אנרגיה חלופית: המלצות לשעות של פנאי

להתמגנט ל"פרפר נחמד" גם ב־2019

"בוא אליי פרפר נחמד" במדיטק חולון. הפקה מושקעת בכל ממד אפשרי צילום: בני גם זו לטובה

כמה פעמים צפו הילדים שלכם באותו שיר ביוטיוב היום? כמה פעמים הם ביקשו לקרוא את אותו הסיפור? אף שאצלנו זה נתפס כמשונה, עבורם חזרה אל המוכר לפעמים הרבה יותר נעימה. זה כנראה מה שעומד מאחורי ההצגה "בוא אליי פרפר נחמד", שתעלה במדיטק בפורים, המבוססת על שירים מיתולוגיים, כמו "אני תמיד נשאר אני", "איך צומח עשב" וכמובן "בוא אליי פרפר נחמד", שהם מגנט לצופים הצעירים. את העלילה מפעילים זחל שחושש להפוך לפרפר ואפרוחית שמפחדת להפוך לאחות גדולה, שיוצאים יחד לעצור את השמש. עם התלבושות, המוזיקה והכוריאוגרפיה זו הפקה מושקעת בכל ממד אפשרי וכיף גדול - גם להורים.

רעות ברנע

לצפות בערפד עתיק לצלילים של אליוט

"נוספרטו". נעטף בגיטרות מסתוריות וסמפולים אניגמטיים צילום: איי אף פי

"נוספרטו" הוא מסוג הסרטים שלעולם לא תרצו לצפות בהם לבד בבית חשוך. הסרט הקלאסי האילם מ־1922 (קונספט כל כך חריג בשנת 2019), שביים פרידריך וילהלם מוראנו, מצליח לעורר אימה עד היום, גם בלי שום מילה. עכשיו סינמטק הרצליה והחוג לתולדות המוזיקה נותנים לנו הזדמנות לצפות בו שוב, מלווה בפסקול מקורי של אליוט (שרון אווה בן־עזר, סולנית פוליאנה פרנק) היפה והאמיצה. גיטרות מסתוריות וסמפולים אניגמטיים ישתלבו עם הדימויים מזרי האימה של הערפד מוצץ הדם על המסך בערב מושלם לגותיות נחמדות באשר הן.

ניצן פינקו

להציל את העולם ברביצה על ספה

“Bee and Puupycat". נערה והיבריד בין כלב, חתול ורובוט מצילים את העולם

סדרת הרשת “Bee and Puupycat” לא דומה לשום דבר שראיתם. כאילו הגיעה מהחלל החיצון - כמו פאפיקאט, מעין היבריד בין כלב, חתול והרובוט BB8 ממלחמת הכוכבים, שנחת יום אחד לידיה של בי, בחורה בת 20+, ומאז משגר אותה למשימות הירואיות בחלל. אבל הייחוד בסדרה הוא דווקא היעדר ההירואיות של גיבוריה. בי היא מילניאלית טיפוסית, נבוכה חברתית, שמבלה את רוב היום ברביצה חסרת מעש ומתקיימת משאריות שמצאה במקרר השותפים. ואילו פאפיקט מתנהג כמו חתול נרגן טיפוסי. רוב הזמן הם מתמודדים עם סוגיות כמו איך לעזאזל אומרים לבחור ההוא שאת אוהבת אותו, ואיך גורמים לכלב של השכנים להתרחק ממני. עם כל הכבוד להצלת האנושות – אלה האתגרים החשובים של חיינו.

דודו מצויינים

לראות קלאסיקות צרפתיות פורצות דרך

"מטריות שרבורג". הקרנה לזכר המלחין מישל לגראן צילום: יחצ

פסטיבל הקולנוע הצרפתי ייפתח הערב רשמית בסינמטק תל אביב וימשיך לנדוד בכל הארץ (עד 30 במרץ). קרולין בונה, מנהלת הפסטיבל, בחרה את 17 הסרטים הצרפתיים המדוברים והמצליחים של השנה. חלק נכבד מהם - "לשחות או לא להיות", להיט הענק שפותח את הפסטיבל בנוכחות הבמאי ז'יל ללוש והמפיק אלן אטל, "בידיים טובות" ו"זה בידיים שלך" - יוקרנו בקרוב מסחרית בארץ. אבל כשזה מגיע לקולנוע צרפתי הרשו לנו להמליץ דווקא על הקלאסיקות. עותק חדש של "מטריות שרבורג", המיוזיקל־אופרטה הנפלא של ז'אק דמי, יוקרן בפסטיבל לזכר המלחין מישל לגראן, שהלך לעולמו בתחילת השנה. וחובה לצפות גם ב"פריז שייכת לנו" של ז'אק ריווט, מאבני היסוד החיוניות של הגל החדש הצרפתי, מהימים שהקולנוע שם היה באמת חדשן, פורץ דרך ואתגר אינטלקטואלי, צורני ותרבותי.

יאיר רוה

לראות איך מתורגם ציטוט של גנדי לתנועה

"The Look". מבוסס על האמירה "איש אינו יכול לפגוע בי ללא הסכמתי" צילום: אסקף

יצירה חדשה של בת שבע היא תמיד אירוע מסקרן, וכשמדובר ביצירה של שרון אייל על אחת כמה וכמה. אייל החלה דרכה כרקדנית בלהקה ובמהלך השנים יצרה כוריאוגרפיות מרתקות ומאתגרות ללהקה בהן “ביל”, “ברתולינה” ו”מקרובה קביסה”, כולן עם ויזואליה ייחודית ועולם דימויים עשיר ויוצא דופן. משם המשיכה ללהקה עצמאית עם בן זוגה גיא בכר, כך שכל מפגש בינה לבין בת שבע מרגיש כמו חזרה הביתה. הערב ובמהלך סוף השבוע יעלה האנסמבל את היצירה “The Look” שנקודת המוצא הרעיונית שלה היא האמירה של גנדי: “איש אינו יכול לפגוע בי ללא הסכמתי”. חלקו השני של הערב יורכב משתי יצירות ותיקות של אוהד נהרין: “ג’ורג’ וזלמן” המורכבת מסדרת תנועות המותאמות למילים כשבכל פעם נוספת תנועה חדשה עד שנבנה משפט מלא; ו”חלב שחור” שעלתה בעבר בשתי גרסאות, לגברים ונשים.

מאיה נחום שחל