צ'ילי קון קרייזי: הסדרה "מפחידוס" עובדת

אין שום דבר הגיוני ב־"Los Espookys", הקומדיה החדשה של HBO, (שזכתה ב־yes לשם הגאוני־דבילי "מפחידוס"). צופה שייתקל בה במקרה עשוי בהחלט לחשוב שמישהו קיבץ חבילת רכיבים עלילתיים, ערבב אותו וזרם עם התוצאה: היא דוברת (בעיקר) ספרדית, מתרחשת (בעיקר) במקסיקו סיטי, ועוסקת בארבעה חברים צעירים שמקימים עסק להפחדות. כן, הפחדות: באמצעות איפור, תכסיסים ושלל אפקטים חצי־מאולתרים הם מציעים את שירותיהם, למשל, לכומר שרוצה לשכנע את סביבתו שביצע גירוש שדים מוצלח, או משכנעים חמישה טיפוסים מפוקפקים שהם נמצאים בבית רדוף רוחות; בקיצור, "סקובי־דו", רק מהצד של המפחידים, לא של הבלשים.

"מפחידוס". כמו סקובי־דו, אבל הפוך צילום: באדיבות

בוגרי SNL ופורטלנדיה

לצד העובדה שרוב "האימה" בסדרה (שאף פעם לא באמת מפחידה) היא בסך הכל טריקים חובבניים שמעוצבים עם הרבה אהבה לקומדיות אימה משנות ה־80 וה־90 (הרפרנסים הקבועים הם "מכסחי השדים" ו"משפחת אדאמס") — יש בה גם אלמנטים מיסטיים פחות או יותר מובהקים, אבל אלו אינם תופסים את חזית העלילה.

אבל הביזאר האמיתי של "מפחידוס" — ומדובר באחת התוכניות המוזרות ביותר שעלו למסך באחרונה — הוא בפרטים הקטנים. אחת לכמה דקות, ולפעמים אפילו פעמיים בדקה, היא משחררת איזשהו פרט שיזכיר לצופים שהיא לא בדיוק מתרחשת בעולם שלנו: לפעמים היא הופכת לפרודיה על טלנובלות ברזילאיות (ואז חוזרת לטון הרגיל שלה בלי למצמץ); יש בה מיליונר מנוח ומרושע שעשה את הונו ממעקים; יש בה חבורה של מחני רכבים שנפרדים תמיד בברכת "ביפ־ביפ!". התחושה הכללית היא שבכל פעם שלתסריטאים הייתה בדיחה מוזרה לזרוק פנימה, מהסוג שמציעים בחדר הכותבים חצי בצחוק ואז עוברים לדבר הבא, אף אחד לא עצר אותם.

כל זה מפתיע במיוחד כשמגלים שמאחורי "מפחידוס" עומדים שלושה שמות שהגיעו מהתוכנית הקומית הכי מיינסטרימית בעולם, "סאטרדיי נייט לייב" (SNL). הראשון הוא חוליו טורס, סטנדאפיסט צעיר ומבטיח שאחראי על כמה מהמערכונים היותר משונים שלה בשנים האחרונות ומשמש כאחד מיוצרי "מפחידוס" (וגם משחק בה יורש להון שוקולד שאומץ כתינוק בנסיבות מסתוריות); השני הוא שותפו לכתיבה פרד ארמיסן, אחד מהבוגרים המהוללים של SNL (ומיוצרי "פורטלנדיה"), שהומור הנונסנס המשוחרר שלו מקבל כאן יכולת ביטוי מלאה. אבל החותמת השלישית היא של המפיק הראשי האגדי של SNL, לורן מייקלס, אחד האנשים החזקים בטלוויזיה האמריקאית. מייקלס נוהג להיות מעורב בפרויקטים שיוצרים בוגרי SNL, אבל "מפחידוס" היא אחת ההפקות האיזוטריות ביותר שהוא חתום עליהן.

נישה ללא קהל

האיזוטריות שלה היא גם היופי שלה: "מפחידוס" היא סדרת נישה ללא קהל נישה טבעי. חיתוך תחומי העניין שלה — תרבות לטינו־אמריקאית, דור ה־Y, להט"ב ואימה — הוא כל כך ספציפי, שקשה לדמיין שאיזשהו קהל חיכה לה שתופיע. בדרכה המשונה, דווקא זה הופך אותה לסדרה שכל אחד יכול לתת לה צ'אנס: כולם ירגישו בה זרים באותה מידה. ולו בשביל פרד ארמיסן בתור הדוד החמוד מלוס אנג'לס שאוהב בכל ליבו להחנות מכוניות של עשירים ונפרד מעמיתיו לעבודה ב"ביפ־ביפ!".