הוכרזו חמשת המועמדים הסופיים לפרס ספיר לשנת 2018

חבר השופטים בפרס ספיר בראשותה של פרופ' ארנה בן נפתלי בחר את הרשימה שבה יוענק לכל מועמד 40 אלף שקל. הזוכה יקבל פרס כספי בסך 150 אלף שקל וספרו יתורגם לערבית ולשפה זרה נוספת על פי בחירתו.

פרס ספיר לספרות נוסד בשנת 2000 במטרה לעודד את הספרות העברית ואת תרבות הקריאה. הפרס יוענק לספר הטוב ביותר של השנה על פי בחירת חבר השופטים.

הרשימה הקצרה לשנת 2018 היא: "יקיצה" מאת ניר ברעם, בהוצאת עם עובד; "להתראות עכו" מאת עלא חליחל, בהוצאת עם עובד; "היֹה היתה" מאת יעל נאמן, בהוצאת אחוזת בית; "סמאדר" מאת מירב נקר סדי, בהוצאת בבל; ו"תקלה בקצה הגלקסיה" מאת אתגר קרת, בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר.

מנימוקי השופטים:

"יקיצה" מאת ניר ברעם (עם עובד)

"יקיצה" הוא רומן מסע, התפכחות, היוודעות וחניכה. בה בעת הוא "יומן אבל", סיפור על שקיעה והיחלצות, על כמעט ויתור ועל חבירה מחודשת אל החיים. גיבורו הוא ישות מפוצלת, שניים שהם אחד: המספר וחברו הקרוב מילדות. התאבדותו של החבר הזה מחזירה את המספר אל כאב אובדנה של אמו שמתה ממחלה. דרך הפריזמה של שני האבדנים הללו, ועיבודם לתוך הטקסט הספרותי, נבחנות שאלות על קרבה ונבדלות ועל האפשרות לכונן זהות מובחנת מתוך כאוס רגשי, בין השאר באמצעות מעשה היצירה. הרומן "יקיצה" הוא טקסט רפלקסיבי, ועם זאת סוחף ומרגש, כתוב ביד סופר מיומן ובשל. הוא מתכנס לתוך מרחבים פרטיים מאוד ועם זאת פותח אפשרות לקוראיו וקוראותיו להתבונן מחדש בעולמם.

ניר ברעם צילום: שירלי ויסמן

"להתראות עכו" מאת עלא חליחל (עם עובד)

"להתראות עכו" הוא מעשה ספרותי נועז ומרתק. זוהי יצירה הבונה תמונת עולם מטלטלת ולעיתים אף מזוויעה שדורשת מקוראיה לחצות גבולות ולעיתים אף ללכת נגד רצונותיהם של קוראיה. כינונה הספרותי של עכו בזמן המצור של נפוליאון מעניק תמונה מורכבת של קיום רב תרבותי, רב לשוני הזקוק לתרגום (סימולטני) ככוח פעולה מהותי עבור הגיבורים תועי הדרך. "להתראות עכו" מעלה שאלות נוקבות על הקיום האנושי בעיתות של שפל. עלא חליחל הצליח ברומן זה, שהוא גם היסטורי וגם עכשווי, להצליב נקודות מבט שונות ולעורר בדמויות רגעי רפלקסיה שמוגשים לקורא כרסיסי חסד.

עלא חליחל

"היֹה היתה" מאת יעל נאמן (אחוזת בית)

גיבורת היצירה "היה היתה" היא דמות קונקרטית ומיתית כאחד: אשה שנדחפה בכוחות חיצוניים ופנימיים למחוק את ישותה ואת העקבות לעצם קיומה. הפיכתה ל"סיפור" בידיה של יעל נאמן היא מעשה של סירוב והתרסה כנגד ההעלמה האלימה. בהיותם של הגיבורה ומרבית חבריה, מכריה ובני משפחתה, שעל עדויותיהם מבוסס הטקסט, בני ובנות דור שני לשואה, העלמה זו עשויה להיקרא בין השאר כמטפורה להשמדה. פס הקול של הטקסט הוא צחוקה המתגלגל, הפרוע, החנוק בעשן סיגריות, המשתעל את עצמו למוות; זה הקול הבוקע ממעמקיו של הר הגעש ותובע להישמע, וזו התביעה שנאמן נענית לה, ומייצרת ספר עדות אותנטי ומורכב על דור שלם ורוחות הרפאים של קיומו.

יעל נאמן צילום: תומר אפלבאום

סמאדר מאת מירב נקר סדי, (בבל).

"את כל הכיעור שירד לעולם לקחת, ובמקום להסתיר אותו את עוד מדגישה אותו" (עמ' 19), מטיחה האם זמירה בבתה סמאדר. מנקודת המוצא הזו סמאדר תסתתר כל הקיץ בבית סבה, אליו ברחו היא והאם מהתעללות האב. בשפה משתברת, כתובה בגוף, חושית, מלאה באהבה, ובאוזן מוזיקלית במיוחד, מספרת נקר-סדי על גבולות פריכים: בין פנים לחוץ, בין אמת לתעתוע, ובין אינטימיות נשית לשוליות חברתית. את השוליות הזו, המגדירה את תהליך הפיכתה מילדה לנערה במרחב הפיסי, הכלכלי, המגדרי והתרבותי, סמאדר אולי תפרוץ.

מירב נקר סדי

תקלה בקצה הגלקסיה מאת אתגר קרת (כנרת זב"מ דביר):

הספר "תקלה בקצה הגלקסיה" נוגע בלב לבה של חוויית שיבוש בסדר העולם. הקיום הישראלי הופך לפירור של הוויה בתוך עולם חסר היררכיות, שאין בו מרכז אחד, ואין בו נקודת מבט שליטה. מבעד לשפה ולהוויה הקלילות-לכאורה של אתגר קרת מבצבץ עצב עמוק מאוד. הדמויות השונות נקשרות זו לזו דרך זרות, בדידות, ותחושה חזקה של היות מופקר בעולם. בה בעת, הדמויות כמהות לאהבה ולאינטימיות. האטומיזם, ההפקרה והתלישות בני המאה ה-21 באים לידי ביטוי צורני ותמטי מזהיר בסיפורי הקובץ הזה. קרת מנכיח את סוגת הסיפור הקצר כצורת הביטוי הספרותי המזוקקת והכרחית של הזמן הזה.

אתגר קרת צילום: ינאי יחיאל

טקס הענקת פרס ספיר יתקיים ב-21 בינואר, ברדינג 3 בנמל תל-אביב וישודר באותו הערב בערוץ קשת 12 בשעה 23:15. הזוכה בפרס ספר הביכורים ייחשף בשבוע הבא.