"השמן והרזה" משמינים מנחת

בבתי הקולנוע מתקיים כעת רגע קסום כשהסרט העלילתי "השמן והרזה", על הצמד הקומי לורל והארדי, והסרט התיעודי "באסטר הגדול", על הבמאי והקומיקאי באסטר קיטון, מוקרנים זה לצד זה. רוצים עונג קולנועי צרוף? מצאו את הרגע ביום בו תוכלו לצפות בשניהם בזה אחר זה בסינמה סיטי, וגלו איך היתרונות שלהם מחפים על חסרונותיהם ויוצרים רצף מצעף עיניים שכולו אהבת קולנוע. שני הסרטים מספרים סיפורים דומים על כוכבי ענק שהתפרסמו בקומדיות הקולנוע האילם, הלכו ודעכו ואז זכו לקאמבק קטן ומחמם לב לקראת סוף חייהם.

קוגן (מימין) וריילי. מופת של משחק פיזי צילום: Impuls Pictures AG

"השמן והרזה" מספר את סיפורם של סטן לורל (הרזה) ואוליבר הארדי (השמן) 20 שנה אחרי שתור הזהב שלהם הגיע לקיצו. הם כבר מזמן לא עשו סרט, ועוד יותר זמן מזה חלף מאז שהיה להם להיט. בניסיון להחזיר לעצמם קצת קהל, וגם כדי להתפרנס, הם מסכימים להצעה לצאת לסיבוב הופעות ברחבי בריטניה, שבו הם מבצעים על הבמה כמה מהמערכונים המפורסמים שלהם מהקולנוע, אלא שהקאמבק מייצר ומצוקות חדשות.

זהו סרט מעט משונה ולא אחיד באיכותו. בתור סרט על שניים מהאנשים הכי מצחיקים בעולם לתקופתם, הוא רציני להפליא וכמעט לחלוטין נטול הומור. זה כמובן חלק מהעניין - להראות לנו את הפער בחיי הדמויות בין הרגעים הקומיים על הבמה ובין הרגעים האפרוריים יותר כשהם מחוצה לה, מתמודדים עם מצוקות, בדידות, אלכוהוליזם, זיקנה ובריאות רופפת. אבל הפער הזה, מציאותי ככל שיהיה, הופך את "השמן והרזה" לסרט מעט פלגמטי ונטול כריזמה למשך רגעים ארוכים מדי.

שוט הפתיחה הרצוף והארוך של הסרט מכתיב את הקצב המתון שלו ומציג בזמן אמת את הטרנספורמציה של הדמויות - משיחות הסרק הפלבאיות בדרך אל הסט, ועד לרגע שהם מגיעים אל במת הצילומים, קוראים "אקשן" והם הופכים לאנשים חדים ומצחיקים, שהם ההפך הגמור מעצמם במציאות: לורל הגאון המבריק, המוח היצירתי בצמד, מגלם את האידיוט; הארדי, האיטי והקצת סתום במציאות, מגלם את המבריק שביניהם.

אם יש לסרט כמה וכמה רגעי מופת זה בעיקר בזכות שני שחקניו הראשיים. סטיב קוגן ("פילומנה") וג'ון סי. ריילי ("אחים חורגים") לוהקו לתפקידים הראשיים - שני שחקנים שאנחנו מכירים גם בזכות קומדיות פרועות וגם בזכות דרמות קורעות לב. מלאכת איפור מרשימה הפכה אותם באופן מושלם ללורל והארדי, אבל עבודת המימיקה של שניהם היא שעושה את התפקיד הזה — זהו מופת של משחק פיזי ושל הבנה עמוקה מה היה בשני אלה שהפך אותם לכל כך מצחיקים.

הקטעים שבהם משחזרים ריילי וקוגן את מערכוני הבמה של לורל והארדי הם רגעי קסם, שבו שני שחקנים עכשוויים הופכים מול עינינו לשני קומיקאים שחשבנו שההומור שלהם התיישן, אבל הכימיה ביניהם, הטיימינג הקומי והשימוש בסלאפסטיק, יצרו רגעים קומיים נוצצים כיהלומים, שלא רק גורמים לנו להעריך את קוגן וריילי מחדש, אלא שולחים אותנו החוצה מהקולנוע עם רצון עז לחזור ולגלות מחדש את ההומור של לורל והארדי, ולשים לב לניואנסים העדינים שבו, שהסרט הזה יודע להתמקד בהם. "השמן והרזה" הוא אולי לא ביוגרפיה מבריקה, אבל הוא שיעור משובח בתולדות ההומור הקולנועי, ומחווה אוהבת לגאונים שיצרו אותו, ולא תמיד קיבלו קרדיט נאות על כך.