שלמה בר-שביט: שלום לילד של הבימה

לפני פחות משנה חגגו לשחקן שלמה (שלוימל’ה) בר שביט יום הולדת 90 בתיאטרון הבימה. בר שביט עלה לבמה ישוב על כיסא הגלגלים אתו התנייד בשנים האחרונות ודיבר אל הקהל. אף ששנים רבות לא גילם אף תפקיד בתיאטרון החיבור לבמה היה מיידי והיה ברור שזה מקומו הטבעי.

בר שביט שהלך אתמול לעולמו נולד בירושלים. אחרי שהוריו התגרשו נדד בין מוסדות וקיבוצים, שירת בצ’יזבטרון ועוד כנער הצטרף לתיאטרון, שם קראו לו “הילד של הבימה” ובו שיחק לצד דור המייסדים בהם חנה רובינא ומנחם גנסין ובסך הכל יותר מ־260 תפקידים בהצגות שונות, בהן ב”בערבות הנגב”, “המלביש”, “הקמצן”, “מרי סטיוארט”, “גבירתי הנאווה” והצגת היחיד “שחקן מפתח” המספרת את סיפור חייו בתיאטרון.

שלמה בר־שביט. נפש של משורר צילום: ז'ראר אלון

על אף מחלת הפרקינסון ממנה סבל הוא היה צלול לחלוטין. נפגשנו לפני שנה וחצי לקראת חגיגות המאה לתיאטרון בקפה הסמוך להבימה. “אף פעם לא הלכתי מפה כי הבימה זה הבית שלי”, הסביר. הוא סיפר שהאכיל וחפף את ראשה של רובינא כשחלתה בשפעת ואת הסיפור המפורסם על ה”מפתח” לתיאטרון שהעניק לו גנסין אותו העביר לדור הבא, ויחד עם זאת גם את הסיפורים הפחות נעימים על השנים בהן ישב בהנהלת התיאטרון וקנה לעצמו אויבים.

“מרגע שעליתי ארצה ולאורך כל השנים הייתי מאוד קשורה אליו”, מספרת השחקנית כלת פרס ישראל ליא קניג ששיחקה איתו בעשרות הצגות בהן “הכיסאות” ו”הדרך לברודוויי”. “הידידות והקשר היו גם דרך התיאטרון וגם באופן אישי. הוא לא סתם היה קשור להבימה הוא פשוט גדל וחי שם ווהיה במרכז התנועה התיאטרונית והתרבותית כאן”.

רבקה מיכאלי מספרת: “זכיתי לעבוד עם שלוימל’ה בתסכיתי רדיו רבים ובהצגה ‘עליזה מזרחי’. הוא תמיד היה מספר על תיאטרון וידע לבנות סיפור באופן הכי משעשע עם פואנטה ועניין, זה היה אדיר. הוא מסוג האנשים שכשהם הולכים אין להם תחליף”. הזמרת והשחקנית ריטה, ששיחקה לצדו ב“גבירתי הנאווה” מספרת על “איש מתוק ושחקן מקצוען ומוכשר. אני הייתי שחקנית צעירה והוא מאוד תמך”. ונעמי פולני הגדירה במשפט אחד את חברה מימי הצ’יזבטרון: “שלוימל’ה חבר יקר שלי, איש עם נפש של משורר”.