אנרגיה חלופית: המלצות לסופ"ש

גיימינג

לחרוץ גורלות בימי המהפכה הצרפתית

לרוב משחקי מחשב מתעסקים בהגשמת פנטזיות, אבל לפעמים הם מתעסקים דווקא בהגזמה של חלומות שלא ידעת בכלל שיש לך. אני, למשל, מעולם לא חשבתי לעצמי: “כמה הייתי שמח להיות שופט בימים הראשונים שאחרי המהפכה הצרפתית”! אבל הנה, ל”We, the Revolution” היו תוכניות אחרות. המשחק (ל־PC ולמק) זורק אתכם לסוף מאה ה־18, שם תצטרכו לתחקר ולתשאל נאשמים ועדים ולהחליט מי עולה לגיליוטינה מיד ומי יעלה אליה אחר כך, תוך כדי שאתם מאזנים את הצדק עם דעת הקהל והממונים עליכם. למי שמתכוון לשחק את המשחק ביושרה מצפה הפתעה לא נעימה: פסיקה שמתעלמת מהאינטרסים המורכבים של הכוחות מסביבכם תוביל אתכם במהרה לאותו גרדום. מי אמר משהו על פסקת התגברות?

עמית קלינג

"We, the Revolution". שיפוט שחייב להביא בחשבון דעות פופוליסטיות

אירוע

לצלול למעמקי מחילת הארנב הלבן

הספר “הרפתקאות אליס בארץ הפלאות” של לואיס קרול ראה אור ב־1865, אבל השפעותיו מהדהדות בעוצמה בתרבות העולמית עד ימינו. בתיאטרון החאן בירושלים יתקיים הערב אירוע חגיגי וחד פעמי בשם "ארץ הפלאות", שיילך בעקבות אליס, הכובען המטורף, הארנב, הזחל ומלכת הלבבות. שחקני התיאטרון יעלו סצנות נבחרות על הבמה וברקע יוקרנו קטעי וידיאו ארט של אוהד זריהן. בהמשך חברי הישיבה החילונית בירושלים ינסו להסביר את סוד הקסם של הילדה שצללה לעולמות הזויים ונהפכה לתופעת תרבות מצוטטת למכביר. ולקינוח Dj Toders יתקלט מוזיקה פסיכדלית. הקהל מתבקש להגיע מחופש בהשראת הסיפור — הזדמנות להוציא מהארון סינרים לבנים או בגדים בהדפסי לבבות.

מאיה נחום שחל

כרזת "ארץ הפלאות". תיאטרון, וידיאו ארט, הרצאה ותקלוט בהשראת אליס צילום: אלעד אלחרר

אמנות

להתרגש מהרחוב בלב של גלריה

דדה וניצן מינץ הם הזוג המלכותי של אמנות הרחוב. הדימויים האיקוניים שלו וקטעי השירה המרגשים שלה מקיפים אותי בקירות שכונת פלורנטין בתל אביב, שבה אני חיה. ואף שהם עשו את אחד המעברים המשמעותיים מאמנות רחוב לאמנות גלריות במשרה מלאה, הם ממשיכים ליצור במרחב הציבורי. בתערוכה החדשה "אל הרס" בגלריה זימאק בתל אביב (אוצרת: הגר בריל) הם מציגים אוסף של חפצים שנאספו ושומרו מתוך הריסות של בניינים נטושים — דרך פשוטה ונהדרת לא לוותר על הרחוב גם בלב אחת הגלריות הנחשבות בעיר שגורמת לנו, הצופים, להתרגש – אפילו קצת יותר מהרגיל.

רעות ברנע

מתוך "אל הרס". דימויים איקוניים ושירה מרגשת

מוזיקה

להתמסר לאהבה הישנה לתקליטים

תקליטי הוויניל הקלאסיים זוכים בשנים האחרונות לתחייה מחודשת, וחנויות התקליטים חזרו להיות המקום שבו כולם יודעים את שמך ואיזה אלבום חדש הוא בדיוק בשבילך. בשבת הקרובה יתקיים "יום חנויות התקליטים", חג בינלאומי שנוסד לפני 11 שנה כדי לחגוג את הקשר המיוחד בין אספנים לבין חנויות עצמאיות, שנאבקות על פעילותן בעידן הדיגיטלי. בביטניק (אברבאנל 38, תל אביב) יחגגו לאורך היום עם תקלוטים מתחלפים, מ־Fאנק באדיבות אייל גולדמן ועד רוק סיקסטיז בתקלוט של שי לנדא; בסניפי האוזן השלישית יתקיימו הופעות חיות של אושיק לוי (סמטת השוק, תל אביב) ואוזו בזוקה לייב על (קינג ג'ורג', תל אביב); וחנויות ברחבי הארץ יציעו הנחות חגיגיות והוצאות מיוחדות.

ניצן פינקו

תקלוט של אייל גולדמן. הופעות מיוחדות והנחות חגיגיות צילום: מתוך הפייסבוק של אייל גולדמן

קולנוע

לקבל פרופורציות מהרומנים על יאוש

כל מה שאני יודע על רומניה, ארץ אבותיי, אני יודע מהסרטים שנעשו בה. והגל הרומני החדש של 12 השנים האחרונות, הציג אותה כמקום האומלל והמכוער בעולם. אם אתם מבואסים מתוצאות הבחירות, פסטיבל הקולנוע הרומני, שייפתח הערב בסינמטקים, עשוי לעודד אתכם: המצב יכול להיות הרבה יותר גרוע. שני סרטים מסקרנים במיוחד במקבץ של הפסטיבל: הראשון הוא "משפחת מורמוט", דרמה תקופתית בשחור־לבן שהיתה הסרט הרומני הכי נצפה במולדתו והזוכה הגדול בפרסי האקדמיה; והשני הוא הזוכה הגדול של פסטיבל קרלובי וארי, "לא אכפת לי אם ההיסטוריה תזכור אותנו כברברים" — סרט עלילתי מורכב ומתאגר, שבוחן את האחריות הרומנית לטבח ביהודי אוקראינה ב־1941 ואת הרצון העכשווי להתעלם מהכתם הזה.

יאיר רוה

"לא אכפת לי אם ההיסטוריה תזכור אותנו כברברים" שיוקרן בפסטיבל הרומני. מאתגר