המפץ הקטן: מריו, הגרסה שלכם
סופר מריו מייקר 2 של נינטנדו הוא משחק בניית שלבים אינסופי שתוכלו לעשות בו מה שעולה על רוחכם - כל עוד זה נראה, נשמע ומרגיש כמו מריו
סופר מריו מייקר 2 של נינטנדו הוא משחק בניית שלבים אינסופי שתוכלו לעשות בו מה שעולה על רוחכם - כל עוד זה נראה, נשמע ומרגיש כמו מריו
סופר מריו מייקר 2 (Super Mario Maker 2, בלעדי לנינטנדו סוויץ') הוא משחק אינסופי. אבל ייתכן שהוא משחק מריו האחרון שבאמת תצטרכו אי פעם. כפי שניתן להסיק מהשם שלו, הוא בראש ובראשונה כלי לבניית שלבים במותג־העל של נינטנדו. בניית השלבים בו היא יחסית קלה ואינטואיטיבית, אם כי יש פער עצום כמובן בין בניית שלב לבניית שלב מצוין. אבל גם מי שלא מתעניין בבנייה ככלי לביטוי עצמי, יגלה שמריו מייקר 2 הוא גם, ואולי בעיקר, שער למבחר עצום של שלבים שבונים מעריצים אובססיביים ברחבי העולם: שלבים קלים, ארוכים, קשים עד זעקות שבר, שלבים עם מגבלות מוזרות, שלבים שנראים כמו שלבים ממותג־העל השני של נינטנדו, Legend of Zelda.
סופר מריו מייקר 2. משלבים קלים וקצרים עד כאלה שמעלים זעקות שבר
כבר שנים ארוכות קהילת הגיימינג מלווה בידי קהילת המודינג (Modding) - אותם שחקנים שפותחים את מכסה המנוע של המשחקים האהובים עליהם ויוצרים להם שלבים חדשים, שדרוגים, שינויים, ולפעמים אפילו מתקנים באגים בכוחות עצמם; במקרי הקיצון הם בונים משחקים חדשים לחלוטין. היחס של מפתחות המשחקים ליוצרי המודים משתנה מאוד. משחק התפקידים הפופולרי בטירוף Elder Scrolls V: Skyrim, למשל, יצא לאור בגרסה מחודשת בצירוף מודים נבחרים שפותחו עבורו לאורך השנים. חברות אחרות, לעומת זאת, חשדניות יותר כלפי קהילות מודינג. המפתחת הפופולרית בליזארד, לדוגמה, תבעה בעבר מפתחי מודים שלא מצאו חן בעיניה (לשם ההגינות, אלה לרוב היו מודים שנתנו לשחקנים מסוימים יתרון לא הוגן).
מריו. לשלב בין הגרסה הקלאסית לגרסה פסאודו תלת־ממדית
"מריו מייקר 2" הוא לא משחק שמתמסר לכל הגחמות שלך כשחקן. נינטנדו יכלה, ללא ספק, לייצר משחק בעל אפשרויות רבות בהרבה. אבל המשחק החדש הוא לא כלי שהמטרה שלו היא השתוללות בנבכי הקוד שלו. למריו מייקר יש תכלית ברורה מאוד: לייצר שלבים למריו. רוצים גיוון? ובכן, אפשר לייצר מריו שנראה כמו המשחק הקלאסי, אפשר לייצר מריו שנראה כמו בימי סופר־נינטנדו, ויש אפילו גרסה פסאודו תלת־ממדית. אבל למרות תחושת החופש
האינסופית, יש גם כמה מגבלות: כך או אחרת, אפשר לייצר רק שלבים שנראים, נשמעים ומרגישים כמו מריו. בעוד שחקנים בקהילות מודינג נהנו לחפש את כל הפרצות האפשריות כדי לגרום למשחק להרגיש כמו משהו אחר לגמרי, זה בדיוק מה שנינטנדו בלמה בקשיחות אבל באלגנטיות. השלבים אפילו דבקים באדיקות במודל הדו־ממדי הקלאסי, זאת אף שסדרת מריו עברה לתלת־ממד מלא לפני 23 שנים.
מריו מייקר 2 הוא בראש ובראשונה הוכחה שנינטנדו עובדת חכם מאוד, במיוחד כשזה מגיע למותגים החזקים ביותר בארסנל שלה. בדיוק כמו שב־Cadence of Hyrule (שסוקר במדור זה לפני שבועיים), ספינאוף אקסצנטרי ל־Zelda, הם מצאו דרך לשבור את הנוסחה הקלאסית של הסדרה אבל עדיין הקפידו להישאר לחלוטין בתוך גבולות הגזרה שלה, כך גם מריו מייקר 2 נותן לשחקן את החופש לעשות כל מה שעולה על רוחו. כל עוד כל מה שעולה על רוחו הוא לשחק מריו. אבל למה שמישהו ירצה לעשות משהו אחר?
