"גברים בשחור אינטרנשיונל": הוא סרט על שני סוכנים משועממים שרק רוצים להרוג חייזרים

אנחנו מכירים את זה מסדרות טלוויזיה: איפשהו באזור העונה הרביעית פתאום קולטים שהסדרה כל כך התרחקה מנקודת המוצא המקורית שלה, שאין כבר קשר בין מה שגרם לנו לאהוב אותה לבין מה שקורה בה כיום. וזה קורה גם בסרטי קולנוע: מגיע הרגע שיוצא סרט המשך בסדרה, שכבר אין בו אף אחד מהצוות המקורי, ואתם יושבים באולם ותוהים לעצמכם - איך זה בכלל קשור? זה המקרה של "גברים בשחור אינטרנשיונל", הסרט הרביעי בסדרת "גברים בשחור" שהתחילה ב־1997.

נכון, הסדרה הזאת הלכה ודעכה מסרט לסרט, וכבר "גברים בשחור 3" מ־2012 היה מיותר, אבל אם מישהו חשב שהסרט החדש יכניס לה מכת אנרגיה כדי להקים אותה לתחייה, הרי שהתוצאה הסופית נדמית יותר כמו סיאנס שנועד להעיר לשווא רוחות רפאים מאשר ניסיון הצלה והזנקה מחדש.

"גברים בשחור אינטרנשיונל" צילום: © Sony Pictures Releasing Switzerland

צילום: © Sony Pictures Releasing Switzerland

ב"גברים בשחור אינטרנשיונל" טסה תומפסון וכריס המסוורת נכנסים לתפקידים של וויל סמית וטומי לי ג’ונס כסוכני הרשות הבינלאומית הסודית למלחמה בחייזרים, והסרט מאמץ את הפורמט של סרטי ג’יימס בונד, כולל ניתורים רבים ממדינה למדינה.

שני דברים עיקריים הלכו לאיבוד בעיבוד המחודש לפורמט. הראשון הוא הדמויות. מעבר להברקה שהיתה בליהוקם של סמית וג’ונס זה לצד זה, שיצרה תועפות של כימיה בין שני ההפכים האלה, הסרט המקורי נסמך על פורמט קולנועי מוכר: סרטי הבאדיז. זה עבד ב"נשק קטלני", זה עבד ב"48 שעות", וזה עבד גם ב"גברים בשחור". שני שוטרים או סוכנים הפכים זה מזה, שמצליחים להתגבר על הבדלי גיל ומנטליות ובזכות היתרונות של כל אחד מהם הם הופכים לשלם שגדול מסך חלקיו הדרוש כדי לנצח את אלה שמנסים להשמיד את היקום.

צילום: © Sony Pictures Releasing Switzerland

ג’ונס גילם סוכן מבוגר, ציני, שרוף, בסוף הקריירה שלו, ראה הכל, עשה הכל ואין לו כוח יותר לכלום. סמית היה הצעיר הנמרץ, החצוף, הנמהר וחסר הכבוד למסורת. ג’ונס היה ג’נטלמן דרומי שמרן ולבן, סמית היה ילד שכונות שחור. אלה לא רק מנטליות וטמפרמנט, זה כל הגרוב שהיה שונה ביניהם והפך את המפגש ביניהם לקומי מעצם קיומו. המסוורת ותומפסון לוהקו כהפכים: לבן ושחורה, גבר ואשה, ותיק וצעירה, אנגלי ואמריקאית. אבל אף אחת מהתכונות האלה לא מהווה בסיס לבדיחה או לסיטואציה, כאילו שזה טאבו לדבר על גיל, מוצא או מנטליות בין שני אנשים שמשודכים יחד לעבודה משותפת, ובכך כל הבסיס להומור האנושי בסדרה נגדם. סתם שני אנשים רנדומליים שצריכים לעבוד יחד, והם אפילו לא באדיז, אז למה הם ביחד בסרט?

הדבר השני שהשתבש הוא לב ומהות הסדרה: כל הרעיון ב"גברים בשחור" הוא החשיפה של יקום חוצני שרשויות הביון העולמיות מעלימות מעיני הציבור הרחב. זו לא רק אמירה על כך שיש דברים מחוץ להשגתנו האנושית, אלא גם אמירה על השליטה של הממשלות וסוכנויותיהן על תפיסת המציאות שלנו באמצעות שקרים ואשליות. דמותו של סמית בסרט המקורי היתה מדריכת התיירים שלנו לעולם הזה, והוא היה אחוז התפעלות מכל גילוי שהיה חדש ומצחיק גם עבורנו.

אבל הסרט החדש לוקח את העולם הזה כמובן מאליו, גם עבור הדמויות וגם עבור הקהל, ולכן אין פלא וקסם במציאות האלטרנטיבית המוצגת מולנו, אלא רק עוד גזע חייזרי שמנסה להשתלט על כדור הארץ ושני סוכנים מעט משועממים שרק רוצים לחסל להם את הצורה, עד שאין לנו אלא לתהות שמא הסרט הזה מקדם גזענות נגד חייזרים.