וסובלת משורה של מחלות. עד מהרה מתברר כי הבת הלבושה בבגדי ילדים, קרחת ואוחזת בבובות פרוותיות היא מבוגרת מכפי שנדמה, וכי האם אינה תמימה ורחמנית כפי שנראה.
הסדרה, בת שמונה הפרקים, מתחילה בגילוי של גופה ב־2015 בבית האם והבת. משם היא מדלגת לאחור ליום שבו הגיעו השתיים לבית הזה, שנבנה על ידי ארגון צדקה לנפגעי סופת קתרינה. כבר בתחילת הפרק הראשון מתברר כי ג’יפסי רוז אינה חולה במידה שאמה טוענת, ובהמשך נראים רופאים שמטילים ספק במחלות של הילדה, ומכוונים את הדיאגנוזה שלהם לאם, שלדעתם סובלת מתסמונת מינכהאוזן, של התמכרות לבתי חולים, דרך אשפוז בתה.
ג’ואי קינג ופטרישיה ארקט ב”ג’יפסי רוז”. איך איש לא ידע דבר?צילום: באדיבות YES צילום: באדיבות YES
קשה לתאר את אירועי הסדרה מבלי לחשוף ספוילרים, אבל הסיפור הזה סופר במלואו בסרט תיעודי “אמא נרצחה לי” (“Mommy Dead and Dearest”), שבתורו התבסס על כתבה מ־2016 שכותרתה “די־די רצתה שילדתה תהיה חולה, ג’יפסי רצתה שאמא שלה תירצח” — כותרת שמתמצתת את הסיפור כולו. כל זה לא פוגם ברצון לצפייה. גם אם יודעים את עיקרי הדברים על מערכת היחסים החולנית והמופרעת בין האם ובתה, עדיין מעניין לגלות עוד פרטים על איך התקיימה, מאיפה נבעה, איך הקהילה לא ידעה דבר, מה היה תפקיד של המערכת הרפואית, ואיך ג’יפסי הלכודה בכיסאה הוציאה דברים אל הפועל (ולמה באופן הזה).
הסיפור של “ג’יפסי רוז” הוא מהסוג שאומרים עליו כי המציאות עולה על כל דמיון. בהמשך ישיר לקלישאה זו אומר שהסרט התיעודי עולה על הסדרה הבדיונית, והוא מוצע בספריית הדוקו של HBO (ביס, הוט וסלקוםTV). עדיף לצפות בו מאשר בסדרה (גם חוסך זמן). הלסת נשמטת למראה האירועים האמיתיים שמתועדים בסרט הדוקו, שכולל סרטים משפחתיים, כתבות חדשותיות, צילומי בית משפט, ראיונות עם מקורבים ועם ג’יפסי רוז בשלבים שונים של חייה.
בסדרה הבדיונית על המקרה הלסת נפערת גם היא, אבל לפעמים בפיהוק, לאור המריחה הממושכת להכעיס של האירועים, במיוחד בפרקים האחרונים (בשביל מה צריך שמונה?). וזאת למרות ההופעות הטובות של פטרישיה ארקט ושל ג’ואי קינג (ששתיהן מעומדות לפרס אמי עליהן), ובמיוחד של השכנה הספקנית משהו מל (קלואי סוויני).
