המפץ הקטן: כל ממזר מלך

לונדון בצרות. צרות כל כך רציניות שאף אחד כבר לא זוכר שברקזיט היה עניין פעם. עכשיו בירת בריטניה שקועה עמוק בתוך דיסטופיה טכנוקרטית, שנשלטת בידי ארגון צבאי־פרטי־פשיסטי שעוקב אחר אזרחים תמימים כעניין שבשגרה. עד כה זה נשמע כמו תרחיש עתידני מפחיד סטנדרטי למדי עבור משחק מחשב, סטנדרטי למדי אפילו עבור סדרת Watch Dogs של יוביסופט, שבמשחקים הקודמים (והלא מרשימים מספיק) שלה קיימה פחות או יותר אותו חזון עתידני. אבל המשחק החדש, השלישי בסדרה, Watch Dogs: Legion, שהוצג השבוע בתערוכת המשחקים הגדולה בעולם, E3, שואף גבוה יותר — הוא עומד לשנות את כללי הז'אנר שבו הוא פועל.

משחק המחשב watch dogs legion

סדרת "כלבי אשמורת" שייכת לז'אנר המכונה "עולם פתוח", שבו הגיבור הוא לרוב דמות אחת על־אנושית, שדוהרת מבעד למשימות המשחק, קוטלת אלפי אויבים, סופגת מאות כדורים ותמיד מחלימה מהם איכשהו. אבל ל"לגיון" אין גיבור. ישנה "ההתנגדות", תנועת המרד שהשחקן מנהל כנגד אותם כוחות חורשי רע שהשתלטו על הממלכה. ולאותה התנגדות ניתן לגייס, לפי הבטחת המפתחים, כל אזרח ואזרח. כך, לכל אחת מהדמויות שמסתובבות ברקע במשחקים כמו Grand Theft Auto, ולרוב מעורבותה במשחק מסתכמת בלא להידרס, יש הפוטנציאל להתפתח ולהפוך לגיבורת המשחק — כלומר כל ניצב הוא בעל יכולות, כישורים ומערכות יחסים אחרות בעולם.

משחק המחשב far cry

כרגע המשחק הזה הוא עדיין בגדר הבטחה, כי הוא צפוי לצאת רק במרץ 2020 (ל־PC, אקסבוקס וואן ו־PS4). ועדיין זו הבטחה מעניינת מאוד, שמתחברת למחויבות חדשה של יוביסופט, להגיד משהו מעניין על העולם שאותו היא מציגה. במשחקים קודמים שלה בסגנון, כמו "Ghost Recon: Wildlands" או סדרת "Far Cry", היא שמרה על נייטרליות מעצבנת: "Wildlands", שעסק בחוליית סוכני־על שמוצנחים לבוליביה על מנת לערוף ראשו של קרטל סמים בינלאומי, התחמק מכל סוגיה פוליטית על היחסים בין שירותי הביון האמריקאיים לדרום אמריקה; ואילו "Far Cry 5" עסק לכאורה בכת נוצרית קיצונית במונטנה, אבל נמנע מכל סוגיה נפיצה הקשורה לפוליטיקה אמריקאית כיום, ולראיה הציג כת נוצרית שמרנית קיצונית מגוונת להפליא, שמעניקה שוויון מלא לנשים, שחורים ואסייתים. התוצאה הייתה שני משחקים פתטיים מבחינת עולם המשחק שלהם.

אבל בראש הפיתוח של "לגיון" עומד קלינט הוקינג, שלא עמד בראש משחק שיצא לאור מאז "Far Cry 2" ב־2008 — משחק מיינסטרים עם עלילה פוליטית שהתרחשה במדינה אפריקאית נחשלת, צומת דרכים של שכירי חרב, מבריחי יהלומים, פוליטיקאים מושחתים ומורדים מושחתים לא פחות, ועשה זאת באומץ, בלי להתבייש ובעיקר — לא חשש לא להיות משחק הרואי באופיו (כולל גיבור שחולה במלריה).

הוקינג הבטיח ש"לגיון" לא יתעלם מהבעיות החברתיות הרבות הרודפות את לונדון כיום ואת המערב בכלל. "המסר הוא שאנשים פשוטים צריכים לשים בצד את ההבדלים ביניהם ולהתאחד. לא פוליטיקאים ולא איזה גיבור שירד מהגבעה ויציל את כולנו", אמר ובכך ביטל במחי יד את הגיבור הטיפוסי של משחקי מחשב. "זה אנחנו. אנחנו צריכים להילחם". עכשיו נותרת השאלה הטכנית: האם הצדק החברתי, כהרגלו, יהרוס את כל הכיף.