קללת בריאן סינגר

דומינו הפלופים ההוליוודי

איכשהו, בשיטת הדומינו ההוליוודית, יצא שהבמאי בריאן סינגר קשור לשלושת הפלופים הגדולים שמוצגים עכשיו בבתי הקולנוע בארץ ובעולם — שלושה סרטים שהיו אמורים להיות שוברי קופות וכשלו.

בדצמבר 2017, שלושה שבועות לסוף הצילומים, פוטר סינגר מבימוי הסרט "רפסודיה בוהמית". ההפקה והוא טענו שמסיבות אישיות, אבל חברי הצוות רמזו שהיחסים בינו ובין שחקניו גרועים, ובאופק התבשלה שערורייה תקשורתית שלימים קשרה אותו למקרי תקיפה מינית בנערים. אל כס הבימוי במקומו הוזעק דקסטר פלטשר, שהיה מועמד מקורי לביים את הסרט והכיר את התסריט.

בריאן סינגר צילום: Vianney Le Caer

בינתיים הודיע סינגר שהוא לא מתכנן לביים את "אקס־מן: הפניקס האפלה", הסרט השביעי בסדרה, אחרי שביים ארבעה מהסרטים בה. סיימון קינברג, שהיה שותף לכתיבה של שלושה סרטים בסדרה, קפץ על ההזדמנות ומימש את בכורתו כבמאי.

במקביל בהפקת "רוקטמן", הביוגרפיה הקולנועית של אלטון ג'ון, לא הצליחו להתרומם, וכשהמפיק מתיו ווהן (שגם ביים את "אקס מן: ההתחלה") שמע על מבצע ההצלה של פלטשר ב"רפסודיה בוהמית", הוא הזמין אותו לביים. בהתחשב בהיכרות של ווהן וסינגר בסרטי "אקס־מן", לא מן הנמנע שהוא הציע לו את הג'וב קודם לכן, ורק כשסינגר נקלע לשלל בעיותיו ונעלם מעין הציבור, העביר את הפנייה לפלטשר. ובעוד אתמול התפרסמה כאן ביקורת אוהדת מאוד לסרט, הקהל נותר צונן: הסרט מתקשה להגיע ל־50% ההכנסות של "רפסודיה בוהמית", ולא הפך לאירוע המצופה.

מתוך רוקטמן צילום: © Paramount Pictures

בינתיים, בהפקת "גודזילה 2" בחרו לתפקיד הבמאי את מייקל דוהרטי, שהתחיל את דרכו כבן טיפוחיו של סינגר והיה שותף לתסריטים של "אקסמן 2" ו"סופרמן חוזר", שניהם בבימויו של סינגר. אולם, ואולי לא במקרה, שמו של דוהרטי מוצא את עצמו מחוץ לקמפיין של הסרט, וכך גם שמו של קינברג ב"הפניקס האפלה" — שני סרטים עם תקציבי ענק (150–200 מיליון דולר) ופוטנציאל קופתי עצום שמציגים נתוני הצלחה מאכזבים מאוד.

הסרט שיגרום לנו לא להתגעגע ל"אקס־מן"

ג'ניפר לורנס, השחקנית הכי מצליחה ורווחית בעולם כיום, רשומה שלישית ברשימת הקרדיטים לשחקני "הפניקס האפלה", אבל לא תמצאו לה כמעט זכר בקמפיין הפרסומי של הסרט, שמציב במרכזו את סופי טרנר (סנסה מ"משחקי הכס"). זה הסרט הראשון בסדרת "אקס־מן" שמופץ על ידי תאגיד דיסני אחרי הרכישה של אולפני פוקס. דיסני הם אמנם הבעלים של רוב הדמויות בעולם של מארוול, אבל פוקס הם הבעלים של הדמויות של אקס־מן. "הפניקס האפלה", לפיכך, מגיע אל דיסני בתזמון מושלם: הוא הסרט שאמור לחתום את הסדרה, שהתחילה ב־2000. אבל בסופו אף אחד כבר לא יתגעגע אליה. אלה התנאים המושלמים מבחינת התאגיד המפלצתי הזה להכניס את הדמויות של אקס־מן בחזרה אל העולם של מארוול ולהתחיל לרקוח רי־בוט. הרשו לנו לבקש את הקאמבק של רוברט דאוני ג'וניור בתור מגניטו.

מתוך גודזילה 2 צילום: © 2018 Warner Bros. Ent. All Rights Reserved.

אם עקבתם אחרי ששת סרטי אקס־מן הקודמים אז את הסיפור של "הפניקס האפלה" כבר ראיתם ב"אקס־מן: העמדה האחרונה", שם גילמה פמקה ג'נסן את ג'ין גריי, המוטנטית הטלקינטית שמקבלת מהקוסמוס אנרגיה שלילית ומתחילה להרוס במקום להציל. החדש בסדרה אינו סרט רע כמו שהוא עוד חוליה מאכזבת בהתדרדרות העקבית של סדרת הסרטים המעניינת הזאת. היינו שמחים לערוך לכם היכרות עם סיימון קינברג — תסריטאי שמתמחה בשוברי קופות הוליוודיים מאז מכר לאולפני סוני כסטודנט את הרעיון ל"מר וגברת סמית" — אבל למעט שתיים־שלוש סצנות בעלות פוטנציאל מדובר בבכורה מאכזבת מאוד שלו כבמאי, בעיקר כי היא חושפת את מגבלות התסריט, שאין בו שום החלטה הגיונית. מה בעצם עושה שם ג'סיקה צ'סטיין כנבלת חייזרית בסרט שבו ג'ין גריי אמורה להיות האנטגוניסטית, ומה פתאום חברי האקס־מן מתחילים לצאת למשימות בחלל?

מתוך אקס מן צילום: "© 2018 Twentieth Century Fox Home Entertainment, Inc. All Rights"

"גודזילה 2": הסרט הגרוע של 2019

"גודזילה 2" יכול להתהדר בתואר "הסרט הגרוע של 2019", וכולנו תקווה שבחצי השנה שנותרה ל־2019 לא נמצא סרט רע ממנו. התואר הזה לא נמסר לסרט על ידי חבורת איסטניסטים, כלל לא. אהבנו מאוד את "גודזילה" הקודם, שהכיל מחוות יפות לקולנוע של סטיבן ספילברג, וחיבבנו באופן פרוורטי את "קונג: אי הגולגולת", שהיה הומאז' משעשע ל"אפוקליפסה עכשיו". שני הסרטים האלה היו החוליות הראשונות ביקום המפלצות שאולפני וורנר מקימים עכשיו (חפשו אזכור לאי הגולגולת ב"גודזילה 2"), ו"גודזילה נגד קונג" אמור להיות השלב הבא. אבל אנחנו לא מצפים לכלום אחרי הפגזת הרעש והטמטום שהיא "גודזילה 2", סרט שאין בו שום רגע אקשן סביר ושום דמות הגיונית.

למי שמעקם את האף מול הדמות של גודזילה — שהיא אייקון בקולנוע היפני — נציין שלפני שלוש שנים "שין גודזילה", הרי־בוט היפני לסיפורה של המפלצת שבוקעת מבטן האדמה והורסת ערים, זכה בפרס האקדמיה היפנית לקולנוע. כך שזו מזמן לא מפלצת שקשורה רק לסרטי טראש, אלא כזו עם פוטנציאל סאטירי ובעלי מסר אקולוגי. אבל "גודזילה 2", שבו היא הורסת את בוסטון כדי להציל את העולם ממפלצות גדולות ואכזריות ממנה, לא מכיל דבר מזה.