אנרגיה חלופית: המלצות לשעות של פנאי
תערוכה "זום 2019 - אמנים ישראלים צעירים" במוזיאון הטבע בת"א, מעדניית "נורדיניו" בת"א, הספר "מעשי צפייה" של יגאל בורשטיין והסדרה הגרמנית “דארק” בנטפליקס
08:1422.08.19
אמנות
איזבלה וולובניק צילום: מאיה זהבי
ג'ים גפינגן צילום: איי אף פי
קינוח מתוק ב"נורדיניו" צילום: אנטולי מיכאלו
הספר "מעשי צפייה" של יגאל בורשטיין צילום: הוצאת סטימצקי
סדרה "דארק"
לחשוף ילדים ליצירה
איזבלה וולובניק צילום: מאיה זהבי אף שאני תמיד מעודדת לקחת ילדים לראות אמנות, הילדים (גם אלה שלי) לא תמיד בעניין. אז הנה הזדמנות לגרום להם להיחשף לאמנות מקומית משובחת במיוחד בלי שהם אפילו ישימו לב לכך: במוזיאון הנהדר לטבע על שם שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, שנפתח לפני שנה, מוצגת בימים אלה תערוכת “זום 2019 - אמנים ישראלים צעירים”. זו תערוכת זום השנייה, שיזמה גילה לימון ואוצרת יחד עם טל בכלר. התערוכה מפנה זרקור אל בוגרי בתי הספר לאמנות מהשנתיים האחרונות. ההצבה של העבודות, במקביל לתערוכת הקבע במוזיאון, היא אולי לא הדרך הקונבנציונלית להתמקד ביצירות אמנות, אבל היא בהחלט חושפת אותן לקהל נוסף, ובינינו, זה אחד הדברים שאמנות ישראלית הכי זקוקה לו היום. בין העבודות אפשר למצוא את איזבלה וולובניק הנפלאה עם ציורים שנדמים ילדותיים ותמימים בתחילה אבל בעצם גורמים לזעזוע; את נגה פרחי עם פסל נהדר של אורברוס המיתולוגי, הנחש האוכל את זנבו, אך בפרשנות שלה; את יובל אצילי עם עבודות העשויות מיליוני חתיכות של מגזרות נייר; ואת מיה פרי בעבודת וידאו נפלאה שנעשתה בהשראת מוזיאון הטבע. בסופו של דבר, סביר להניח, שאתם תהנו אפילו יותר מהילדים.
רעות ברנע
סטנד־אפ
לצחוק על חיי היומיום
ג'ים גפינגן צילום: איי אף פי קומדיה בדרך כלל מבוססת על הפתעה, אבל יש משהו בסטנדאפ של ג’ים גפיגן שדווקא מזכיר סווטשירט ישן ואהוב. כשאתה רואה המופע שלו Quality Time, באמזון פריים, אתה יודע שהוא יעלה לבמה, ידבר לאט, יספר בדיחות על אכילת היתר שלו, על המשפחה שלו, לא ינסה להיות פרובוקטיבי (למעשה, הוא אפילו לא מקלל), רק יספק אבחנות קטנות וחמודות מחיי היומיום. איכשהו, בזכות החביבות והכריזמה המשונה שלו, זה תמיד יצחיק הרבה יותר משהיית מצפה שזה יצחיק אותך. אבל עדיין, מדי פעם גם גפיגן מפתיע, בעיקר כשהוא מדבר על הגידול העצום שהוסר בהצלחה מראשה של אשתו.
עמית קלינג
אוכל
לחטוף קינוח איכותי
קינוח מתוק ב"נורדיניו" צילום: אנטולי מיכאלו לגל המעדניות שמציף את תל אביב מתווספת “נורדיניו”, שממוקמת בסמוך למסעדת נורדוי ומלון נורדוי במדרחוב נחלת בנימין. על התפריט אמון שף המסעדה עינב אזגורי, והיא מיועדת בדיוק למי שמחפשים נשנוש איכותי במשך היום ושעות הערב המוקדמות. בין המנות המוצעות: מיני קרואסון אנשובי עם חלפניו כבוש, פלפל קלוי ורוקט, סלט עדשים שחורות ובטטה ומגוון מתוקים משתנים שרק מבט חטוף גורם להזיל ריר כמו מדלנים, ריינבו קוקיז, עוגת הגבינה ועוגיות מרשמלו אווריריות. לצד אלה יימכרו במקום סוגים שונים של קפה איכותי, ובשעות אחר הצהריים אפשר גם לשבת לאפרטיבו, של כוס יין ב-19 שקל בלבד. שווה לנסות, לפחות לפעמים, לחתוך מהעבודה קצת יותר מוקדם.
רעות ברנע
ספר
לשקוע במחשבות על קולנוע
הספר "מעשי צפייה" של יגאל בורשטיין צילום: הוצאת סטימצקי יגאל בורשטין מוכר כבמאי עלילתי ותיעודי (“אושר ללא גבול” בהשראת שפינוזה, “מכתבים לפליצה” בהשראת קפקא), אבל הוא בעיקר הוגה הדעות הכי משמעותי שקם לקולנוע בישראל. עשר שנים אחרי שיצא לאור “מבטי קרבה” שלו, מתפרסם ספר ההגות החדש והמבריק שלו, “מעשי צפייה: על הנראה והלא נראה בסרטים” (הוצאת מאגנס). הפעם בורשטין מציג נקודת מבט אישית ואוטוביוגרפית על הסרטים שהשפיעו עליו, ובעיקר דן במה שאין בהם. הוא מקדיש למשל פרק לשבחי השעמום של סרטים עכשוויים שלא קורה בהם כלום, סגנון אסתטי שהיה שמור בעבר רק לאוונגרד וכיום נהיה אופנתי בקולנוע האירופי ואף הישראלי.
יאיר רוה
טלוויזיה
להציץ בכוחות האופל
סדרה "דארק" הבעיה עם סופרלטיבים, במיוחד עם כאלה שמגיעים ממקורות מכובדים, היא שאחרי שבונים ציפיות שנוגעות בשמים לא נותר אלא להתאכזב. כך שכאשר ה“ניו יורק טיימס” יוצא מגדרו בביקורת על הסדרה הגרמנית “דארק” בנטפליקס, וטוען שאף כי לרוב משווים אותה ל”דברים מוזרים”, בעונתה השנייה והחדשה מהקיץ היא דווקא מזכירה את “הסמויה” - הוא עושה לה עוול. “הסמויה”? כלומר התוכנית הכי טובה שהיתה בטלוויזיה, לא הגזמנו? אבל בניכוי ההתלהבות המוגזמת, ההמלצה במקומה. לכן אצטרף אליה. כדאי להתחיל לצפות בסדרת המתח המצמררת והיפה הזאת, על היעלמות ילד, עם כמה שפחות מידע, כי אפילו אם מוסרים את זמן ההתרחשות כבר פוגעים בחוויה הייחודית של הצפייה בפרקים הראשונים.
רותה קופפר
