ציידת ראשים: האופרה הפרובוקטיבית "סלומה" עולה מחר באופרה הישראלית

“הכניסה לאופרה היתה עבורי מעבר לעולם אחר”, אומרת רננה רז על הכוריאוגרפיה שיצרה ל“סלומה” של ריכרד שטראוס שתעלה מחר באופרה הישראלית בבימויו של איתי טיראן ובניצוחו של דן אטינגר. “זה ז’אנר מאוד דרמטי וגדול מהחיים, לטוב ולרע, והקומפוזיציה שלו היא כמו משחק שחמט, הכל צריך להיות מסונכרן ומדויק. גבולות הגזרה כאן היו מאוד ברורים, בניגוד ליצירות המחול שלי, שבהן אני בונה הכל מאפס, מעצבת את הגולם תוך כדי”.

רז בחזרות ל"סלומה". "התרחקתי מפרשנות אירוטית ל'ריקוד שבעת הצעיפים', כי זה פתרון קל מדי — להגיד שהורדוס איבד את הראש בגלל שהיה נורא חרמן על סלומה" צילום: עמית שעל

עלילת "סלומה", המבוססת על המחזה “שלומית” של אוסקר ויילד, עוסקת במדינה על סף התפוררות ערכית ומוסרית, שבה שחיתות היא עניין נורמטיבי, וכוללת אלמנטים של נקרופיליה, מיניות של נערה צעירה ואיברים כרותים — חומרים שהקפיצו את הצנזורה מראשית ימי המחזה.

סלומה היא בתו החורגת של הורדוס שמתאהבת ביוחנן המטביל, אך הוא דוחה את חיזוריה. באחד הנשפים בארמון הורדוס מבקש ממנה לרקוד לפניו ובתמורה ימלא את כל מבוקשה. היא רוקדת את “ריקוד שבעת הצעיפים”, ובתמורה דורשת לקבל את ראשו של יוחנן על מגש של כסף. הוא נאלץ למלא את בקשתה האכזרית.

באילו אופנים "סלומה" רלבנטית לישראל 2019?

"'סלומה' נוגעת במתח בין שחיתות לעולם הערכים, בין אנשים דתיים קיצוניים לבין מתונים, בין נשים לגברים, מאבקים פוליטיים של מי לוקח את הכוח. אבל ההפקה שלנו לא מבקשת לשתול את הסיפור לכאן ועכשיו. היה חשוב לאיתי דווקא להתיק את הסיפור מהקשריו המקוריים ולהפוך אותו לסיפור שיכול לקרות בכל חברה מסואבת. אמנות שהיא כמו מראה תמיד יכולה לשקף משהו אישי או מקומי".

הפרשנות של טיראן לוקחת את הסיפור לעולם עתידני דיסטופי, שבו סלומה, הורדוס ויוחנן הם ייצוגים של כוחות גדולים, כמעט מיתיים. גם הירח משמש מוטיב מרכזי ומקבל ממד פולחני של ישות עליונה שמכוונת את הדמויות.

"יוחנן מייצג רוחניות בלתי מתפשרת, מישהו שמתיימר לייצג אמת אבסולוטית, ואילו הורדוס מייצג את החומרי והמסואב, הוא נוצרי ובהמי", מסבירה רז. "סלומה משוטטת בין שני הקצוות האלה. היא כמהה ליוחנן אבל גדלה בחצר של הורדוס. כשהיא פוגשת את יוחנן, היא מעוררת משהו גם אצלו. הוא לא רוצה להסתכל עליה ולהקשיב לה כי היא מעוררת אצלו כמיהה לאהבה גשמית, והוא אמור להסתפק בקשר השמימי עם אלוהים. וכשהוא לא מסתכל עליה, היא מרגישה שהוא הפנה מבט למשהו יותר עמוק, בעצם הפנה עורף למהות שלה. והיא לא יכולה לשאת את זה בגלל שהיא מעריכה אותו והוא אדם של אמת, אז מתעוררת בה הנקמנות".

