אמא גיטרה: אגדת הרוק ג'ואן ג'ט

כל ז'אנר מוזיקלי צריך גיבורה נשית. לרוקנרול יש את ג'ואן ג'ט — אישה שגם בגיל 60 כל הווייתה נוטפת רוקנרול, לא פחות ממקבילותיה הגבריות, מקית' ריצ'רדס ועד איגי פופ. היא אמנם לא יצרה הרבה מוזיקה מדהימה, אך יש לה חשיבות עצומה בהמצאת ארכיטיפ של רוקרית־אישה, שבחורות רבות עם גיטרה יכלו לצעוד בעקבותיו. הערב ישודר ב־yes דוקו סרט תיעודי חדש עליה, הנקרא על שם אחד מלהיטיה, “Bad Reputation”.

ג'ט. לא יצרה הרבה מוזיקה מדהימה, אך יש לה חשיבות עצומה בהמצאת ארכיטיפ של רוקרית־אישה צילום: Rob Grabowski

בגיל 17 הקימה ג'ט את The Runaways עם בנות מסצינת המועדונים של לוס אנג'לס. הלהקה עוצבה בידי המנהל הידוע לשמצה קים פאולי לכדי סנסציה מחרמנת של ילדות רעות ומרדניות — רובן קטינות: ג'ט היתה גיטריסטית קולית עם שיער עורב ומעיל עור שחור ושרי קרי הסולנית היתה פצצת מין מחומצנת במחוכים וגרביוני רשת. הלהקה, שפעלה במחצית השנייה של הסבנטיז, כבשה את יפן, הולידה את המנון הילדות הרעות, “Cherry Bomb”, ואחרי ארבעה אלבומי אולפן התפרקה.

מאז, ג'ט נלחמה למצוא את מקומה ולקבל הכרה כאמנית סולו, אך למרות שהיא גיטריסטית אדירה, לא הצליחה להיחקק בזיכרון בזכות המוזיקה שלה, ומתוך ארבעת להיטיה הגדולים, שלושה היו קאברים — “Crimson and Clover”, “Do You Wanna Touch Me” ואפילו “I Love Rock 'n' Roll”, שביסס את קריירת הסולו שלה.

סיפורן של ה־Runaways כבר סופר בסרט “The Runaways” מ־2010, שבו גילמו קריסטן סטיוארט את ג'ט ודקוטה פנינג את קרי. זו היתה גירסה מיופייפת של האמת, ולכן הציפיות לתיקון בסרט תיעודי היו גבוהות, אף שהוא הופק מטעמה של ג'ט.

למרבה הצער, “Bad Reputation” משמיט לא מעט דברים, כמו חיי האהבה של הכוכבת. זאת החלטה לגיטימית, אבל מאכזבת לאור העובדה ששמה נקשר בלא מעט גברים לוהטים ונשים לוהטות עוד יותר (השמועות מדברות על ג'וני "רוטן" ליידון, כרמן אלקטרה וכוכבת הפורנו ג'נה ג'יימסון). לגיטימית פחות היא השמטת סיפור האונס בתוך ה־Runaways. ב־2015, לאחר מותו של פאולי, פרסמה חברת הלהקה לשעבר ג'קי פוקס כי פאולי סימם ואנס אותה במסיבה ב־1975 ושג'ט וקרי היו עדות לאירוע. ג'ט הכחישה, ובסרט המקרה אפילו לא מוזכר. פאולי מוצג בו באור חיובי וג'ט מספרת שבניגוד לשאר חברות הלהקה, היא מעולם לא הרגישה מנוצלת על ידו.

חברות The Runaways. מימין: ג'קי פוקס, ג'ט ושרי קרי. פוקס טענה כי ג'ט וקרי היו עדות לאונס שלה

העובדה שסיפורה של פוקס אפילו לא מוזכר בסרט היא תמוהה לאור העובדה שג'ט מוצגת כמי שמחוברת למאבקים פמיניסטיים והוכתרה על ידי בנות ה"ריוט גירררל" — תנועת הפאנק הפמיניסטית של תחילת שנות התשעים — כאם רוחנית. היא אף נרתמה לעזור למימון חקירת מקרה האונס והרצח של מיה זאפאטה, סולנית להקת הגראנג' הגיטס ב־1993.

ובכלל, מהסרט ג'ט קצת מצטיירת כפורסט גאמפ של הרוק, כאשר אנחנו רואים אותה במרכזן של צמתים חשובות בתרבות הפופולרית: מנגנת עם הסקס פיסטולס בסבנטיז; מסתחבקת עם מיילי סיירוס; מופיעה בפני חיילים באפגניסטן; נלחמת למען זכויות בעלי חיים; ותומכת בלורה ג'יין גרייס, המנהיגה הטראנסג'נדרית של להקת הפאנק Against Me!. קצת אירוני בהתחשב בשם הסרט.