טיילור סוויפט - תראי מה גרמת לי לכתוב
המופע של סוויפט שעלה לנטפליקס מציג כוכבת שכה מתאמצת לשדר אמינות, שאפשר לחשוד שהיא רובוט
ילדות חמודות ואמהותיהן, BFFs נרגשות וגייז שעוד לא מתגלחים שמלווים בידידה הכי טובה שלהם מרכיבים יחד 60 אלף מעריצים שזכו להנצחה בסרט ההופעה של טיילור סוויפט שעלה בערב הסילבסטר לנטפליקס, והיה אחד האירועים הטלוויזיוניים המדוברים של השבוע. הסרט צולם באצטדיון פוטבול בטקסס, והוא מתעד את ההופעה האחרונה בארה”ב של סיבוב ההופעות “Reputation”, שמחזיק בתואר סיבוב ההופעות האמריקאי הרווחי ביותר בהיסטוריה.
- טיילור סוויפט השתמשה בטכנולוגיית סריקת פנים לזיהוי סטוקרים בזמן הופעה
- רוקדים עם דמעות בעיניים: סיכום השנה במוזיקה
באלבומה האחרון ”Reputation”, שיצא בסוף 2017, דיברה סוויפט על עצמה ועל יחסיה עם סובביה, ומי שמצוי ברכילות יכול היה בקלות למתוח קו בין כל שיר לבין רומן שהחמיץ או סכסוך מתוקשר, עם רפרנסים לאקסים קלווין האריס וטום הידלסטון או לצ’ילבות קניה ווסט וקייטי פרי.
סוויפט על הבמה היא יצור מרשים: היא חתיכה לא נורמלית, היא בכושר שיא, יש לה כוח סיבולת של סוס, סדרת האאוטפיטים המנצנצים שהיא לובשת יושבים עליה פיקס, היא לא מזיעה ויש לה שיער מושלם.
בהתחלה זה נראה מוזר, אבל היא מדי פעם מפסיקה את מפגן הכושר והמקצוענות לטובת נאומי העצמה ארוכים ומייגעים, שנשמעים כמו נאומי מוטיבציה בכנס סטארטאפיסטים. במונולוגים שלה היא פונה אישית אל כל אחד ואחת מ־60 אלף המעריצים בקהל, ומבטיחה להם שהיא רואה כל אחד מהם. ניכר כי הם מאמינים לה, הטמבלים. השיא מגיע בסצנה קיצונית שבה היא מתנצלת שהיא עומדת לקנח את אפה ועושה זאת בטקסיות רבה כשגבה מופנה אל הקהל, כיאה לליידי שהיא. אני מניחה שישנם טריקים מקצועיים המאפשרים לכוכבי פופ להשתעל, לקחת שלוק מים או לגרד בטוסיק בדיסקרטיות בזמן הופעת אצטדיון כה ארוכה, כך שהרגע הסוריאליסטי הזה הוא כה מופרך שקשה שלא לתהות אם היא עשתה זאת גם בהופעות אחרות.
התכונה הכי בולטת של סוויפט היא חוסר אמינות. היא לא אמינה בתור ביץ’ נקמנית עם פרופ בימתי של נחש בגובה 20 מטר, היא לא אמינה בתור נערה פגועה שחששה כי השם הרע שיצא לה יפגע בסיכוייה למצוא אהבת אמת, והיא לא אמינה בתור ילדה טובה שרוצה להיות ילדה רעה: גם כשהיא לובשת בגד גוף סקסי ומגפי מלכת סאדו, היא נראית צחה וטהורה כמו שלגיה של דיסני.
בסופו של דבר, חוסר האמינות הזה, שבולט בהופעה יותר מאי פעם, הוא לא פחות מגאוני. המשחק הכפול שלה מבלבל ומסקרן וגורם לרצות לפענח את האניגמה הסוויפטית. באיזשהו שלב חוסר האמינות שלה כל כך ענק שאין ברירה אלא להאמין לה ‑ הרי לא יכול להיות שהבלוף כל כך שקוף. המבט בעיניה כה חלול, השירה שלה כה אנמית וחסרת נשמה וההופעה כה משעממת, שיש לכך רק שני הסברים אפשריים: או שהיא אנדרואיד או שהיא הדבר האמיתי.