מתוך החזרות. "בניגוד ליצירות המחול שלי, שבהן אני בונה הכל מאפס, באופרה גבולות הגזרה מאוד ברורים" צילום: עמית שעל

חרמנות היא פתרון קל מדי

“ריקוד שבעת הצעיפים”, שזכה לפרשנויות רבות במהלך השנים, הוא הסצנה המזוהה ביותר עם האופרה. בהפקות של “סלומה” במהלך השנים הריקודים היו פרובוקטיביים מאוד, אבל "סלומה" של רז וטיראן רחוקה מדימוי ה”פאם פאטאל” הפתיינית. כאן היא נערה פגועה ושברירית שנאבקת למען החזרת האנושיות לעולם המנוכר שבו היא נמצאת.

“התרחקתי מריקוד מיני חושפני שבו היא מראה לו את הבשר ועושה חיינדעלך כדי שיעשה מה שהיא מבקשת", מסבירה רז. "השאלה הראשונה היתה מה יש בריקוד הזה שגורם לו לתת לה כל מה שהיא רוצה. אופציה אחת היא שזה מישהו נורא חרמן שמאבד את הראש. אבל אותנו עניין לעשות משהו אחר, איזשהו טקס פולחני שמתחבר לגורם הרבה יותר גדול. כשהורדוס צופה בסלומה, הוא מבין שיש מולו מישהי עם כוח עצום ומבהיל, שגורם לו להעניק לה מה שהיא רוצה”.

ההתרחקות מהכיוון האירוטי קשורה להשפעות מתנועת #metoo?

"דווקא אצלנו עלו שאלות מהכיוון השני. סלומה מתאהבת ביוחנן וכל הזמן מדברת על איך שהוא נראה ורוצה לגעת בו, היא די מטרידה אותו. יש בזה משהו מאוד קל שאשה מתפשטת והגבר מוכן לעשות מה שתבקש, אז מראש לא נכנסנו למקום הזה. זו פרשנות קלה מדי. סלומה שלנו היא אשה עם המון כוח ולא דמות קורבנית. ברגע שהיא מבינה מה היא רוצה, היא זוממת מהלך והריקוד הוא חלק ממנו".

בפולחן שבנתה רז, סלומה מוקפת שבעה רקדנים גברים: "הם משחקים תפקיד כפול. בתחילת האופרה הם שייכים להורדוס עד שסלומה לוקחת אותם אליה ודרכם מבצעת את הריקוד. אלה מוקדי כוח שזזים מצד לצד, אשה שיש לה שלוחות שהם גברים".

מתוך המופע "סלומה" צילום: יוסי צבקר

מסוכן לצאת נגד אורן חזן

רז (40) עסוקה בימים אלה בשורה של פרויקטים. פרט ל"סלומה", היא מעלה את יצירת המחול "צורת תרבות" עם חברי "תנועת תרבות", מופיעה עם רביעיית המיתרים טוסקניני של נגני הפילהרמונית ב"שישה עשר מיתרים וגוף אחד נפגשים" וממשיכה להריץ את ההצגה "השימוע" על סיפורו של המורה אדם ורטה, שפוטר כי השמיע את דעותיו הפוליטיות בכיתה.

רז עצמה עמדה בלב סערה ציבורית בקיץ האחרון. מי שמובילה כבר שנים את קמפיין "ישראל מתייבשת" של רשות המים, העלתה לטוויטר את תמונת הסלפי של אורן חזן וחברי הליכוד לאחר אישור חוק הלאום וצייצה "אני פנויה גם לקמפיין ׳ישראל מתביישת׳ אם מישהו בעניין".

הציוץ גרר שלל ריקושטים ונאצות נגד רז. "זה היה מאוד לא נעים", היא אומרת. "אפשר לחשוב מי אני ומה אמרתי, אבל במדינה שלנו כל דבר יוצא מפרופורציה. אני עדיין עומדת מאחורי מה שאמרתי על חוק הלאום. ביקרתי את מדיניות הממשלה כי היא מנוגדת לאמות המידה שאני גדלתי עליהן. וכל זמן שיהיה לי מה להגיד, גם אמשיך לעשות זאת כי אני אזרחית במדינה דמוקרטית וזאת זכותי, וגם חובתי".